ח"כ עתניאל שנלר: "מקווה שנשיג שבעה חברים - ונפרוש"

את ח"כ עתניאל שנלר מ'קדימה' פגשתי בכנסת יממה לאחר ניסיון ההדחה של יו"ר מפלגתו, שאול מופז. ערב תשעה באב, והוא נזהר מאד שלא לגלוש חלילה לרכילות כלשהי, הגם שנראה כי הוא בוער מבפנים.

השיחה איתו הופכת עד מהרה לשיעור מוסר, המון תוכן רוחני, מעט מאד פוליטיקה, ו...אפס לשון הרע.

רק לפני שבועות אחדים התראיין כאן כשהוא מנסה נואשות לשמור על ארשת ממלכתית ושלא לדבר סרה באיש ממפלגתו, כולל לא על אלו שיש לו עליהם בטן מלאה. ובכל זאת לא היסס מופז לערוך לו, ולעוד שלושה מחבריו למפלגה, משפט שדה - בניסיון 'להעיפם החוצה', בהליך די מוזר כפי שתיאר זאת גם יו"ר הועדה, ח"כ יריב לוין, שהוא גם עו"ד במקצועו.

כשאני מזכירה לו את כל זה הוא מנענע בראשו ומשדר עצב של ממש. איך הרגשת? – אני שואלת.

"האמת? אני קצת הרהרתי לעצמי שהנה רק עכשיו סיימנו את ספר במדבר ויפה להיזכר במעשה בלעם. כמוהו גם הם, רצו לקלל, ויצאו מברכים. הנה כי כן מופז רצה להטיח בנו האשמות לא לנו, והוועדה גערה בו".

• כולל היועץ המשפטי לכנסת.

"זאת אף זאת", הוא נצמד לבלעם, "היועץ המשפטי התגלה בחלום הלילה לבלעם ואמר לו 'אדוני, אתה לא יודע מה אתה עושה'. ואז נלחצה רגלו אל הקיר, והוא פעל בצורה היסטרית. ואילו אנחנו, שאולי אנחנו לא אתונות, פקח הקב"ה את עינינו וידענו שאנחנו עושים בדיוק את מה שהיינו צריכים לעשות: תקפנו אותו חזרה, משום שהוא אבי אבות השיטות הללו, רק משום כבודו אני לא רוצה לפרט ...אבל אומר רק זאת: קשוט עצמך תחילה. לכן הרגשתי טוב, בנוח, תמים תהיה עם ה' אלוקיך, כך אני מרגיש".

• זה כל כך פוגע, אתה היית בין אלו ששכבו בשבילו על הגדר. ולא רק אתה, גם יוליה, גם אבי דואן שהיה ראש המטה שלו. והנה בא אדם שהאמנת בו והלכת איתו ונטשת את ציפי לבני עבורו, וסוטר על לחייך.

"כל אחד וסגנונו, כל אחד בדרכו, כל אחד עם הנאמנויות שלו. והנאמנות שלי היא לעם ישראל, לפני כל פוליטיקאי ואם אני חושב שהדרך שלי תוביל לחיזוק העם באשר הוא יהא המחיר אשר יהא אשלמו. אני רוצה להאמין ששאול מופז חושב בדיוק כמוני, ושגם הנאמנות שלו נתונה קודם כל לעם ישראל".

• האסטרטג שלו לא חושב כמוך.

"אולי גם האסטרטג שלו חושב כמוני, לטובת עם ישראל", הוא שב באחת אל שיטתו המובנית לדון כל אדם לכף זכות. "ומשום ששנינו חושבים מה טוב לעם ישראל הוא מסכים להקריב חברויות ונאמנויות ...לטובת עם ישראל".

נאיבי לגמרי, והנה בא גם הסיום "אני באמת מוחל וסולח לו". מה למילים אלו ולפוליטיקה הישראלית..

"אני מנסה להיות חלק מעם ישראל, ממדינה שבה לימוד התורה הוא לא נטל אלא נכס, וכשמדברים על שותפות בנטל זוהי חלק מהשותפות. אנחנו לא סתם מדינה ככל העמים. ולכן אני מוחל וסולח לו, ובע"ה נגיע בסופו של דבר לחוק טוב".

"לא יכול לייצג שם את האמת שלי"

אני פונה אליו בגילוי לב ומזכירה לו את הראיון הקודם שלו אצלנו באתר. אולי בעצם אתה לא עשוי מחומר של פוליטיקאי? אתה הגון מדי, אולי הפוליטיקה לא מתאימה לטבעך? אולי לכן קשה לך כל כך, כואב לך כל כך?

