כתבו נגדך באינטרנט? הכנסת לצידך
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק חשיפת זהותו של מפרסם תוכן ברשת האינטרנט • 9 תמכו, 2 התנגדו ו-2 נמנעו • ומתי ייעתר בית המשפט לבקשה?
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ז' אב התשע"ב
צילום: פלאש 90
מליאת הכנסת אישרה אמש (ד') בקריאה ראשונה את הצעת חוק חשיפת זהותו של מפרסם תוכן ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"ב-2012, שהגישה הממשלה. ההצעה נדונה בוועדת חוק, חוקה ומשפט.
הצעת החוק באה להסדיר בחקיקה אפשרות של אדם לפנות לבית משפט השלום בבקשה לחשיפת זהות- בקשה שבית המשפט יורה לאדם אחר למסור לו פרטי מידע לגבי אדם שפרסם ברשת תקשורת אלקטרונית, באופן אנונימי, תוכן שפרסומו מהווה כלפיו עוולה בנזיקין או הפרה של זכות קניין רוחני שלו.
בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה אם הוכח כי קיים חשש ממשי שהמפרסם אכן עשה עוולה נזיקית או הפר זכות קניין רוחני, וכן כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה העיקרית, אם תוגש, תוכרע לטובת המבקש.
הצעת החוק כוללת הוראות בדבר ההליך לחשיפת זהות המפרסם על ידי בית המשפט.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "אחד ממאפייניה של רשת האינטרנט הוא האפשרות להתבטא באופן אנונימי - מאפיין שטומן בחובו יתרונות וחסרונות כאחד. הזכות להתבטאות אנונימית מגלמת בתוכה שתי זכויות יסוד חשובות: הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות. האנונימיות מאפשרת לאדם להימנע מחשיפת פרטיו האישיים מקום שבו הוא אינו מעוניין בכך, וכן, לעיתים, היא כשלעצמה מאפשרת את התבטאותו של אדם, שכן מצבים שבהם אדם שלא יוכל להתבטא באנונימיות יעדיף שלא להתבטא כלל.
עם זאת, אין לראות ברשת האינטרנט "עיר מקלט" המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מהתוכן שהופץ, לגשת לערכאות לצורך מיצוי הדין ואכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית), זאת כשם שהיה זכאי לכך בזירה שאינה וירטואלית".
9 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה הראשונה, 2 התנגדו לה ו-2 נמנעו.
הצעת החוק באה להסדיר בחקיקה אפשרות של אדם לפנות לבית משפט השלום בבקשה לחשיפת זהות- בקשה שבית המשפט יורה לאדם אחר למסור לו פרטי מידע לגבי אדם שפרסם ברשת תקשורת אלקטרונית, באופן אנונימי, תוכן שפרסומו מהווה כלפיו עוולה בנזיקין או הפרה של זכות קניין רוחני שלו.
בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה אם הוכח כי קיים חשש ממשי שהמפרסם אכן עשה עוולה נזיקית או הפר זכות קניין רוחני, וכן כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה העיקרית, אם תוגש, תוכרע לטובת המבקש.
הצעת החוק כוללת הוראות בדבר ההליך לחשיפת זהות המפרסם על ידי בית המשפט.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "אחד ממאפייניה של רשת האינטרנט הוא האפשרות להתבטא באופן אנונימי - מאפיין שטומן בחובו יתרונות וחסרונות כאחד. הזכות להתבטאות אנונימית מגלמת בתוכה שתי זכויות יסוד חשובות: הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות. האנונימיות מאפשרת לאדם להימנע מחשיפת פרטיו האישיים מקום שבו הוא אינו מעוניין בכך, וכן, לעיתים, היא כשלעצמה מאפשרת את התבטאותו של אדם, שכן מצבים שבהם אדם שלא יוכל להתבטא באנונימיות יעדיף שלא להתבטא כלל.
עם זאת, אין לראות ברשת האינטרנט "עיר מקלט" המאפשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא ולפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מהתוכן שהופץ, לגשת לערכאות לצורך מיצוי הדין ואכיפת זכויותיו (כגון הזכות לשם טוב או זכות כלכלית), זאת כשם שהיה זכאי לכך בזירה שאינה וירטואלית".
9 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה הראשונה, 2 התנגדו לה ו-2 נמנעו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות