צהרונים עליך ישראל: טוב או רע? • סקירה מיוחדת

צהרונים בהם יכולים הילדים להמשיך ולשהות בשעות הצהרים הם, לכאורה, חלומה של כל אם.

הפעלת הצהרונים בידי המדינה היא הטבה שנחתה על ראשן של האמהות בזכות מחאת העגלות שהייתה לחלק ממחאת הקיץ האחרונה, וכחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים לגילאי 3-9.

אלא שלמרות הצפי לגל ברכות שיופנה לעבר משרד החינוך, זה שיפעיל את הצהרונים ויחליף את משרד התמ"ת שעשה זאת עד היום, נחלו במשרד אכזבה מרה והם חוטפים רטינות מכל עבר.

מכל עבר, פירושו גם מהצד 'החילוני' של המפה, אבל גם מהצד החרדי. איך גם אלו וגם אלו אינם מרוצים?

תחילתו של סיפור בקביעה כי בשנת הלימודים הבאה ייהנו ילדים להורים עובדים ביישובים באשכולות 1-3 (חלשים ביותר) מיום לימודים ארוך, כאשר יישובים באשכולות 4-6 ייהנו מסבסוד חלקי בלבד.

עם הקביעה הזו היה ציבור האמהות מרוצה, החרדים הרבה פחות. ראשית, מדובר רק בילדים להורים עובדים ובמשפחות החרדיות לא תמיד ההורים עובדים, שנית: ההטבה אינה מתאימה לחרדים מטעמים אידיאולוגיים שנפרטם בהמשך.

אך במהלך שנעשה בשיתוף הממשלה החליט שר החינוך, גדעון סער, לשנות את ההחלטה ולהעניק את ההטבה לאשכולות 1-3 בלבד ולכל ההורים, גם לאלו שאינם עובדים (יש המתעקשים לייחס את ההישג לשר אלי ישי וח"כ משה גפני, שדפקו על השולחן והבהירו לנתניהו שעם כל הכבוד לצרכים של שכבות הביניים, לא יתכן למדר את הציבור החרדי מההטבה הנ"ל).

בתקשורת החילונית מיהרו כמובן לתקוף: הנה עוד הטבה שתופנה בעיקר לציבור החרדי, בו ההורים אינם עובדים והמתגורר בעיקר ביישובים המוגדרים 1-3. (מודיעין עילית, ביתר עילית, עמנואל, ביתר ועוד).

עצם העובדה שהסבסוד נקבע על פי המצב הכלכלי חברתי של היישוב ולא על פי מצבו הכלכלי של המשפחה הצליחה לעורר זעם רב: "היישובים החרדיים הם העניים ביותר, ולכן הם שנמצאו זכאים לסבסוד המלא. לעומתם, עשרות אלפי הורים חילונים שמצבם הכלכלי קשה ייאלצו להמשיך ולממן את הצהרונים מכיסם, שכן המצב הכלכלי חברתי הממוצע ביישוב שבו הם מתגוררים טוב יותר", הסבירו באחד מכלי התקשורת.

גם הבדואים, אגב, ייהנו מההטבה, אך הם, כך נראה, מפריעים הרבה פחות לתקשורת, שמיהרה לזעוק: הייתכן? דווקא החרדים הם אלו שייהנו מגל המחאה שכל מטרתו טובת שכבות הביניים ובהחלט לא הציבור הפרזיטי של המדינה?

במשרד החינוך מיהרו להסביר כי "בהתאם להחלטת הממשלה, מסגרות העשרה בתום יום הלימודים יחולו באופן שוויוני על כלל התלמידים בגילאי שלוש עד תשע באשכולות 1-3.

"ביטול מבחן התעסוקה מנע פגיעה קשה ומצב של אי שוויון בין התלמידים, דבר שאינו מתקבל על הדעת במסגרת חינוכית. מסגרות אלו יפוקחו על ידי המשרד".

מיותר לציין כי התגובה לא הצליחה להרגיע את התקשורת ה'דואגת'.

בלי תקצוב מלא

ראשית חשוב להבהיר כי המהלך כולו עתיד להיות מורחב בהדרגה במהלך חמש השנים הבאות, ובכל זאת לא כולם יוכלו ליהנות ממנו במהלך השנה הבאה.

שנית, התקשורת מיהרה לפרסם כי "בשנת הלימודים הבאה ילמדו כ-240 אלף תלמידים במסגרת יום לימודים ארוך בחינם" וכי "מאחר שבתי הספר שבהם לומדים חרדים נמנים עם החינוך הפרטי המוגדר "מוכר שאינו רשמי" יווצר אבסורד שלפיו 77 אחוזים מהמוסדות שיזכו לסבסוד מלא מהמדינה אינם ציבוריים".

ובכן, מדובר בעובדות בלתי נכונות: החרדים, כך מבהירים לי גורמים המעורים היטב בפרטי הנושא, לא מתוקצבים במאת האחוזים בכל מוסדות הלימוד. בכל הנוגע למוסדות המוגדרים כ"מוכר שאינו רשמי" הרי שהם יזכו לתקצוב של 75% בלבד, בדיוק כפי שהם מקבלים על שעות הלימוד של הבוקר.

