מה גרם לרב פנחס גולדשמיט להשתלח ברבנים הראשיים?
ביקורו של הגר"י מצגר בגרמניה גרר תגובה משתלחת מצד נשיא ועידת רבני אירופה • הקהילה בברלין מצהירה: ביקשנו שהרב מצגר יתערב • אז מה קרה מאחורי הקלעים?
- אלי כהן, בחדרי חרדים
- י"ב אלול התשע"ב
- 12 תגובות
הגר"י מצגר בביקורו בגרמניה. צילום ארכיון
הרב פנחס גולדשמיט, רבה של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה, פרסם היום הודעה משתלחת ומחוצפת נגד הרבנים הראשיים לישראל, הגר"י מצגר והגר"ש עמאר, כאשר בין דבריו צוטט הרב גולדשמיט שואל: "למה הרבנים הראשיים לישראל מרבים לנסוע לחו"ל? האם זה בגלל שאין להם לעשות בארץ? או שבגלל שהאוטוריטה הדתית האמיתית נמצאת בידיים אחרות בארץ, הם נמלטים ופועלים בחו"ל אשר שם הם עדיין נתפשים בידי הגויים והיהודים וכמייצגי דת ישראל?"
המתקפה הבלתי מרוסנת עוררה זעם רב בקרב גורמים המקורבים לרבנות הראשית, אולם הם בחרו שלא להגיב על דבריו. "לא לכבודנו להתייחס", אמרו.
אבל מה גרם לרבה של מוסקבה, להניח בצד את הגינונים האירופיים המנומסים, ולהשתלח ברבנים הראשיים?
לפני כשבועיים - בעיצומה של סערת האיסור שהוטל על קיום ברית מילה בגרמניה - הוזמן הרב הראשי לישראל, הגר"י מצגר, על פי בקשת הקהילה היהודית בברלין, לבוא לגרמניה, שם נפגש עם גורמים בכירים בממשל, וזאת במטרה להשפיע ולרכך את רוע הגזירה.
מדובר בתופעה קבועה: הרבנים הראשיים לישראל מקבלים פניות מצד רבני וראשי קהילות יהודיות ברחבי העולם בכלל ובאירופה בפרט לבוא ולסייע בנושאים העומדים על הפרק, מאחר שגורמי הממשל באותן מדינות מייחסים חשיבות רבה לרבה הראשי של מדינת ישראל.
כך, למשל, שלח השבוע הרב הראשי מכתב בהול ליו"ר מפלגה הולנדית שביקשה לאסור - מלבד איסור על השחיטה - גם יבוא בשר כשר למדינה. המכתב נכתב לבקשת רבה הראשי של הולנד, שהבין את משמעותו והשפעתו, הן ברמה המעשית והן בזו התקשורתית.
צילום: הגר"פ גולדשמיט. צילום ארכיון: גבריאל ארם
בגרמניה טוענים: הרב בא בהזמנתינו
אלא שבעיניו של הרב פנחס גולדשמיט, לא מצאה חן הגעתו של הגר"י מצגר לברלין, והוא תקף בחריפות את הביקור. "רק עתה חזר הרב הראשי האשכנזי מצגר מברלין אחרי שהשמיע הצהרות בנושא ברית המילה אשר מנוגדת לעמדת הקהילה המקומית והרבנות המקומית", טען גולדשמיט,
האמנם?
מסתבר שהקהילה היהודית בברלין, דווקא מגבה את הרב מצגר ואת מטרת ביקורו במדינה. במכתב הממוען 'לכל מאן דבעי', כותב חבר ועד הקהילה בברלין והאחראי על הדת בוריס (בן-ציון) בראון: "הננו לאשר בזה שכבוד הרב הראשי לישראל נענה להזמנתינו והגיע לביקור לברלין לפגוש כמה בכירים בממשל הגרמני בקשר לנושא ברית המילה. אנו הקהילה הגדולה ביותר בגרמניה ושמחנו מאוד שכבוד הרב כיבד אותנו ונענה להזמנתנו.
"הפגישות היו הצלחה גדולה, היה קשב רב אצל הבכירים ודברי הרב פעלו רבות וטובות על הממשל. אנו מודים לרב על זמנו מרצו והשקעתו למען חיזוק נושא ברית המילה בקהילתינו.
"הרינו בזה להודות לכבוד הרב להראשי על ביקורכם בגרמניה לנושא הסברת הברית מילה עם גורמים בכירים בממשלה. הביקור שנערך ביוזמתנו ובהזמנתנו ושוב תודה על זמנך".
מקורב לרבנים הראשיים: "הרב גולדשמיט אינו יודע מה הוא שח. וכי גזירת הברית בגרמניה היא עניין מקומי גרידא? הרי ישנן כבר כמה מדינות השוקלות ללכת בעקבות הגרמנים, ומדובר בלי שום ספק בנושא גלובלי - כזה המותאם בדיוק למידותיו של הרב הראשי ולנסיונו".
גורם אחר המעורה במתרחש בגרמניה אומר: "הרקע האמיתי למתקפה הוא שהרב מצגר הגיע והשתתף גם בטקס הכתרה של הרב יהודה טייכטל, שליח חב"ד בעיר. בברלין יש שתי קהילות. באופן טבעי, אם הרב הראשי לישראל מגיע ומשתף פעולה עם רב אחד ואו עם קהילה אחת, הרי שהקהילה השניה או ארגון הגג אליה משתייך הרב של הקהילה - ובמקרה זה 'ועידת רבני אירופה' שהרב גולדשמיט הוא נשיאה, יזעקו זעקה גדולה ומרה על הנזק שנגרם. אבל יש הבדל בין להציג טיעונים, לבין להשתלח ולבזות, כפי שעשה הרב גולדשמיט". ומי מבקש הכרה מהגר"י מצגר?
אולם, מי שחשב שתמיד התנגד הרב פנחס גולדשמיט לרבנים הראשיים לישראל ולמעורבותם בחו"ל, יופתע לבטח למראה מכתב ששוגר ממוסקבה אך לפני חודשים אחדים, ובו פונה הרב גולדשמיט אל הרב הראשי הגר"י מצגר, בבקשה כי יכיר במערכת הכשרות שתחת נשיאותו ובבקשת סיוע בנושאי כשרות.
במכתב, מסביר הרב גולדשמיט כי במסגרת תפקידו כנשיא ועידת רבני אירופה, נזקק גוף הכשרות ECK אירופה של הארגון לנהלי הייבוא של הרבנות הראשית לישראל, בכדי שיוכלו להוסיף למוצריהם את חומת הרבנות הראשית ולייבא את המוצרים ארצה.
בתגובה לפניית בחדרי חרדים, שיגר משה פרידמן, דובר 'ועידת רבני אירופה', מכתב בן שני עמודים ששיגרו ג'וזף סוסטר ודיטר גראומן מארגון גג של יהודי גרמניה, התוקף את מעורבותו של הגר"י מצגר בנעשה בגרמניה.
הוא לא העניק הסבר למתקפה המשתלחת ברבנים הראשיים. מכתב הגר"פ גולדשמיד, ומכתבו של איש הועד בברלין