הוא נאנח עמוקות. "אני נאנח משום שהקב"ה ברא את האדם ומותר האדם מן הבהמה בכושר החשיבה והדיבור. והנה כשנעשו כולם שפה אחת ודברים אחדים, כשהעשייה הייתה מתוך הרמוניה ובלי חילוקי דעות, הקב"ה בלל שפתם ופזרם בכל קצוות הארץ. כי השוני בדעות זו הבניה הנכונה של העם וחוסנו. הניסיון להתנהג כמפלגה בולשביקית במובן הזה בו חופש מחשבה ודיבור נתונים רק למנהיג מובילים למגדל בבל. לא בכדי במתח בין בניה להריסה, בין דיבור אחד לבין דיבורים הרבה אנחנו נמצאים סביב שאלות כמו חוק לשון הרע ועוד".

• אתה כל כך ערכי, אבל נמצא בתוך הבוץ.

"עמי כל כך ערכי", הוא מתעקש לראות ורוד.

• עמך כן, לא במפלגתך.

"להפך. דווקא במפלגתי יש המון גישות, כל אחד נלחם על הגישות שלו".

• לא כשתוקעים סכין בלב לחבר.

"אומר המהר"ל שאם אתה רוצה שישמעו את דבריך אל תתווכח, תגלה אמפתיה, תבין, אחר כך תחבק את החבר ותגיד אולי יש דרך אחרת. אני בדרכי חושב שעמך כולם צדיקים. הנושא בדם כולם, לאן המדינה הזו הולכת, ואני בדרכי, כל אחד בדרכיו שלו. הדרך שלי להקשיב, לחבק ולנסות לשכנע. יהיה סכין משם סכין משם, בסוף עם סכינים אוכלים ארוחה טובה".

• לו יהי כדבריך. תגיד, עם יד על הלב, אתה לא מתגעגע כבר לציפי לבני? אז נכון, גם עליה אמרו שהיא דיקטטורית, אבל נדמה שזה היה קצת פחות בוטה מאשר היום?

"אינני מתגעגע למנהיגותה של ציפי לבני, אני חלקתי על דרכה, ממש".

• ועכשיו לא יותר גרוע? גם בשנאה לחרדים, גם בדיקטטורה הפנים מפלגתית וגם בסקרים...

"את יודעת שלא תשמעי ממני דברי השוואה שיכולים להביא לרכילות כל כך קשה. אני רק אומר שחלקתי על דרכה, בעיקר דרכה המדינית, אבל על עוד דברים אחרים. אני היום לא מרגיש חבירה עם מפלגה שהבסיס שלה לא בסיס מחבר אלא בסיס מפלג. פעם קדימה הייתה מפלגה של מרכז-ימין, היום קדימה היא מפלגה של שמאל-שמאל פוליטי. זה לגיטימי, זה בסדר, אבל זה לא אני".

והוא מכריז בגאון: "לייצג את האמת שלי אני לא יכול שם, לכן אני רוצה לפרוש".

"המחוקק קבע שבע, ושבע זה מספר קדוש"

• אז לאן אתה הולך? הרי שנינו יודעים שאם הליכוד היה מסכים לשריין אתכם - מחצית מהמפלגה הייתה זזה לשם. אבל הליכוד לא נותן לכם שום אופציה. אתם אפילו לא יכולים להעביר את חברי קדימה שתמכו בכם להיות חברים בליכוד כי צריך תקופת הכשרה.

"אני לא ביקשתי שום דבר, לא תפקיד ולא שריון, אני יודע שצריך תקופת הכשרה וצריך להתמודד, אבל פוליטיקאי לא תמיד עושה הכול על מנת לקבל פרס! אם אתה מאמין בדבר, עשה אותו".

• אתה מאמין שתצליחו לאסוף שבעה חברים?

"אני לא יודע, אני מאד מקווה".

• יש מגעים?

"טוב, זה לא סוד שכל המפלגה מתעסקת כמעט רק בזה. יש שבעה לכיוון שמאל, לנו אין שבעה ברגע זה. אבל אנחנו עושים מאמצים גדולים".

• צחי הנגבי כבר מחכה לכם בליכוד.

"צחי פרש ועבר לליכוד, כמו שחיים רמון פרש ועבר למשהו אחר, וציפי לבני פרשה".

• שני מנהיגים מחכים לשביעייה.

"העובדה שהמחוקק היה מספיק חכם כדי לקבוע שצירך שבעה, ושבעה זה מספר קדוש".

• מה שעשו לכם אתמול לא ירתיע אתכם לפרוש? משפט השדה לא יעצור אתכם?

"זה לא היה משפט שדה".

• זה לא רק היה משפט שדה, היו שם גם עיתונאים שישבו מאחוריכם ולגלגו עליכם...

"שילגלגו, ובסוף העם מצביע. וכשאני אבוא לריבונו של עולם אני מבטיח לך שלא ישאל אותי כמה תמכו בי בפריימריז. הוא ישאל אותי האם נהגתי כעצמך או לא. אני רוצה לענות לו נהגתי ככל יכולתי כעצמי. ובכלל, אולי הם לא לגלגו אולי הם רק פיהקו".

אולי... והלוואי כולם חשבו כמוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!