יוצאים מהמחסנים? - העיר חריש יוצאת לדרך

את החלום עצמו חלם אריק שרון, שר שיכון בימים ההם, ימי 1982 והעלייה הגדולה. ציר חריש, עובר אזור ואדי ערה, נראה היה לו כמקום מתאים לשכן בו יהודים וכש'הבולדוזר', כפי שכונה שרון בפי רבים, רצה משהו, הוא בדרך כלל גם השיג.

אף על פי כן, בכל הנוגע לחריש נחל אריק כישלון חרוץ. שנים חלפו, ורק בשנת 1992 החל המשרד לשווק במקום 300 יחידות דיור. שיווק זה טוב - בתנאי שיש ביקוש, אבל איש לא בא, ביקוש לא נרשם, השיווק הלך לפח האשפה של ההיסטוריה השיכונית של מדינת ישראל. עוד שנים חלפו, ובין השנים 1992 עד ל-1999 נרשמו לא פחות משלושה שיווקים, אף אחד מהם לא הצליח.

למען האמת, עם השנים הפכה המילה 'חריש' למילה נרדפת לאחד הכישלונות הגדולים בתחום ההתיישבות. בתחילה ניסו להביא לשם ציבור חילוני, כשנכשלה המשימה החליטו לנסות את המקום על גבו של הציבור החרדי, עד כה - ללא תוצאות. סיור אותו ערכתי בשטח לפני מספר שנים העמיד אותי מול עיר רפאים, תשתיות נושנות שהוקמו וננטשו, וקומץ תושבים - חלקם תמהונים, חלקם ערבים, פה ושם גם שרידים של משפחות פשע.

הכל תלוי בשר

בשנת 2007, זמן קצר לאחר שהחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים, נקרא ניסים דהאן אל הדגל ונשלח על ידי ש"ס, בגיבויו של שר הפנים דאז מאיר שטרית, לנסות ולעזור בהקמת עיר חרדית בחריש. עם מעט הניסיון בתחום שהיה לו (ארגון קבוצות לרכישת קרקעות בחשמונאים וקרית ספר) יצא דהאן לדרך, מלא בחששות. היום, במסיבת עיתונאים אותה ארגן משרד הבינוי והשיכון, פגשתי בו כשהוא נרגש כולו, מתקשה להאמין שהעיר החדשה אכן יצאה לדרך.

"אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי בנושא. היא נערכה במשרד השיכון, שם כיהן אז כשר זאב בוים ז"ל. הגעתי עם צוות מתכננים, התיישבתי לשולחן והתחננתי בפני השר: קח ממני את משרד השיכון, אני לא רוצה את המעורבות שלהם בתכנון העיר. הם נכשלו 18 שנה, אין שום סיכוי שיצליחו בעתיד הקרוב", סיפר.

"הייתה מלחמת עולם של התכתבויות, בסוף מצאנו את המכנה המשותף שמשרד השיכון ימשיך בתכנון העיר אבל למועצה תהיה זכות להשתתף ולהיות מעורבת בתכנון ובשלבי ההתפתחות של העיר. את חטאי אני מזכיר היום. כי משרד השיכון של היום, זה לא משרד השיכון של אז. אותם פקידים, אותם עובדים, היו עובדים מסורים, נשארו עובדים מסורים אבל זה לא אותו משרד השיכון. והסוד הוא השר!"

מאחר ולא שר השיכון הוא שממנה יו"ר מועצה, הוא גם לא האיש שיכול לחתום על הארכת כהונתו או על דחיית מועד הבחירות (שלוש פעמים דחה לו שר הפנים אלי ישי את הבחירות, בניסיון להמתין לרוב החרדי שיגיע לאכלס את העיר ולבחור ראש עיר חרדי), אי אפשר לחשוד בו בכוונות חנופה. דבריו היו כנים ואמיתיים. "כשהשר מגלה מעורבות ואכפתיות ומלווה במנכ"ל נמרץ כל העולם משתנה".

מדיבורים עברו לשלב המעשה, שלב התכנון.

דהאן המשיך בסיפורו המרתק.

"אני זוכר כשהתחילו שאלתי את המתכננים אתם פעם תכננתם עיר עבור הציבור החרדי? אתם לא רוצים שזה יהיה מודיעין מספר 2, ולא בגלל שזה כתוב בתקנון, לא כתוב, אבל אף חרדי לא הלך לגור במודיעין בטח לא כקבוצה, בטח לא חסידות. ומכביש 443 מגיעים לירושלים מהר יותר מבית שמש. ובכל זאת, היא לא מתאימה".

