דנקנר חושף: כשטומי לפיד הגן על דרעי • צפו

אמנון דנקנר הוא חברו הטוב של אהוד אולמרט. הוא היה חברו הטוב של טומי לפיד. לפני מספר שבועות התפרסם משפטו החד על פרקליט המדינה משה לידור, כאשר אמר כי הוא לא צריך רק להתפטר אלא גם להתאבד.

כל מי שמכיר את סגנונו, הבין מיד שמדובר בהלצה.

למען האמת, מאז ומתמיד הייתה לו ביקורת על מערכת המשפט. במפגש סגור עם חרדים, שנערך במסגרת "ליל שישי אקטואלי", אמר כי השופטים בבית המשפט העליון בהחלט לא שונים מאחרים. "גם שם יש הפרת אמונים ומרמה".

הוא אף האשים את השופטים בכך ש"יש ילדים של שופטי עליון שנוהגים לעשות התמחות בבית המשפט העליון". לדעתו, "סטאז' בעליון זה משאב ציבורי, לא צריך לחלק אותו לילדים".

בשלב מסוים הוא נשאל על יחסי החברה החרדית ובית המשפט העליון. "אני לא יודע מאיפה הפטנט הזה בישראל כאילו כל ביקורת על מערכת המשפט זה להרוס את המדינה. מותר – ורצוי - להפגין נגד בית המשפט העליון", אמר. "רק בישראל שוטפים את המוח שבית המשפט העליון זה איזה אי צף מעל החברה הישראלית ושם יש רק ריחות ענוגים והכול טוהר, אנשי העליון אינם שונים מאף אחד אחר".

כבוגר הפקולטה למשפטים בירושלים, כמה מהשופטים העליונים היו מורים שלו - יצחק זמיר, אהרון ברק. "הסתכלתי לאורך השנים וראיתי שהם אינם שונים מאף אחד אחר", הסביר.

בשלב מסוים עלה שמו של אריה דרעי, האיש שדנקנר הכירו היטב. דנקנר נזכר באובססיה שהייתה לחברו טומי לפיד באשר לאיש. היה נראה שהוא חושב שצריך לעשות הכול, גם סיבוב ארוך, כדי שלא לפגוש בו.

"כשהייתי אומר לו אולי בכל זאת, הוא לא רצה... בטלוויזיה היה אומר שהוא עבריין מורשע", סיפר. אבל אז השתנו הדברים. "יום אחד, כשהייתי ראש מעריב, היה חסר לי סיפור טוב. ביקשתי מטומי לפיד טובה לבוא לעיתון, להיפגש עם אריה דרעי, ואני אערוך להם ראיון משותף. הוא היה חבר טוב מאד, חשב רגע, ואמר 'אתה יודע מה? בסדר'. אריה והוא הגיעו, הם נכנסו לחדרי, התיישבנו, הם לחצו ידיים התחילו לדבר וראיתי שמעבר למחלוקות הגדולות שהיו ביניהם נוצרה אווירה של חסד והייתה באוויר איזו חיבה הדדית שהלכה וגדלה ככל שהראיון התקדם. כשנפרדו, אמנם לא נפלו זה על צוואר רעהו, אבל נפרדו עם סימפטיה ואמפטיה".

ימים חלפו, ובמסגרת תוכנית 'מועצת החכמים' אותה הנחה דן מרגלית השתתפו לפיד, דנקנר ו...דרעי. "היה מעניין לראות שמתפתחת הרבה הבנה בין השנים. בדרך כלל כשיש פערים אתה מגזים, הוא עשה, אתה עשית, וכל אחד הופך את השני למעין מפלצת, אבל אם אתה מתחיל להכיר אתה רואה שהשד לא נורא".

"באחד הימים הגיע לערוץ 10 מכתב מהתנועה לאיכות השלטון. איך זה שאדם כמו אריה דרעי, עבריין מורשע, יושב בטלוויזיה ומטיף לכל העולם? הדעת לא סובלת את זה ואתם צריכים להרחיק אותו".

דן מרגלית ועורכי התוכנית שקלו להפסיק את הופעותיו, אבל אז, "נתן טומי דפיקה על השולחן וצעק: 'אם אריה לא מופיע, גם אני לא מופיע'"...

"רחב לבבי, הייתי כל כך מאושר, אמרתי שאם זה קרה, גם אריה יכול לחיות עם גדי ונמר עם כבש"...

בהמשך התייחס דנקנר לספרו של מוטי גילת על דרעי, "קללת דרעי". הוא השתדל לברור במילותיו, אבל התייחס אליו כ"לא רציני".

"יש שם תיאורים איך אריה דרעי העביר כספים בניגוד לחוק לכל מיני מוסדות. אבל 'בעל המחבר' שכח להזכיר פרט 'קטן', שמכל הדברים האלו שהוגשו הוא זוכה. חוץ מדבר אחד של הפרת אמונים קטנה. נורא מוזר היה לי לקרוא את כל ההתלהמות הזו, חיפשתי אולי בהמשך הוא רומז על כך, אולי בהערת שוליים, אבל לא. קורא הספר נותר במחשבה שאריה דרעי עשה פשע נורא עם העברות הכספים האלו למוסדות ש"ס".

לימים, סיפר דנקנר, ביקש שישלחו לו את סדרת הכתבות. קראתי אותם, סיפר, "שטויות, דברים שהתבררו כדברים שאין להם יסוד, קשקוש בלבוש".

"לדוגמה, יש שם סיפור 'נורא ואיום', נורא הצחיק אותי כשקראתי את זה...שאריה דרעי העביר כספים לעמותה שתקנה וילה מפוארת בשכונת הר נוף...ונרמז שהיא מיועדת למגוריו של הרב יהודה דרעי האח ובני משפחתו. ארבעה מפלסים...מפוארת...הכתבה הזו נמצאת עד היום בארכיון והיא מסריחה. למה? כי התברר בבית המשפט שזו היתה קניה לצורך גן ילדים של תלמוד תורה שקודם לכן למדו הילדים במחסן מקלט בלי חלונות. באו לקנות את הוילה ולהסב אותה ומוטי גילת החליט שזו הוילה של דרעי. וכשהביאו ציוד טען שהביאו אותו רק אחרי שכתבתי, ידיעות אחרונות התעניינו בזה ולכן ציירו ציורים של גן ילדים. בכאילו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!