40 שנות מאסר לרוצח הילד לייבי קלצקי

יותר משנה חלפה מאז הזדעזעה ארצות הברית מהרצח של הילד לייבי קלצקי בן ה-9. הערב (ה') הגיע הרוצח - ארון לוי לבית המשפט העליון בברוקלין שבארצות הברית, שם שמע את גזר דינו הסופי במסגרת עסקת טיעון שחתם עם התביעה: 40 שנות מאסר.

נציג בית המשפט אמר עם מתן גזר הדין: "אני מקווה שהמשפחה והקהילה יוכלו להתחיל להחלים מהאסון. אמנם איש לא יוכל לשכוח את הרצח המזעזע של לייבי, אבל אנחנו יכולים להתנחם כי הרוצח לא יוכל לפגוע יותר באף אדם".

כלי התקשורת בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם עקבו בדריכות אחר הדיון שנפתח בשעה 14:30 (שעון ארה"ב).

ההחלטה על גזר דינו אינה סופית והיא עשויה עדיין להשתנות. כך לדברי מקור משפטי, שטען כי הדיונים סביב אורך מאסרו עדיין נמשכים.

ברשת NBC דווח כי התביעה עמדה בקשר הדוק עם משפחת קלצקי לפני שחתמה על עסקת הטיעון.

במהלך הדיון, הקריא דב הייקינד, חבר בית המחוקקים וידיד המשפחה, הצהרה בשם המשפחה.

"ראיתי את הפלאיירים ונלחצתי"

לקראת הדיון הגיש 'בחדרי חרדים' חלק מהודאתו המצמררת של הרוצח הנפשע:

שמי ארון לוי, ביום שני בסביבות 17:30, הלכתי לרופא השיניים שלי כדי לבצע תשלום שגרתי. ילד נגש אליי ושאל אותי: "איפה חנות הספרים?" הוא ביקש ממני שאקח אותו לשם. בדרך הוא שינה את דעתו ולא ידע לאן הוא רוצה ללכת.

שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת איתי לחתונה במונסי. לא חשבתי שאשאר שם זמן רב בגלל כאבי גב שהיו לי. בגלל הפקקים חזרתי הביתה מאוחר וחשבתי שאחזיר אותו הביתה בבוקר שאחרי. הוא צפה בטלוויזיה ונרדם בחדר הקדמי. הלכתי לישון בחדר האמצעי ובבוקר כשהתעוררתי והייתי מוכן לעזוב הוא עדיין ישן.

הערתי אותו ואמרתי לו שאקח אותו הביתה. כשראיתי את הפליירים אודות חיפושיו, נלחצתי וחששתי להביא אותו חזרה הביתה. הלכתי והבאתי מגבת כדי לחנוק אותו בחדר הצדדי, הוא נאבק איתי קצת עד שהוא הפסיק לנשום.

נבהלתי! לא ידעתי מה לעשות עם הגופה. לקחתי חלקים לחדר האחורי, הנחתי חלקים בין המקרר לפריזר. ניקתי קצת את הדירה והלכתי להתקלח. נלחצתי שוב, שמתי עוד חלקים מהגופה בתוך המזוודה, ירדתי לרכב והנחתי אותה על הרצפה, מאחורי הכיסא של הנוסע הקדמי. נהגתי במשך 20 דקות, עד שהנחתי את המזוודה בתוך פח הזבל ברחוב 20 ב-4 אבניו.

אני מבין שזה לא בסדר, אני מצטער על הכאב שגרמתי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!