"שאלתי את המתכנן, פעם תכננת עיר לחרדים? שאל, מה הבעיה? נעשה להם מטבח עם כיורים כפולים...יהיה מתאים לחרדים...לקחתי את צוות התכנון לסיור של יומיים רצופים בבני ברק באלעד בבית שמש בכל הריכוזים החרדיים אמרתי להם בואו תראו איך חרדים גרים כקבוצה בשכונות".

"אני זוכר הלכנו לבקר משפחה שגרה בבני ברק בשלושה חדרים עם 22 ילדים. נכנסו לדירה וחשבו שזו דירה של זוג צעיר עם שני ילדים. עד שהתחילו לפתוח להם מפה מיטה, מפה מיטה, ואז הדברים החלו להשתנות"...

הבוקר, כאמור, יצאה הבשורה לדרכה המעשית. כ-5,000 יחידות דיור בעיר החדשה הממוקמת בין נתניה לחדרה, 5 דקות מכביש 6 (חוצה ישראל), מרחק של כ-50 דקות מגוש דן וכ-75 דקות מירושלים. אם וכאשר תצליח העיר יש מצב לפיו תשקיע המדינה את חמש מיליון השקלים הנדרשים כדי לחבר ישירות את כביש 6 אל העיר, דבר שישדרג אוטומטית את מידת האטרקטיביות של המגורים במקום.

אבל אולי החלק המרתק יותר היה אומץ ליבו של השר, אריאל אטיאס, שניצב מול עדת עיתונאים ולא רק חרדית. אין זה סוד כי מול שעריה של העיר נערכו לאחרונה הפגנות רבות נגד הכוונה לשכן במקום חרדים. לא עזרו הסברים אודות העובדה שחילוניים לא באו, ששיווקו להם והשיווק נתקע באין דורש, תושבי הסביבה התקשו לעכל את העובדה כי אוטוטו יקיפו חרדים את מקום משכנם.
מטבע הדברים ההסתה הזו נחתה גם לפתחו של שר השיכון, שבדרך כלל נחשב למאותרג תקשורתית אבל בנושא של חריש התקשו לוותר לו. ובכל זאת המעניין היה שהוא כלל לא ניסה להתיפייף. מחד הדגיש את העובדה שהשיווק נועד לכלל הציבור, כך דורש החוק וכך עשה משרדו, מאידך, הוא לא התבייש להודות כי תכנון הדירות הותאם לציבור החרדי. כן, בפירוש.

"אנחנו לא חוסמים אף אחד מלבוא לגור בחריש, הקרקע היא של המדינה. יחד עם זה אנחנו מתכננים אותה על פי דרישות הציבור החרדי מבחינת הפרשות למוסדות ציבור, לא בונים מגדלים גבוהים (שבת), תשתית לתחבורה ציבורית (הציבור החרדי משתמש פחות ברכבים פרטיים ויותר בתחבורה ציבורית), מקומות תעסוקה בתוך אזור המגורים (בשל היעדר רכבים פרטיים הנגישות בעייתית יותר), מרפסות סוכה, פחות חניונים תת-קרקעיים (כל חניה תת-קרקעית היא תוספת של כ-15 אלף דולר לכל יחידת דיור), יותר מעונות יותר גני ילדים...הציבור החרדי מבקש לעצמו קורת גג, לא ארמון!".

"כל זה עשינו ברמת התוכניות. והיה ויבוא הציבור החרדי, הכול יהיה לו מן המוכן, ולא (ולדעתי הציבור החרדי יבוא גם יבוא) זה לא יפריע לאיש".

בעידן 'אהבת' התקשורת לכל מה שריח דאגה לציבור החרדי נודף ממנו ראוי בהחלט להעריך את אומץ ליבו של השר, שסיים את דבריו באמרו כי "המכרז ישווק ליזמים, אבל כוחות השוק יקבעו מי יגור במקום".

