פפנהיים חושף: "כך עשיתי תרגיל עיתונאי לרב מהעדה החרדית"

אנחנו משפיעים

בערבו של יום חמישי האחרון, ערך ארגון העיתונאים החדש פאנל מרתק בנושא התקשורת החרדית והשפעת הרבנים.

באירוע השתתפו העיתונאים בני רבינוביץ (יתד נאמן), שרי רוט (בחדרי חרדים), שמואל חיים פפנהיים (לשעבר עורך 'העדה') וד"ר צוריאל ראשי, חוקר נושא האתיקה העיתונאית והתקשורת החרדית באוניברסיטת בר-אילן.

כשהגיע תורו לשאת דברים, חשף שמואל חיים פפנהיים, עורך 'העדה' לשעבר, סודות מהחדר, מהימים בהם ערך את העיתון. לדעתו, לא פעם כשהעורך רוצה, הוא מוצא את הדרך להשליט את דעתו מעל דעת הרב, ויש לו גם דוגמאות שכאלו.

תחילה הוא מבקש לפתוח בנושא האקטואלי: סדרת סיומי הש"ס.

"השבוע חגגו, אני משער כמיליון איש, את סיום לימוד דף היומי. לכאורה אין בזה פוליטיקה מעבר לתורה לשם תורה, ובכל זאת ראינו שהיהדות החרדית לא יכלה להתאחד סביב לחגיגה אחת.

"בחצר שלי, החצר שאני מגיע ממנה, העדה החרדית שאותה הקים הרב זוננפלד ממייסדי אגודת ישראל, לאחריו הרב דושינסקי ולאחריו הרבי מסאטמר - אי אפשר למחוק ולהגיד שהתקנה ללמוד דף היומי לא רלוונטית אלינו, כי ר' חיים זוננפלד כשנרצח השליח שלו דהאן, הוא הכריז בהלוויתו שכולם ילמדו דף יומי לזכר נשמתו. וגם הרב דושינסקי - כשהיה סיום הש"ס בשנת תרצ"ח ואחר-כך בשנת תש"ו, גם הוא הצטרף ועמד בראש החוגגים.

"כשהייתי לפני כשבע שנים עורך 'העדה', פנו אלי רבני שכונות והביאו לי צרור של מאמרים שיתקפו את לימוד הדף היומי כי הוא, לדבריהם, אקט פוליטי אגודאי שאנחנו צריכים להתנגד לו.

"זה צרם לי אישית כי אני אגודאי מהבית, אבותי הם שייסדו את אגו"י בגרמניה. היום אני לא מתחבר לאגו"י הפוליטית כי אני חושב שהיא חטאה בזה שהיא התחברה לציונות, אבל אגו"י האנטי ציונית זה אני, זה אנחנו.

"גם הרב שך ברגע האמת שלו, כשישב בכנס של ירחי כלה בישיבת פונוביז' אמר '50 שנה שאנחנו פועלים בכנסת, לא פעלנו שום דבר, רק אלו במאה שערים שצועקים בניקיון כפיים ובלב טהור, הם שהצילו את את ישראל". שמעתי את זה במו אוזני".



"לכן, מאד צרם לי לכתוב נגד לימוד הדף היומי, שזה מה שאני. הלכתי לרב משה שיינברג, האיש החזק אצלנו, הבוס שלי וסיפרתי לו. אמרתי לו שהמצפון שלי לא נותן לי להכניס את זה.

"הוא אמר לי, אל תכניס את זה ואגלה לך סוד, גם אני עד היום לומד דף יומי. והוא היה תלמיד של הרב בלוי.

"הוא אמר לי שבשעתו גם ארגן את כנס הסיום לדף היומי בירושלים יחד עם ר' משה פרוש למרות שהיו שונאים זה לזה .לכבודה של תורה. ו'לא, אל תכתוב', כך אמר לי".

בלי מודעות אירוסין

"כשהייתי עורך העיתון ראיתי שאני משפיע: פעם הצעתי להרחיב את העיתון והכנסתי מדורים חדשים. אחד מהם זה משבצות של מאורסים. הרב זה, התארס עם זאת, ביום זה וזה, הוא למד פה, היא למדה פה. מקובל מאד בעיתונות החרדית.

"עשיתי את זה במשך שנתיים והייתה לזה התעניינות גדולה בקרב מי שלא מפרסם בהמודיע וכדומה. אבל היו מי שמחו נגד זה: 'הייתכן? אתה כותב את שמה המפורש של האישה בתוך העיתון?'

"אמרתי להם, לא יודע, חסידות גור היא הכי קיצונית בנושא הזה של נשים, אז למה אנחנו לא יכולים לכתוב כמוהם? המשכתי ולא הקשבתי להם. עד שפעם אחד הורידו אותי לאחד מחברי הבד"ץ והתחילו לצעוק עלי.

"אמרתי לרב הזה שאני לא מבין, הראיתי לו את יתד ואת המודיע, לא מבין על מה הרעש? יותר מזה, לעדה החרדית יש תוקף משפטי עוד מזמן המנדט הבריטי לרישום נישואין עד היום. על פי החוק צריכים לפרסם בעיתון את שמות מי שנרשמו לנישואין, אז למה שם מותר לכתוב? הרב הזה התרגז עלי, אמר שלא מבין את המודיע ואסר עלי להמשיך.

"אז נכון, כשיש לי מילה מפורשת של אחד מחברי הבד"ץ, אני לא יכול להתנגד לזה ואשמע לו, כי אני חייב לציית לו. אבל כל ההתנהגות שלי מה להבליט ומה להסתיר הייתה עצמאית. כשנפטר הרב שך אמר לי הרב: 'תתעלם. אל תכתוב על זה'.

"אמרתי לו זה לא יתכן, מה פירוש? העדה החרדית מעולם לא נקרעה מתוך הציבור החרדי. יש לנו הבדלי השקפות, אנחנו מתנגדים ויש לנו טענות עליהם, אבל אנחנו ביחד, יש לנו הרבה דברים משותפים מול 'גזירות הציונים'. לא יכולים לקרוע את הקו המאחד בינינו.

"אם תוציא מחר עם עיתון בלי הרב שך, מה עשית פה? הוא התעקש. היה יקה כמוני, שנינו עקשנים. החלטתי ללכת למי שהלכתי, לגאב"ד, שמאז ומתמיד לא רצה להתערב במה שקורה בעיתון. אמרתי: 'זה יוביל לפיצוץ'. לא עזר לי.

שיעור בלובלין

"הלכתי לרב יוסי שטינברגר, המקור הפיננסי של העדה החרדית וידעתי שיש לו השפעה. גם הוא לא הצליח. עשיתי דיון מיוחד של בד"צ העדה החרדית ואז הרב ראה שאני מתעקש ואמר: "בוא נעשה פשרה. תכניס רק מודעה שהבד"צ פרסמו ברחובות". הלכתי ופרסתי את המודעה הזו על כל העמוד הראשון והלכתי לישון.

"אשתי מספרת לי שקיבלה טלפון מהרב, הוא צעק וכעס, אמרתי: תגידי שאני ישן. למחרת הגעתי לרב ואמרתי ששמעתי שחיפש אותי אתמול. אמר לי: 'אוי, עשית לי'...

"אני מפחד לדבר על הרב שטיינמן, גם על הרב שלמה אבינר, על רבנים אני לא מדבר. אני לא אכתוב נגד הרב ישראל רוזן גם לא נגד הרב דרוקמן. אני יכול לתקוף שיטות, אבל לא רב בישראל כי זה מהווה קשר בין האיש האמוני לבין התורה שלו והדת שלו.

"אם אתה הורס לו את זה, הרסת לו את כל החיים הערכיים שלו.

"השתתפתי השנה במשלחת מטעם האוניברסיטה הפתוחה, הגענו לפולין לישיבת לובלין והחברים ביקשו שאגיד להם שיעור בדף היומי. בלילה במלון, כשסיכמנו את היום, הייתה אחת שאמרה שכשראיתי חרדי עומד עם הטלית ותפילין בישיבת לובלין ואומר דף יומי הורדתי דמעות ואמרתי: 'נצח ישראל לא ישקר'.

"אני חושב שבגלל המריבות והוויכוחים בינינו פספסנו את הנקודה האמיתית של סיום ש"ס".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!