השפעותיה המסוכנות של מידת הכעס בכביש

מידת הכעס היא מידה רעה ומגונה. הרב קוק כתב בעניינה את הדבר החיובי הכמעט יחידי שניתן לומר עליה והוא שכל המידות שחקק השי"ת בטבע האדם ונפשו, אין בהן אחת שתהיה רעה בהחלט, עד שהיתה טובה לנפש בהיותה נעדרת. למרות זאת, ידועה אימרת חכמים, לפיה הכועס כמוהו כעובד עבודה זרה ואפילו שכינה אינה חשובה כנגדו.

הסיבה לכך היא שמידת הכעס מביאה את האדם לכדי התפרצויות והתנהגויות שנזק בצידן, ושלא היו קורות אלמלא קרו כתולדה מכעס, ונכונים הדברים בכל מישורי החיים ונכונים הם במיוחד בכל הקשור לגורם המוות הראשון בישראל בקרב אוכלוסיה צעירה – תאונות הדרכים.

הכבישים כיום יותר צפופים ויותר עמוסים במכוניות. עומסי תנועה הנוצרים עקב כך מתסכלים במיוחד, כיון שהם אינם צפויים כתוצאה מתאונה או עבודות בכביש.

נהיגה אגרסיבית מוגדרת כ-"תפעול של כלי הרכב באופן אנוכי או חסר סבלנות, בדרך כלל בלתי בטיחותי, המשפיע ישירות על נהגים אחרים".

ואולם מתברר שהכעס בכביש עלול לגרום לתאונות דרכים קשות ואף לפגיעה בנפש ואובדן חיי אדם. בסקר שבוצע עבור קמפיין BETTER DRIVER , בפלורידה, ארצות הברית (2003-2007) על מנת להתמודד עם נהיגה אגרסיבית, נמצא כי: ב-56% מתאונות הדרכים הקטלניות, הנהג ביצע פעולות הקשורות לנהיגה אגרסיבית. "נהג שחותך", היא הפעולה המרגיזה ביותר בעיני נהגי המשאיות. אי שמירת מרחק דווחה כפעולה המרגיזה ביותר בעיני כלל נהגי הרכב, הסחת דעת בנהיגה דורגה אחריה.

מחקרים נוספים מצביעים על תסכול רב יותר בקרב נהגים, כאשר היו עומסי תנועה מאשר כאשר התנועה זרמה, בנוסף, התנהגויות אגרסיביות (על פי דיווחים עצמיים) כמו צפירות והיצמדות לכלי הרכב היו שכיחים פי שניים.

סקרי נהגים הראו כי נהיגה אגרסיבית מדורגת כאחת משלושת נושאי הבטיחות הבעייתיים ביותר.
נהיגה אגרסיבית מתבטאת באי שמירת מרחק, מעבר חד ומהיר בין נתיבים (זיג זג), אי מתן זכות קדימה, אי מתן עקיפה, נסיעה במהירות מופרזת ונסיעה באור אדום.

הדרך הנכונה מבחינת המדינה להתמודד עם הבעיה באופן מערכתי, היא להגביר את האכיפה בכבישים כנגד נהגים אשר נוהגים בפראות ומסכנים את משתמשי הדרך האחרים. מעבר לכך, נהיגה אגרסיבית, כאמור, מגבירה את הסיכון לתאונת דרכים, לכן, יש להימנע מתגובות קיצוניות בזמן הנהיגה כמו גם מעימותים עם נהגים אחרים בכביש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!