כמו תמיד, מאחורי האותיות הקטנות ובין המילים היבשות יש גם לא מעט צבע. ביום חמישי האחרון לקח אטיאס את כל עובדי משרדו היישר אל העיר חריש. לראות במו עיניהם את תוצאות עבודתם המאומצת זה שנים רבות ולרוות נחת. בין הרמת כוסית לאיחולי הלחיים ולהצלחת העיר החדשה היוצאת לדרכה הביטו החבר'ה סביב והתקשו להסתיר את התרגשותם. "ראיתי אותם", סיפר השר אטיאס, אדם לא מאד רגשן מטבעו, ויכולתי להבחין בדמעות שבצבצו מעיניהם. אפילו משקפי השמש לא הצליחו להסתירן. וכן, גם עיני דמעו קלות. כולנו התרגשנו. אחרי עשר שנים בהן לא יצאה לדרך ולו אף עיר חרדית אחת, הנה זכינו".

"תחל שנה ובנייניה", איחל ספק לעצמו, ספק לכולנו.

ומהצבע אל הפרטים היותר אפרוריים.

כשנכנס השר אטיאס לתפקידו במשרד, בשנת 2009, הוא הסתער מיידית על הפרויקט. תחילה החליט לאחד את התכנון במקביל ולבצע תכנון מתארי מפורט כדי לקצר הליכים, ועדה מיוחדת מטעם שר הפנים הוקמה ותפקידה: לאשר את התוכניות ברמה מתארית מפורטת.

בשנת 2010 הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מרדכי מרדכי, לקידום היישוב חריש כפתרון משמעותי וארוך טווח המותאם לציבור בעל צביון דתי, ובשנת 2012 ניתן תוקף לתכנית.

לפני כחודשיים כונסה מסיבת עיתונאים בלשכתו של שר הפנים, אלי ישי, שהכריז רשמית על צאתה לדרך של העיר. לא כולם האמינו שהדבר אכן קורה, הכול חששו מעתירות כאלו ואחרות שיטרפדו את התאריך. אך הזמן החוקי להגשת אותן עתירות חלף ונשימה עמוקה לרווחה נרשמה במשרדי ש"ס.

זה היה תהליך מורכב, היה צורך לדקדק בכל דבר", גילה אז השר ישי, וקיפל בתוך דבריו מסכת עינויים של ממש אותם עברו שני השרים בדרך להקמת העיר.

"מעולם לא היה היקף כזה של אלפי יחידות דיור, אלפי אישורים, בזמן כה קצר כפי שנעשה לאחרונה, תהליך יעיל וזריז, בעבר פחות ממחצית אושר בכזו תקופה, אנחנו יוצאים לדרך, משרד הבינוי והשיכון עובדים כפי שלא היה עד היום, אלפי התנגדויות, על כל דבר ודבר", סיפר.

ישי הביע את מורת רוחו מכך ש"עד לפני שלוש שנים למרות החלטת ממשלת ישראל להקים ישוב בחריש אף אחד לא עשה כלום, פתאום כשזה יצא לדרך כולם עותרים ומגישים התנגדויות ואז מטבע הדברים הכול לוקח יותר זמן ואף על פי כן הצלחנו ב"ה בזכות ש"ס", אמר, וציין לשבח את העובדה לפיה שני המשרדים, פנים ושיכון, בידיה של התנועה.

למעשה, כבר לפני מספר חודשים אישרה הממשלה את חריש כחלק מאזורי עדיפות לאומית א'. בשעתו פרסמנו את העובדה, גם ציינו כי הדבר מגולם בסעיף בו נכתב כי כל יישוב שמתעתד להכפיל עצמו פי שבע ייכלל באזורים הנ"ל. הסעיף הזה הוכנס בשעתו בכוונה תחילה, כשדעת שר השיכון מכוונת לעיר העתידה לקום. היה זה כשהיו העתירות בבג"ץ, בבית המשפט המחוזי ואיפה לא עדיין בשיא, רבים התקשו להאמין כי הרגע בו כל אלו יהיו מאחורינו יגיע גם יגיע, אבל השר ראה למרחוק והכין תשתית לעיר שתקום. אין ספק כי עצם העובדה שעיר נכללת באזורי עדיפות לאומית א' מהווה אטרקציה של ממש למעסיקים פוטנציאליים ולכל מי שרק יודע לגזור את קופון ההטבות על ההגדרה. ויש קופון שמן.

