חוזרים בתשובה, הצד האפל • מה עושים?
חוזר בתשובה משנה את אמונתו, חשיבתו, התנהגותו ודיבורו • השינוי העמוק עלול להיות מלווה בסערת רגשות, עד כדי חרדה • סיפורו של משה, בן 26 מירושלים
- ד''ר אילן טל
- י"א אב התשע"ב
- 5 תגובות
ד''ר אילן טל
משה (שם בדוי), בן 26 מירושלים, רווק, איבד את אביו בתאונת דרכים לפני כשנתיים. כבן למשפחה מסורתית הקפיד משה על כל מנהגי האבלות. הדת, שהייתה עד אותה תקופה מבוססת בעיקר על מסורת מבית, הפכה לחלק משמעותי מחייו. לאחר פגישות עם רבנים, החליט משה להמשיך את תהליך ההתחזקות ולעבור לישיבה. בעקבות המעבר לישיבה אימו ואחיו של משה הרגישו שהוא ״לא בסדר״ כי הוא אינו יכול להתנתק ממקום עבודתו וממשפחתו ולהתחיל לימודי תורה בישיבה ולכן הוא החליט להתרחק מהם.
משה, שהאמין באמונה שלמה בצעד שבחר לעשות, החליט לעשותו עם או בלי תמיכת משפחתו. בישיבה חש משה כי הגיע למקום הנכון, אך למרות זאת הרגיש כי אינו יודע מספיק, אינו עושה מספיק ואינו מצליח ללמוד ברמה מספקת כדי להיות שווה בין שווים, וזאת למרות שהרבנים נתנו לו את כל התמיכה הדרושה. בעקבות תחושותיו החל תפקודו של משה להשתנות והוא יש עצוב ומוטרד. הוא החליט להתייעץ עם הרב.
לאחר תקופה החליט הרב כי משה צריך לקבל סיוע מקצועי והוא הופנה לסיוע פסיכולוגי ואף תרופתי שסייע לו להתגבר על התחושות שחש ולהסתדר עם הקשיים הרגשיים והחברתיים המלווים את החזרה בתשובה.
כיום משה מצטיין בלימודי התורה ובימים אלה מחכה לשידוך.
תהליך החזרה בתשובה הוא תהליך של שינוי משמעותי בכל תחומי החיים. תהליך זה כולל שינוי בחשיבה, ברגש, באמונה, בהתנהגות, בניהול המשפחה ובקריירה. שינוי כה מהותי בסדרי עולם של אדם מביא להשפעות נפשיות, חלקן נחוות כחיוביות דוגמת תחושה של התעלות, תחושת שייכות ושליחות וחלקן שליליות דוגמת מצב רוח רע, דיכאון, חרדה בלבול ואי שקט.
אופי התהליך
תהליך חזרה בתשובה שמתאפיין מהתחזקות אישית ומשינויים הדרגתיים בתפיסת העולם הוא בד"כ פחות סוער. בעקבות ההבשלה וההכרה ההדרגתית לרוב קיימת מוכנות נפשית גדולה יותר לקבלת השינויים. לעומת זאת, תהליכים מהירים המופיעים לאחר משברים רגשיים חזקים דוגמת התפרקות נפשית לאחר גירושין או אובדן בן משפחה, עלולים להיות מורכבים ולעורר מצוקות נפשיות שונות.
חזרה בתשובה היא התחזקות דתית המונעת ממניע רגשי. כשהגורם המניע לחזרה בתשובה הוא פיצוי רגשי דוגמת אבל כבד ותחושה כי רק חזרה בתשובה תגאל מהחטאים שבעקבותיהם הלך לעולמו האדם האהוב עלינו, התהליך עלול להיות חד ומהיר מידי ובעקבות זאת עלול להעלות מגוון בעיות ואף חרטה וחזרה בשאלה לאחר תקופה מסוימת. כשהתהליך הדרגתי יותר והמניע הרגשי הוא חיפוש הדרגתי של משמעות, התהליך קל יותר להתמודדות.
החברה המקבלת
לתמיכת הקהילה בחוזר בתשובה יש תפקיד מרכזי בהתמודדות טובה עם השינוי. קהילה מקבלת שתתן לחוזר בתשובה תחושה של שווה בין שווים יכולה להקל עליו את התהליך. לעומת זאת, קשיים בשידוך ויחס שלילי כלפי החוזר בתשובה עלולים לעורר תחושות חוסר שייכות. במקרים רבים החוזרים בתשובה עושים את השינוי במטרה להתחבר לקהילה החרדית שידועה כקהילה תומכת ועוטפת ואם מופיעה אכזבה, עלול להופיע משבר עם תחושות מתח ואי שקט, עד כדי דיכאון.
תחושת הנחיתות עלולה להוביל גם לכפייתיות. הרצון של החוזר בתשובה להוכיח לעצמו ולסביבה את אדיקותו עלול לגרום לאובססיביות בנוגע לקיום מצוות. מעבר לכך, כשקיום המצווה אינו נובע מהבנת המשמעות שלה גוברת הסכנה שאופן הקיום שלה יהיה אובססיבי, אז האדם אינו מתעסק במשמעות המצווה ולכן מתקשה לבצע את השיקולים המתאימים כדי לקבוע את האופן המתאים לקיומה.
מערכת היחסים עם המשפחה
ההתייחסות של החברה החילונית לאדם שחזר בתשובה היא במקרים רבים שלילית. שינוי התפיסה אינו מתקבל בקלות ולעיתים מתעוררות תחושות של כעס על החוזר בתשובה. כל אחד מן הצדדים מרגיש שהצד השני לא מבין אותו ולעיתים המצב מגיע עד כדי נתק מוחלט ביוזמת החוזר בתשובה, משפחתו או שניהם יחד. חשוב להבין כי הדבר משפיע אף הוא על תחושת חוסר השייכות והמתח שחש החוזר בתשובה מעבר לקושי שבתהליך של עזיבת עקרונות המוצא שלו לטובת עקרונות אחרים.
התייעצות עם הרב לגביי הטיפול המתאים
כשיש צורך בהתערבות מקצועית, הטיפול כולל בראש ובראשונה התייעצות עם הרב. עבור חוזרים בתשובה הרב הוא לעיתים תחליף להורה מעבר להיותו סמכות רוחנית. במידה והרב רואה כי החוזר בתשובה זקוק לסיוע מקצועי הוא יופנה לגורם המסייע המתאים. הטיפול הפסיכולוגי הוא מניע מרכזי להחלמה, אך לעיתים, בעיקר במקרים של דיכאון, נדרש שילוב של טיפול תרופתי (דוגמת ציפרלקס או פרוזק).
חשוב לזכור כי לחוזרים בתשובה קשיים רבים, הניתוק מהחיים הקודמים והשינויים התרבותיים, ההתנהגותיים ויותר מכל הנפשיים, מעוררים קשיים גם אצל האדם השלם והחזק ביותר. תמיכה נכונה של הקהילה תאפשר להם להשלים את התהליך על הצד הטוב ביותר ולהפוך מגורם הזקוק לליווי וחניכה לגורם המחזק ותורם לקהילה.
הכותב הוא ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית
למי פונים אם מרגישים דיכאון או חרדה? לרב, לרופא המשפחה או לעובד סוציאלי?
כל התשובות בלינק הבא.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות