בני-זוג יודעים מעצמם איך לחיות חיי זוגיות?

בימינו שומעים שוב ושוב את האמירה שמוסד הנישואין קורס. הרקע לאמירה הזאת הוא שיעור הגירושין הגבוה. אם יותר ויותר חתונות מסתיימות בפירוק החבילה, אולי באמת מוסד הנישואין כבר לא עובד בעידן המודרני.

הסקת מסקנות מעין זו דומה לאדם המזניח את מכוניתו ובא לידי מסקנה שמכונית בימינו היא כלי-רכב לקוי ובלתי-אמין.

עובדה, שוב ושוב המכונית שלו מתקלקלת ומבלה ימים רבים במוסך. אבל כשאתה שואל אותו איך טיפל בכלי-הרכב יתברר לך שלא עשה את הטיפולים הדרושים, התעלם מנורות האזהרה ואף סיפק למכונית דלק לא מתאים.

חיי נישואין הם מערכת מורכבת לאין-ערוך ממכונית, והם זקוקים לתחזוקה נכונה. כמה חבל שזוגות רבים באים ללמוד על חיי זוגיות רק לאחר שיחסיהם עולים על שרטון. פתאום מתברר להם שאילו למדו את הדברים קודם לכן היו חוסכים מעצמם הרבה מאוד משברים, כעסים ותסכולים.

אולי צריך לעקור מיסודה את ההנחה שבני-זוג יודעים מעצמם איך לחיות חיי זוגיות. כשם שברור שאדם אינו יודע להטיס מטוס בלי ללמוד ולקבל הדרכה מפורטת, כך צריך להיות ברור שאי-אפשר לבנות חיי נישואין תקינים בלי הדרכה נאותה. עם כל הכבוד לכישורים הטבעיים, חיי נישואין תורה הם ולימוד הם צריכים.

אך בהדרכה ובמתן עצות לא דיי. בראש ובראשונה האדם צריך לחוש את גודל המחוייבות שהוא מקבל עליו כשהוא מקים בית בישראל. אם עד עכשיו חשב במונחים של טובתו האישית, מעתה עליו לחשוב במונחים של טובת המשפחה. עליו לייקר את הערך הזה של בית ומשפחה, ולדחות מפניו כל דבר שעלול לאיים על שלמותו.

התורה יודעת להעריך את עוצמת הפיתויים העלולים לפגוע בטוהר הבית היהודי, ולכן קבעה מערכת של סייגים. קל לזלזל בדיני הצניעות, באיסור ייחוד ובכל המגבלות שקבעה ההלכה, אבל צוחק מי שצוחק אחרון. כששמים על כפות המאזניים את הסייגים והמגבלות וכנגדם את שלמות חיי המשפחה – אין ספק שהתמורה שווה את המאמץ.

דווקא בימינו יש מודעות גבוהה לצורך בכללי בטיחות ובטווחי ביטחון. ראו כמה חוקים ותקנות נועדו להרחיק אותנו מהסכנה. אדם נבון מעדיף לקחת צעד לאחור מלהלך על שפת התהום. אולי הוא ירשים פחות את החבר'ה, אבל יחזור הביתה בשלום.

משבר הנישואין בימינו נובע מאבדן הגבולות. בני-אדם מתירים לעצמם לחיות במציאות רווית פיתויים, מתוך הנחה שיעמדו בניסיון.

היהדות מלמדת אותנו קצת צניעות. אנו מבקשים בכל בוקר מהקב"ה: "ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון", כי פעמים רבות ההתמודדות עם הניסיון מסתיימת בביזיון מר.

מוסד הנישואין נוצר ביום בריאת האדם. הקב"ה ברא את האיש והאישה "ויקרא שמם אדם" – שניהם יחד נקראים אדם, ואילו כל אחד לחוד הוא חצי בן-אדם. ברית הנישואין מחברת את שני החצאים האלה ויוצרת שלמות מופלאה.

אולם צריך לדעת לטפח ולשמֵר אותה, ואז היא מתקיימת ופורחת ומביאה אושר ושמחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!