למה התביישתי ממעמד סיום הש"ס המפולג?

השבוע היינו עדים כולנו לסיום המחזור ה-12 של תלמוד הבבלי, את הרעיון הגה הרב מאיר שפירא מלובלין לפני כ-88 שנים, והוא החל בר"ה שנת תרפ"ד.

למעשה הרעיון הוכרז בכנסייה הגדולה של תנועת אגודת ישראל, וכמו הבדיחה הידועה - הקנאים דאז, שהתנגדו לאגודת ישראל, כשהיו שולחים מכתבים היו מציינים ליד התאריך 'למניינם' עירובין כ"ז.

אין ספק, הדף היומי שאותו ייסד מי שהקים אחת הישיבות המרכזיות בעולם, הצליח לאחד כמעט את כל עם ישראל. למעט סאטמר ומונקאטש, כמובן. כי בכל זאת, מי יכול נגד שני המנהיגים הבולטים דאז - ה'חפץ חיים' וה'אמרי אמת' מגור, שתמכו ברעיון בכל עוז.

מטבע הדברים אין מילה שיכולה לתאר את האיחוד הנפלא הזה, וכבר ראינו בשנים האחרונות את המחזה המרהיב של יחד שבטי ישראל, ליטאים, חסידים, ספרדים, אשכנזים, חולצות כחולות, כיפות סרוגות וכו' רוקדים יחד במעגל הענק.

גם השבוע צפינו באצטדיון בארה"ב שם התכנסו כמאה אלף איש (!) - ועל מה יכלו הרבנים לדבר שם אם לא על אחדות. זה התיאור שקיבלתי ממישהי שהייתה שם (כן, שם היה מקום גם לאלפי נשים צדקניות שיודעות להקריב למען הלימוד של בעליהן).

התפלאתי לשמוע מה שאותה אחת חשבה. היא הייתה משוכנעת שהסיבה שבארץ נעשו כמה סיומים במקביל, היא משום שאין בארץ מקום שיכול להכיל יותר מעשרים אלף איש בו-זמנית. פשוט משהו טכני. האומנם?

זה גרם לי באמת לחשוב: עד שיש לנו משהו אחד בעם ישראל שמאחד את כל השכבות, (טוב, כמעט כולם), בהיסטוריה היהודית מאז חורבן הבית אני מתקשה להניח את האצבע על משהו משותף שהיה לכל הקצוות, אז למה בעצם התקיימו בארץ ישראל סיומי הש"ס במקומות שונים ובימים שונים?

לנו הישראלים זה מאוד פשוט: הספרדים לא יכולים לבוא לאירוע של האשכנזים, הליטאים צריכים להיות בנפרד מהחסידים, וכל אחד בתורו ידאג להביא כמה רבנים מהצד הנגדי בשביל התפאורה, לשדר 'כאילו' איחוד טוטאלי. אבל זו בדיוק הבעיה, לכל אחד יש מפלגה שהוא צריך לגבות ולחזק. לא יעלה על הדעת ש'אגודת ישראל' תרוויח קולות מש"ס, על חשבון איזה רב פולני שנפטר ללא ילדים, גם אם זה אומר פגיעה בכבודו של הגר"ע יוסף עקב חוסר אירגון...

אז אליך בן דודי היקר, כששאלת אותי למה אני לא מצביע בבחירות כמצוות רבותיך ומוריך, הנה לך תשובתי: כי אם זו התוצרת של המפלגות הללו, אני חושב שאני אוותר על זה הפעם. גם לי יש על מי לסמוך שלא להיות שותף לפילוג הזה, שהיינו עדים לו כל כך הרבה פעמים, והשבוע קיבלנו שוב תזכורת. כואבת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!