ועדה רוחנית, רצח ותמונות נשים • ד"ר צוריאל ראשי פותח פה

בערבו של יום חמישי, ערך ארגון העיתונאים החדש פאנל מרתק בנושא התקשורת החרדית והשפעת הרבנים.

באירוע השתתפו העיתונאים בני רבינוביץ (יתד נאמן), שרי רוט (בחדרי חרדים), שמואל חיים פפנהיים (לשעבר עורך העדה) וד"ר צוריאל ראשי, חוקר נושא האתיקה העיתונאית והתקשורת החרדית באוניברסיטת בר-אילן.

"אחת לכמה זמן", אומר ד"ר ראשי, "התקשורת החרדית היומית מוציאה מאמרי מערכת שמסבירים את ההיגיון שבחוסר הפרסום. זה יבוא בדרך כלל אחרי שורה של אירועי אלימות, למשל, שעליהם לא ידברו. וכשישאלו למה לא כותבים על זה, יקח בערך שעתיים עד שמישהו יוציא מהארכיון מאמר שיסביר את העניין.

"במאמרים אלו יסבירו את ההבדל בין זכות הציבור החילוני לדעת לבין זכות הציבור החרדי שלא להיחשף למעשים שהם בבחינת הרחק מהכיעור והדומה לו.

"ראשית, נבהיר. כל מערכת עיתון יודעת שיש דברים שעליהם לא יכתבו! תמיד יש את רוח המפקד שתאמר על מה לא יכתבו או איך לסקר אירוע כזה או אחר. היו לי מפגשים עם עיתונאים, שסיפרו שיש את רוח המפקד, סוגיה מסוימת שנסקר אותה בצורה כזו או אחרת... במדיה החרדית זה פשוט יותר מסודר, ויותר מכך: זה מקור לגאווה".

"לפני כמה שנים פרסם הרב ישראל רוזן מאמר באחד מעיתוני השבת. הוא טען שם, שהמנהיגות החרדית מקבלת שוחד, שניתן דרך התקציבים, לא דרך מעטפות. כעבור זמן קצר נכתב ביתד נאמן מאמר נגד הרב רוזן. בין השאר הם כתבו שגם הוא, שהיה ממונה על מערך הגיור, מקבל שוחד.

"הוא הלך לבית משפט, הגיש תביעה. בכתב ההגנה אמרו עורכי יתד נאמן, בין השאר, כי מעמד עורכי העיתון ביתד נאמן הוא לא כעורכים בשאר העיתונים, אלא תפקידם לא לכוון דרך של העיתון שזה בסמכותה הבלעדית של הוועדה הרוחנית, שכל עובדי העיתון כפופים לה.

"לאחר פרסום מאמרו של הרב רוזן, הודיע הרב יהודה יברוב, מזכיר ועדת הרבנים, כי התקבלה החלטה בקרב חברי הוועדה הרוחנית לפיה יש להגיב, אך במדור הסאטירי. יכול להיות שזה נאמר במסגרת טקטיקת ההגנה, אבל השופטת אמרה שאין היא מבינה כה גדולה בהלכה, אך גם אותה לימדו שאין שליח לדבר עבירה ודרשה מהעורכים לשלם פיצוי...

"זה מעיד על אותה דינמיקה, שבמקרה דלפה החוצה".

מהדורה חדשה בערב החג

"ערב ראש השנה לפני שנים בודדות התפרסמה ידיעה באחד השבועונים, לפיה הרב אלישיב התיר לוועד הרבנים לענייני צדקה לפרסם סיפורי ניסים שאינם מדויקים, כדי לעודד אנשים לתרום.

"אנשים ראו את זה, רצו לרחוב חנן 10 ושאלו את הרב: אמרת? תוך 12 שעות יצאה מהדורה חדשה שבה נכתב שהרב התיר לפרסם סיפורי ישועות... כדי לעורר את הציבור לתרום. בעיתון אחר היו מחכים לעיתון של אחרי החג, ובעמוד כלשהו פנימי, בין הדרושים למודעות האבל, היו מפרסמים את התיקון..."

מכאן עבר ראשי להסתרת תמונות נשים בתקשורת החרדית. תחילה הביא תמונה מתוך אחד מאתרי האינטרנט שצילם את ועדת וינוגרד, תוך שהוא מטשטש את דמותה של השופטת רות גביזון. אבל גם בתמונה מתוך שולחנו של האדמו"ר מסאטמר בחרו עיתונים חרדים להסתיר את דמותה של הרבנית, שאינה חשודה בכך שאינה צנועה.

"אנחנו יכולים לצחקק, כשתשאלו את יתד נאמן הם יודו שזו מדיניות ידועה ושהם לא מראים נשים... אבל בערוץ 4 הבריטי העלו את זה לצד תמונות מאפגניסטן על פגיעה בנשים והניו יורק טיימס כבר הכין כתבה גדולה על פגיעה בנשים ברחבי העולם, תוך שהוא שם את ישראל בשורה אחת עם פקיסטן ואפגניסטן...

"לכל זכורה הסצינה במהלכה טישטשו את תמונתה של הילארי קלינטון מיד לאחר הריגתו של בן לאדן. בהודעה שהוציאה, מחתה על המעשה. בעיתון הגיבו ואמרו: 'זה כבוד לנו לדעת שבסטייט דיפרטמנט קוראים את העיתון שלנו'. קרי, לא מעניין אותנו מה אתם חושבים...

"ניקח לדוגמה ציטוט... מתוך הגששים... לפעמים בוועדה הרוחנית יושב מישהו ש'מבין בזה', לעיתים לא.. ואז בכותרת של ידיעה כלשהי נוכל למצוא 'קרקר נגד קרקר'. לא כתוב בתורה שאסור... אבל זה נחשב למוקש...ובמערכת מתקבלים טלפונים נזעמים...

"ואיך מכנים את שפעת החזירים בתקשורת החרדית? שפעת מקסיקו כמובן... כינוי אותו העניק לה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שיש מכנים על שמו את השפעת...שפעת ליצמן..."

פריצת הדרך של האתרים

"מי שטרף את הקלפים הם אתרי האינטרנט החרדיים, ששמים נשים ומכבסים כביסה מלוכלכת בראש חוצות... ופתאום החלו להבין שיש לכלוך גם בחצרות חסידים וכו'...אז יהיה קמפיין גדול מאד נגד 'תחנות האינטרנט'".

אגב, גם ד"ר ראשי מודה שצנזורה כזו או אחרת קיימת גם בתקשורת החילונית.

בהמשך, כשהחל העיתונאי בני רבינוביץ לדבר, בחר לתקוף תחילה את דבריו של ד"ר ראשי.

"לפני שאנחנו עיתונאים, אנחנו בני אדם, אנחנו יהודים שומרי תורה ומצוות ואנחנו נשמעים לרבנים. ולזלזל בזה, זה בהחלט לא מכובד. לעשות מזה צחוקים, רבותי, זה לא צחוק!"

"לי זה עצוב", הגיב הד"ר.

אבל רבינוביץ לא נשאר חייב.

"לכל עיתון יש קווים אדומים, וגם לנוני מוזס יש את הקווים האדומים שלו, וכך גם לעורך בווינט. לכל אחד - הקווים האדומים שלו. אתה בעצם אומר: אתם החרדים כמו החילונים, זה מה שאתה אומר... רק שלנו יש את הקווים שלנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!