"בתלמודי התורה ובבתי הספר הפרטיים המקבלים 55% תקצוב בלבד, יקבלו אחוז דומה גם עבור צהרוני הצהריים. רק מוסדות החינוך העצמאי ואל המעיין, המקבלים באופן שוטף תקצוב מלא, יקבלו תקצוב שכזה גם עבור הפעלת הצהרונים.

כל זה אגב נכון לגבי גילאי 6-9, גילאי בית הספר. בכל הנוגע לגילאי הגן, 3-6, כל הגנים במדינה מתוקצבים באופן זהה, וכך ייעשה גם לגבי הצהרונים.

חשוב לציין כי ההפעלה לשנה הקרובה תיעשה בשיטת הפיילוט, כאשר משרד החינוך הוציא מכרז בו יזכו זכיינים להם מחזור כספי של כ-30 מיליון שקלים או רשויות מקומיות כאלו ואחרות.

רק לאחר שתיבדק הצלחתו של הפיילוט יתקבלו החלטות לגבי ההפעלה בשנים הבאות.

אך אם חשב שר החינוך לנוח על זרי הדפנה לפחות בכל הנוגע לשביעות רצונו של הציבור החרדי מהפעלת הצהרונים, הרי שחיש מהר עמד על טעותו. מתברר שקול זעקה די מוזר קם והוא נע סביב הנושא ה'רוחני'.

החשש, כך טוענים עסקנים חרדים, הוא מהתערבות בתכנים החינוכיים שיוכתבו על ידי משרד החינוך.

לדבריהם, "על פי תנאי המכרז שפרסם משרד החינוך, על מפעיל הצהרונים לספק תכניות לימודיות והעשרה לשעות הצהרים. את תכניות הלימודים אמור המפעיל החדש להציע לכלל הילדים בצהרונים, יהודים וערבים, חרדים וחילונים – שיצטרכו ליישם אותו כמקשה אחת.

"הסעיפים הללו במכרז של משרד החינוך שומטים למעשה את הקרקע מהחינוך החרדי, שכן גם אם יוקמו בסופו של דבר צהרונים בערים ובשכונות החרדיות, הרי שאת תכניות הלימוד יספק משרד החינוך ולגננות החרדיות לא תהיה כל דריסת רגל בתכנים".

ומה עושים באלול?

האמנם? ובכן, ממש לא.

בשיחה עם גורמים בכירים במשרד החינוך הם שבים ומבהירים כי "לא תהיה כל התערבות בתכנים" וכי מדובר בצעקה על לא מאומה. הנה למשל 'תוכנית שמידט' המופעלת בהצלחה בבתי הספר החרדים מופעלת ומתוקצבת אף היא בידי גורמים שאינם חרדיים, כך גם הסיעות בגנים המקבלות את שכרן מהעיריות ואיש אינו חושש להתערבות.

גורמים בלתי רשמיים שבדקו את הנושא טענו בפני כי מדובר בצעקה שמקורה "החשש מאיבוד הכנסות". לדבריהם, מאד נחמד למנהלי בתי ספר לקבל ממשרד החינוך משכורות על סך 60 שקלים לשעת עבודה של מפעילת הצהרונים, כאשר בפועל (כמקובל במחוזותינו, למרבה הצער) העובדת המסכנה תקבל שכר מינימום של כ-25 שקלים בלבד. על שאר הסכום יחגגו מי שיחגגו, קרי כל אלו שזועקים היום געוולד.

באופן בלתי רשמי מסכימים קודקודי המפלגות החרדיות המעורים בנושא כי לאחר הבטחותיו של שר החינוך על כך שלא תהיה כל התערבות בתכנים, הבעיות שנותרו סביב הנושא הן טכניות בלבד.

ראשית, חוסר האפשרות של הזכיינים, לכשייבחרו, להיערך כבר לתחילת שנת הלימודים. זה לא מעשי, הם אומרים, ובצדק, הצפי הוא להפעלת התוכניות לא לפני חודש חשוון, ומה תעשינה אמהות שיוצאות לעבוד כבר באלול?

השבוע נפגשו השר אלי ישי ויו"ר ועדת הכספים משה גפני עם סגנית המנכ"לית במשרד החינוך, הגב' מיכל כהן, ופרשו בפניה הצעה מעניית ולפיה לשנה הקרובה ימשיך משרד התמ"ת להפעיל את הצהרונים, כפי שהיה בשנה שעברה.

כרגע קיימת התנגדות לכך במשרד התמ"ת, אך במפלגות החרדיות מקווים שיצליחו להתגבר עליה.

בפגישה אף הבהירו הנציגים לסגנית המנכ"לית שוב ושוב כי בכל הנוגע להתערבות בתכנים מדובר בנושא שהוא ייהרג ובל יעבור, אך כאמור הדבר ברור במשרד החינוך ולאיש אין כוונה לפגוע באופן כזה או אחר בתכני הרוח.

כל שמשרד החינוך רוצה הוא שני דברים: האחד - שמסגרת הצהרונים לא תהפוך לתוכנית 'בייביסיטר' גרידא, אלא תהיה מלאה בתכנים. על טיבם של התכנים אין בדעתם לשלוט, כל מוסד ישלוט בהם כפי שהוא עושה בשעות הבוקר.

השנית – לא לקבל תלונות ממורות/סייעות/גננות על כך ששכרם הוא שכר מינימום ואינו דומה למה שמקבלות מקבילותיהן החילוניות בבתי הספר הכלליים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!