"בחור, תגיד לחיים!" • עבירה פלילית?

התוועדות, או 'פארבריינגען' ביידיש, הוא השם המקובל בעגה של חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים', לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. יש התוועדות של חסידים בינם ובין עצמם, ויש שההתוועדות נערכת עם רב (משפיע) או עם האדמו"ר.

בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים'. על-פי-רוב, וודקה או ברנדי. הרבי מליובאוויטש זצ"ל הסתייג מהפרזה יתר על המידה, ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד 'גזירת המשקה'.

בשנים האחרונות אנו ערים להתעוררות תקשורתית וציבורית בנושא צריכת האלכוהול בקרב צעירים וקטינים בפרט. תיקון שנערך בחוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע כי המספק משקה משכר לקטין דינו מאסר שישה חודשים.

המאמר יעסוק בשאלה אם משפיע בהתוועדות או חסיד חב"ד היושב בהתוועדות חסידים, עם בחורים צעירים, בישיבה, בבית הכנסת, או בבית, ומוזג להם 'לחיים' עובר עבירה פלילית, ומה השלכותיה?

המאבק בצריכת האלכוהול

בשנים האחרונות אנו ערים להתעוררות תקשורתית וציבורית בנושא צריכת האלכוהול בקרב צעירים וקטינים בפרט. חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע–2010 (להלן: "החוק החדש") שנכנס לתוקף ביום 7.4.10, נועד לטפל בתופעת השכרות, על השלכותיה השליליות, תופעה המהווה כיום אחת מהסכנות המאיימות על שלום הציבור והסדר הציבורי בישראל, שכן יש לה השפעה על תופעות של אלימות, עבריינות ותאונות דרכים.

מטרתו של החוק החדש למנוע את תופעת השכרות במקומות ציבוריים, תוך הפרת הסדר הציבורי וביצוע עבירות נלוות, בדגש על צמצום צריכת האלכוהול ע"י קטינים.

סעיף 193א. לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") אוסר על מכירת משקאות משכרים לקטין. החוק אף קובע עונש של חצי שנת מאסר בגין עבירה זו. בתיקון לחוק העונשין התווסף איסור נוסף, ועל פיו המספק משקה משכר לקטין (אף ללא תמורה), במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו, או שלא בחוג משפחתו, דינו כדין המוכר כאמור - מאסר שישה חודשים.

מיהו "אחראי על קטין"?

מניתוח לשון התיקון בחוק העונשין נלמד למי, והיכן אסור להציע לקטין אלכוהול, כדלהלן:

לשון הסעיף: "המספק משקה משכר לקטין (אף ללא תמורה), במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו כדין המוכר כאמור - מאסר שישה חודשים".

ה"עבירה" היא אספקת משקה משכר לקטין במקום ציבורי, ו"מקום ציבורי" הוא: "דרך, בנין, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית". מהגדרה זו של "מקום ציבורי" משמע כי בית כנסת, אולם הישיבה, וחדרי שיעורים שבהם מתקיימות התוועדויות חסידיות עונים על ההגדרה של "מקום ציבורי".

מיהו "אחראי על קטין"? על פי הגדרת החוק אחראי על קטין הוא: הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי הסכמה של אחד מהם או לפי דין. לאמור: ראש הישיבה, המשפיע, הר"מ, המדריך, עונים להגדרה זו של "אחראי על קטין".

"לחיים" בישיבה

תלמיד שלומד בישיבה נתון למשמורתו או להשגחתו של ראש הישיבה, המשפיע, הר"מ, המדריך, בהסכמת ההורים ששלחו את בנם ללמוד בישיבה. משכך, אספקה של אלכוהול לקטין שבוצע בנוכחות ובהסכמת האחראי על הקטין, אינה מהווה עבירה לפי סעיף זה.

יודגש: נוכחות והסכמת האחראי הינן דרישות מצטברות ובהעדר מי מהן הרכישה או האספקה אסורות. היינו, רכישה או אספקה לקטין שבוצעו בנוכחות האחראי עליו אך שלא בהסכמתו, או בהסכמתו אך שלא בנוכחותו – אסורות עפ"י חוק.

ובמילים אחרות: משפיע אורח בישיבה (שאינו עונה להגדרה של "אחראי על קטין") שאומר ל"תמים" להגיד 'לחיים', בנוכחות איש צוות שאחראי על ה"תמים" אך ללא הסכמת האחראי, או לחילופין בהסכמה כללית של האחראי שאינו נוכח באותה שעה בהתוועדות – המשפיע והמשדל לומר "לחיים" עובר עבירה פלילית שעונשה מאסר של עד שישה חודשים.

יודגש, כי האיסור חל אך ורק במקום ציבורי, להבדיל ממקום פרטי (כגון, בתי מגורים אזרחיים), או בחוג המשפחה.

"לחיים" בבית הכנסת

עד כאן, עמדנו על התוועדות הנערכת בין כותלי הישיבה שבה ראש הישיבה, המשפיע, הר"מ, המדריך הם האחראים על הקטין, ועל כן, באספקת 'לחיים' לקטין בהסכמתם ובנוכחותם לא נעברת עבירה.

אך בהתוועדות חסידית בבית כנסת, שבה אין "אחראי" באזור, ושלא בנוכחות ובהסכמת הורה, הרי שלא תעמוד הגנה זו. משכך, ברגע שמתוועד מציע לקטין לומר 'לחיים' הרי הוא עובר עבירה פלילית שעונשה מאסר עד שישה חודשים.

דעת הרבי מליובאוויטש זי"ע

במשך השנים מצינו כמה פעמים בהתוועדויות פורים שהרבי זצ"ל חיפש אחד שיוציא את כל הקהל ידי חובת 'עד דלא ידע', והרבי הקפיד שלא יהיה זה בחור. כמו לדוגמה בפורים תשל"א (אות יא, שיחות קודש תשל"א ח"א עמ' 571): "שיימצא לכל הפחות אחד בעל מסירות נפש שיקיים את העניין של 'עד דלא ידע' בדרכי נועם ובדרכי שלום, אך לא בחור". ובסיום השיחה שוב: "ההצעה של 'לא ידע' שיהיה מתנדב אחד שניים שלושה אך לא מהבחורים במקומה עומדת".

ולהעיר גם משיחת פורים תשי"ב (סכ"ו, תורת מנחם ח"ה עמ' 45 ) שקדמה לגזרת המשקה: "בנוגע לבחורים, כיון שלא תמיד היה כ"ק מו"ח אדמו"ר גורס שיהיה אצלם ה'עד דלא ידע', לוקח אני את האחריות על כך שלעת עתה יצאו ידי חובה ב'כלים' שבגשמיות הם קטנים".

מכאן למדנו שהרבי הקדים את החקיקה הקיימת כיום והגביל את השימוש במשקה משכר לא רק אצל קטינים, מתחת גיל 18, אלא אף אצל צעירים מתחת גיל 40.

לסיכום:

"שידול" לומר "לחיים" בישיבה, בנוכחות ובהסכמת האחראי אינו מהווה עבירה פלילית, בעוד ש"שידול" שכזה בהתוועדות בבית כנסת, שבה אין "אחראי" באיזור, ושלא בנוכחות ובהסכמת הורה – מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר עד שישה חודשים.

האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"ד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!