ובמרכז גל ההסתה החדש-ישן: ישי ואטיאס

גל הסתה חדש יצא לדרכו השבוע, כשבדרכו עומדים שניים מקודקודי ש"ס: יו"ר התנועה, שר הפנים אלי ישי ושר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס.

נפתח בישי, שבניגוד לעמיתו הנחשב לאתרוג תקשורתי (פחות או יותר), מורגל ביותר בגלים מן הסוג הזה. הגל נפתח עם הודעתו לפיה על מסתנני צפון סודאן לצאת עד ה-15 באוקטובר מהארץ או שייכלאו. בכך הכניס לראשונה גם את צפון סודן לרשימת המדינות שאזרחים שלהן השוהים בארץ באופן בלתי חוקי ייכנסו למתקני כליאה. הדבר אינו תואם את מדיניות הממשלה עד כה ואינו לוקח בחשבון את הסכנה בהם יהיו נתונים אזרחי המדינה, כמו גם אזרחי דרפור, באם יוחזרו למדינתם השרויה מצב מלחמה. לגבי מסתנני אריתריאה, הבהיר השר ישי כי בעתיד הוא מתכוון לפעול בנוגע אליהם, אלא שעד כה לא קיבל חוות דעת משפטית שתאפשר זאת.

במקביל הונחתה רשות ההגירה והאוכלוסין להתחיל במבצע אכיפה. מסתננים שייצאו מרצונם החופשי, יקבלו סיוע נרחב ממשרד הפנים, כל האחרים יילכדו ויגורשו.

בניגוד למדינת דרום סודן, אליה הוחזרו כ-700 מסתננים, בצפון סודן ובדרפור עדיין מוגדר מצב מלחמה, והמלצות האו"ם כמו גם החלטת ממשלת ישראל - לא מתירות להחזיר מסתננים ממדינות אלה לארצם.

מי שמיהרו לגנות הם ארגוני הסיוע השונים, אבל לא רק. גם במשרד החוץ יצא גורם בכיר(...) נגד השר, באומרו כי "אלי ישי, ולא בפעם הראשונה, עושה דין לעצמו ופועל בשליפות פופוליסטיות כדי לעקוף את החוק והכללים. הוא מתיימר להיות השריף, אבל הוא מתנהג כמו אקדוחן".

"בסוף הכל יתפוצץ לכולנו בפרצוף. ואלה שמריעים לו היום יהיו הראשונים שיסבלו מתוצאות ההתנהגות חסרת האחריות הזאת", הוסיף הגורם "הבכיר".

"הפרה גסה של אמנת האו"ם"

גם באגודה לזכויות האזרח יצאו נגדו. לדברי עו"ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח, "אם היתה אפשרות להחזיר אנשים לסודן, ישראל היתה עושה זאת מזמן. הסיבה לכך שמבקשי מקלט, ובהם ניצולי רצח העם בדארפור, לא גורשו עד כה לסודן היא שאין כיום דרך מעשית לחזור לשם מישראל, ולמי שיוחזרו נשקפת סכנה".

לדבריו, "רק אדם שאיבד צלם אנוש מסוגל לגזור על מבקשי מקלט ועל ילדיהם ברירה מרושעת: לסכן את חייהם ולחזור בדרך לא דרך, או להיכלא לשנים ארוכות".

במוקד סיוע לעובדים זרים הגיבו גם כן ואמרו כי "כליאת צפון סודנים ופליטים מדארפור שהינם ניצולי רצח עם, היא הפרה גסה של אמנת האו"ם לפליטים".

וברוח ימים אלו, ימי השיח אודות האפליה במוסדות חינוך, הוסיפו במוקד עקיצה לשר. "מוזר שישי שרק היום התבטא נגד הגזענות והאפליה, המחפירות כשלעצמן, נגד בנות מזרחיות בעמנואל, אינו מצליח לזהות את הגזענות כלפי פליטים מאפריקה שהוא עצמו מלבה"...

להסתכל בעיניים

אלא שגם השר אטיאס לא יצא 'נקי' השבוע מגל ההסתה נגד החרדים והעומדים בראש מפלגותיהם. הבשורה אותה בישר השבוע אודות ה"עיר ואם בישראל" החדשה, חריש, גררה בעקבותיה דיבורים קשים נגדו.

"חריש פתוחה לכל? אטיאס מספר סיפורי סבתא", הייתה כותרת כתבתו של העיתונאי אלפי שאולי ב-YNET.

לדבריו, "הדירות בחריש יאוכלסו, ככל הנראה, על ידי הציבור החרדי ויימכרו בכחצי מיליון שקל. אין ספק שהמחיר הנמוך, בשילוב זהותו החרדית של שר השיכון, יוצרים מתח חילוני-חרדי, שמוכר בעיקר בבית שמש, שם האוכלוסייה החילונית מתמודדת עם בנייה חרדית מסיבית בעיר".

הכתב אף מצטט את מוביל המאבק נגד התוכניות בחריש, חמי בר-אור, שאומר כי "השר אטיאס מספר לנו סיפורי סבתא, חילוני שפותח את התוכניות נחשכות לו העיניים. פה בית כנסת, פה מקווה. במקום חניה. זה תפור לאוכלוסיה חרדית".

בר-אור אף טוען כי הסיפורים של משרד השיכון "כאילו המקום הוא לא טוב וניסיונות השיווק לא צלחו הם קשקוש. הייתה פה הזנחה ממושכת של שנים. המטרה הייתה לשווק את הקרקעות בחינם ולהראות שאין ביקוש".

ואיך אפשר כמובן בלי הבאת דבריו של יו"ר חידו"ש, שחר אילן, שכבר כינה בעבר את השר אטיאס כ"שר שיכון חרדי" ולמי ש"מחלק מתנות לאברכים".

במשרד השיכון לא נשארו חייבים ומסבירים את עצמם היטב. "רוכש הדירות החילוני הוא מפונק המחפש לגור בארמונות במחירים זולים. בחינה של מיזמי נדל"ן חדשים לחילונים רק מצביעה על רמת הפאר שמחפש ציבור זה, יש לובי כפול ויש מעלית שלוקחת לך את הזבל מהקומה. החרדי מחפש קורת גג. הוא מתפשר על איכות החיים, על סטנדרט נמוך ועל המיקום. ישנה רשימה של עשרות ישובים שניתן למצוא בהם דירות ב-600 אלף שקל, שזה המחיר הריאלי שימכרו שם דירות. זה לא אותו מוצר".

אבל גם טענות המחץ הללו אינן מצליחות לשנות את הכותרת, על סיפורי הסבתא שמספר השר אטיאס.

ואיך אפשר כמובן בלי להזכיר את נחמיה שטרסלר, הכתב הכלכלי של 'דה-מרקר'.

"לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, יש תכונה מרכזית אחת: הוא יכול להסתכל לך ישר בעיניים ולומר את הדבר הכי אבסורדי, בלי לחייך ובלי להתבלבל", כתב. ולך תוכיח שלא.

בקיצור, מי שהתייאש מלחפש אותנו עושים צבא או לא, מצא אותנו בסיבובים אחרים. בסודן, באריתריאה או בחריש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!