ההוצאות סביב הקמת עיר חדשה אינן מעטות, מדובר בתשתיות ישנות שצריך לשקמן, בתשתיות אחרות שצריך להקים מחדש, במוסדות תורה לימוד ועוד – את כל אלו אמורה המדינה לשלם, ובמצב בו מחיר הקרקע שלילי כמו בחריש מדובר בכסף נטו. אל תשאלו מאיפה הוא יגיע, תסמכו על השר אטיאס שתפר את כל הקצוות עוד לפני שהושיב את צוות משרדו לחבר את חוברת המכרזים השמנה והמושקעת. אם החוברת הוצגה בפנינו סימן ואות הוא לכך שהכול סגור, גם אם לא מדברים בקול על הכול.

מה שברור הוא שהמדינה נמצאת בגב של הפרויקט הזה, עובדה שתביא לכך שהבנקים ירצו לתמוך כלכלית בכל מי שיבקש לקבל משכנתאות או אשראי. החלטות מפורשות של הממשלה מגולמות בפרויקט הזה, חלקן אף מובנות בתוך חוברת המכרזים. מדובר בפרויקט שאפילו פקידי האוצר המתקשים להוציא כסף מכיסיהם מבינים את ערכו. אחרי הכול חייבים למצוא פתרון למגורי הציבור החרדי, ויפה שעה אחת קודם.

ואי אפשר בלי שאלת השאלות: אז כמה תעלה דירה בחריש? תשובה, בשלב הזה לפחות אין לאיש. אפשר להעריך שכוחות השוק יעשו את פעולתם, ומאחר ו40% מהמתחמים יימכרו ליזמים גדולים קשה להניח שיהיו מי שינצלו את ההזדמנות כדי לעשוק את הקונים. סביר להניח שמחירה של דירה בת שלושה חדרים לא יעלה על 500 אלף שקל, אם כי כאמור קשה להעריך זאת מראש. מהסכום הזה אפשר להוריד את המענק לחסרי דיור, סך של 60 אלף שקל במזומן פלוס כ-40 אלף מענק פיתוח. למענק הזה אין כל קריטריון נוסף של הכנסה מספר ילדים וכד' אלא היעדר דירה בידי הזוג, נקודה.

לא נותר אלא לקוות שאל הסיפור הזה לא יכנסו (כפי שקרה במקומות אחרים) שרלטנים ושאר מיני מאכערים המתחרים ביניהם על כספו של הציבור ולא בדרכים ישרות. צריך להבהיר: כל מי שעורך רישום כבר כעת אין לו למעשה שום דבר ממשי ביד שכן המכרזים עוד לא יצאו לדרכם, הם ייצאו רק בימים הקרובים ורק מי שיזכה בהם יוכל לצאת למכירת דירות או להרשמה. לתשומת לב הציבור, שלא פעם נופל לפיתויים ולדברי חלקלקות.

ב"יתד נאמן" יודו מן הסתם לחברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (ויוסיפו כמה מילים על המעקב הצמוד שלהם במהלך החודשים האחרונים לוודא שהכול מתקדם כשורה, אין ספק שהשר אטיאס יודה להם על כך, מה היה עושה ללא עזרתם), ב"המודיע" לא ישכחו להודות לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (ומאחר ויש להם את העיתונאי יעקב רייניץ, לכולנו אין ספק כי כולם יעמדו על הברכה, כל המסייעים גם כל מי שלא הפריעו. אבל היום הזה היה יומו היותר חגיגי של השר, שמאז נכנס לתפקיד שיווק לא פחות מ-15 אלף יחידות דיור, אבל רק היום הזה זכה להציג את הקמתה של עיר של ממש. אם הוא הזיל דמעה, תאמינו לו שמדובר באירוע ראוי לכל שבח.

כ-10,300 יחידות דיור חדשות בתוכנית המתאר של הישוב, קרוב למחציתן ישווקו כבר כעת בשכונות מתחם הפרסה והמתחם הצפוני. בעוד כשלושה חודשים יינעלו המכרזים, והשיווק ייצא לדרכו. בתוך פחות משנתיים וחצי, על פי ההערכות, יאוכלסו הדירות הראשונות, וכ-5000 איש יזכו לזחול החוצה מתוך המחסנים, הכוכים או מהחדרים בבתי ההורים ולהיכנס אל דירתם החדשה.

איך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מרדכי מרדכי, על אטיאס? "שר ללא הפסקה". אז אולי לא כולם בש"ס יאהבו את העובדה, אבל כשאטיאס עושה חריש בקרקע כולם עונים אמן, בעל כורחם או שלא.

ההפגנות, כמובן, כבר בדרך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!