האם הערבים באמת דואגים לפלשתינים?
הנשיא אובמה משוכנע: הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא שורש הזעזועים במזרח התיכון • האמנם? • האם סכסוך בן מאה שנה הוליד סכסוך בן יותר מאלף שנים?
- יורם אטינגר, בחדרי חרדים
- ח' אלול התשע"ב
- 1 תגובות
הנשיא אובמה מעניק לנושא הפלשתיני עדיפות עליונה במדיניותו במזה"ת. הוא משוכנע שהנושא הפלשתיני הוא שורש זעזועי המזה"ת, בבת עינם של מעצבי מדיניות ערבים ולב הסכסוך הערבי-ישראלי. הוא סבור שפתרון הנושא הפלשתיני ימתן את המזה"ת ויאפשר גיבוש קואליציה ערבית פרו-אמריקאית מול איראן. ב-21 לספטמבר 2011 הוא הצהיר מעל בימת האו"מ: "קיים נושא אחד הניצב ...כמבחן בפני מדיניות החוץ האמריקאית – הסכסוך בין הישראלים לבין הפלשתינים". האמנם?
ללא שום קשר לנושא הפלשתיני, 2011 הזניקה את 'האחים המוסלמים' האנטי-אמריקאים לגבהים חדשים במצרים, תוניסיה, מרוקו ובקרוב בסוריה, ירדן ומדינות ערביות נוספות. זינוק 'האחים המוסלמים' וארגונים מוסלמים נוספים - הוא פועל יוצא של 1,400 שנות שלטון מוסלמי ללא מיצרים בתשתיות הדת, החינוך, החברה והפוליטיקה בכל מדינה ערבית. ללא שום קשר לישראל, 'האחים המוסלמים' דבקים בעקרון המרכזי: "אללה הוא מטרתנו. הנביא הוא מנהיגנו. הקוראן הוא חוקנו. ג'יהאד הוא דרכנו. מוות למען אללה היא הנעלה בתקוותינו".
ללא שום קשר למדיניות ולקיום ישראל, איראן מפתחת יכולות גרעיניות כדי לקדם את המגה-יעד ההיסטורי של שליטה במפרץ הפרסי, על ידי סילוק המגה-מכשול האמריקאי והכנעת המשטרים בסעודיה ושאר מדינות המפרץ.
ללא שום קשר לסכסוך הפלשתיני-ישראלי, 2011 חשפה את המזה"ת כאב-טיפוס של אלימות, פיצול שבטי-אתני-דתי-רעיוני-גיאוגרפי, בוגדנות, חוסר-וודאות, תזזיתיות, הפכפכנות, חוסר-יציבות, שחיתות, חינוך לשנאה והפרת בריתות והסכמים בין-מוסלמים.
ללא שום קשר לנושא הפלשתיני, גבול סעודיה-תימן, בחריין ומדינות ערביות במפרץ הפרסי הגיעו לנקודת רתיחה, הטרור האסלאמי מתפשט, מצרים מאמצת מדיניות אנטי-אמריקאית ומשדרגת קשרים עם גורמים אנטי-אמריקאים במזה"ת ובעולם, סוריה ולבנון מהוות זירה גועשת של מאבקים מקומיים, בין-ערביים ובין-מוסלמים, תורכיה עברה מתדר פרו-אמריקאי לאנטי-אמריקאי ושואפת להנהגת מדינות האסלאם, רוסיה וסין מעמיקות את מעורבותן במזה"ת, ועיראק הופכת להר געש הממטיר לבה שעלולה לכלות את כווית, ירדן, סעודיה ושאר מדינות המפרץ. המשטרים הערביים חוששים מאש"פ
בניגוד לתובנת התקינות-הפוליטית, הנושא הפלשתיני אינו עומד ברומו של סדר היום הערבי. משטרי המפרץ הפרסי חווים טראומה עקב התגרענות איראן, הרחוב הערבי הסוער והר הגעש העיראקי. מצרים רוויה במאבקי פנים הגורמים לנסיגה כלכלית וחברתית של 10-20 שנים. ירדן ההאשמית במצוקה עקב עליית קרנם של 'האחים המוסלמים' והתסיסה בקרב שבטי הבדווים בדרום. תורכיה שקועה במאמץ להגמוניה בעולם המוסלמי. מרוקו חרדה מתופעות לוואי של הזעזועים הטקטוניים בתוניסיה, לוב ומצרים.
האם יתכן שהסכסוך הפלשתיני-ישראלי שהוא בן כ-100 שנים הוא שורש הכאוס הבין-מוסלמי ובין-ערבי שהם בני 1,400 שנים?!
משטרי ערב חוששים מפוטנציאל החתרנות הפלשתיני שהביא לגירוש ערפאת, מחמוד עבאס וגורמים פלשתינים נוספים ממצרים בשנות ה-50', מסוריה ב-1966, מירדן ב-1970, מלבנון ב-1982/3 ומכווית ב-1991. לכן, מנהיגי ערב מרעיפים על הפלשתינים מלל ולא משאבים מוחשיים. כך לדוגמא, בפסגה הערבית של אוקטובר 2010 מנהיגי ערב התחייבו לתרום לרשות הפלשתינית 500 מיליון דולרים, אך רק 7% הגיעו לתעודתם. יותר מ-2 מיליארד דולרים הובטחו לפלשתינים באינתיפאדה הראשונה והשנייה – רק 500 מיליון דולרים הגיעו. הסיוע הפיננסי המערבי לרשות הפלשתינית גבוה באופן דרמטי מהסיוע שמעניקות מפיקות הנפט הערביות.
בניגוד לתובנה המקובלת, הנושא הפלשתיני אינו לב הסכסוך הערבי-ישראלי. ב-1948/9 לא נלחמו מדינות ערב בגלל – או עבור – הפלשתינים. לכן, מצרים, עיראק, ירדן וסוריה כבשו את עזה, השומרון, יהודה וחמה בהתאמה, אך לא העבירו אותם לשלטון פלשתיני. ב-1967 שיבשה ישראל יוזמה מצרית להכנעת ישראל, ירדן וסעודיה. ב-1982 פרצה מלחמת ישראל באש"פ שלא שאבה לתוכה את מדינות ערב, שאינן מקריבות חיילים ומשאבים על המזבח הפלשתיני. ב-1992-1987, ב2002-2000 (אינתיפאדה) וב-2009 ('עופרת יצוקה' בעזה) לא התערבו מדינות ערב ואף היקשו על הפגנות פרו-פלשתיניות בגבולותיהן.
'השטיח האדום' הנפרש לרגלי הפלשתינים במערב ובישראל, הופך ל'מרבד מרופט' כאשר הם מגיעים למדינות ערב. מה יודעים מנהיגי ערב על הפלשתינים שנשגב מבינתם של מנהיגי המערב ורבים בישראל?!יורם אטינגר, שגריר (בדימוס), "חדשות מחלקה ראשונה", 24 לאוגוסט.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות