ח"כ אורי מקלב: "הגרי"ש אישר להמליץ על אשה"

קשה לדבר בימים אלו עם עם ח"כ אורי מקלב, מבלי לשמוע בקולו את העצב.

הגרי"ש זצ"ל הופך באופן אוטומטי להיות מרכז כל שיחה שלו, גם במליאה מעל לדוכן. הוא מתרפק בערגה על הזיכרונות, מתגעגע לימים ההם וניכר בו כי קשה לו להמשיך הלאה.

מזה מספר חודשים סרים גם משה גפני וגם הוא למעונו של הגראי"ל שטינמן שליט"א ומתייעצים איתו על כל צעד ושעל, ההמשכיות מבחינתם לא פסקה, ובכל זאת אין ספק שהם איבדו מורה רוחני דגול ומורם מעל.

האם תורמת לתחושת האובדן גם העובדה שלפתע פרצה לה מחלוקת פנים-ליטאית, שלא בעבעה מעל לפני השטח כל עוד תפקד הגרי"ש אלישיב זצ"ל בבריאות איתנה?

קשה לדעת, משום שעל הנושא הזה לא תשחררו מפי השניים מילה וחצי מילה. הרב שך זצ"ל הוא שהורה לנציגי 'דגל התורה' שלא להתערב במחלוקות, זה לא מכבר הורה להם כך גם הגראי"ל שטיינמן.

אולי זו הסיבה לכך שגם לאחר שהתפרסמה מודעת אבל בעיתון "הפלס", העיתון שהוקם בניגוד לדעת מרנן ורבנן גדולי ישראל ובראשם הגר"ח קניבסקי והגראי"ל שטינמן, ואשר חתומה הייתה עליו תנועת 'דגל התורה', לא שמעתם מפי השניים הכחשה ולו אף ברמז. הם לא פרסמו, וזה בדוק, אבל מילה וחצי מילה לא בנושא מחלוקתי מהסוג הזה. ולא רק בשל העובדה שפוליטיקאים לעולם לא ישרפו עצמם בשום צד.

אין דבר בלתי התורה

את ח"כ מקלב תפסתי באחד ממסדרונות הכנסת, רגע לפני שהיא יוצאת לפגרה בת כשלושה חודשים. כאילו אין גזירות כלכליות ברקע או מתווה יעלון המרחף מעל לראשנו, אותו עניין נושא אחד בלבד: הגרי"ש.

"קולו לא נשמע, אבל לקולו נשמעו רבים. פסיקותיו נאמרו לנו ופה בכנסת בעוז ובגאון", הוא מספר לי ועיניו נוצצות בלהט.

"שואלים אותי חברי כנסת, במה היה מיוחד? מה זה שהגיעו רבבות ללוויה שלו? ואני עונה להם ומנסה להסביר: זו התורה שהייתה בו. זה לא רק גדלותו, לא רק גאוניותו, ידיעותיו, כושר הפסיקה שלו, יראת השמים שלו, החריפות, הבהירות, הזיכרון – כל אלו ועוד היו בו, אך הייתה זו בעיקר אהבת התורה שלו.

"הוא היה בן יחיד לבן יחיד, בקושי ניצל מהשואה, והנה כשנפטר הותיר אחריו למעלה מ-1400 צאצאים, בני דור שישי.

"בנותיו מספרות שהסיוט הגדול שלהם בהיותן ילדות היה שהן תישארנה יתומות. הוא היה כל כך חלוש. אבל מה שהחזיק אותו עד ליומו האחרון היה לימוד הורה, ההתמדה העצומה בכל קנה מידה.

"חלומה של כל אם חרדית הוא שילדיה יהיו 'כמו הגרי"ש'. ולא בגלל הכישרונות, לא בשל אריכות הימים בה זכה, גם לא בגלל מספר הצאצאים שהותיר אחריו. רק בגלל שעד לימיו האחרונים הכריז בכל גופו ונשמתו שאין עוד דבר בעולם בלתי התורה".

כאשר היו מגיעים למעונו היו נכנסים פנימה ראשונים. בדרך כלל היה זה בעיצומן של הצבעות, באמצע היום, גם הוא היה בעיצומו של הלימוד שלו. ח"כ מקלב זוכר איך למרות שהיה נראה כצולל בים התורה הרים לרגע את ראשו, הביט בהם וכאילו התעורר משינה עמוקה. "יא, יא, היה פונה אליהם כשברור להם ולו שהם מפריעים לו בעיסוקו האהוב".

לא כולם מפנימים

תגיד, אני שואלת אותו, חברי הכנסת החילוניים שראו את ההלוויה המרשימה, האם זה לא עושה להם משהו? הם לא קולטים שהם לא באמת מבינים את הציבור החרדי על ערכיו?

הוא מהנהן בראשו: "אמרתי בכנסת, מעל לדוכן המליאה, שתדעו לכם שכל מי שהגיע להלוויה הגיע רק בגלל התורה, לא כולם הכירו את הרב. ותקלטו ותפנימו: אין לנו בעולמנו רק תורה, לא יעזרו לכם ניסיונות להפיל עלינו ועל בנינו אישומים פליליים, כי הם חיינו ואורך ימינו, זו דרכנו ואין בלתה. וזה עובד, יש חברי כנסת שמבינים, שמפנימים. לא כולם, כמובן.

"יש כל כך הרבה בעיות במדינה, אבל במה עסוקה התקשורת? בחרדים. כאילו אין חזית לבנונית ומצרית, אין מסתננים מעזה, האיום האיראני הוסר מעל לראשנו, כאילו לא היה מצבנו המדיני רע מאי פעם, כאילו לא איימו עלינו הבחירות בארה"ב, מצבה של הכלכלה האירופית, הגזירות הכלכליות 'שלנו', יוקר המחיה, המחאה החברתית, מצב החינוך, הביטחון האישי, האלכוהוליזם, הסמים – כאילו הצרה היחידה של מדינת ישראל היא שהציבור החרדי אינו משרת. הערבים בסדר, אין משתמטים בציבור החילוני, חרדים ושוויון היו לחזות הכול".

ח"כ מקלב משוכנע בכך שכל המשא הזה היה רדוד, לא אמיתי. לא הייתה זו ממשלת אחדות לאומית אלא ממשלת הישרדות לקדימה. לכן כותרת רדפה כותרת, הקצנה רדפה הקצנה. הנושאים האמיתיים והבעייתיים פשוט לא באו לידי ביטוי.

ובכל זאת, הוא אומר: "נס עשה לנו אלוקים שהקשיח את לב פלסנר וחבורתו. תראו לאן הגענו. אנשים פיקחים, בעלי רקורד ציבורי, בטחוני, כלכלי וציבורי. שרים לשעבר, פתאום כולם מקשיחים לבבות. והנה יו"ר קדימה שפעלה נגד החרדים מסולקת על ידי ח"כ ממפלגתה במהלך כמעט חסר תקדים!

"ואז מגיע היו"ר החדש, אדם שהיה אמון על ביקורים שוטפים בבתיהם של גדולי ישראל, על מסורת, ודווקא הוא מוליך את הדגל של שנאת החרדים. אבל אז הוא מקבל אל מול עיניו מפלגה מרוסקת, התדרדרות אחר התדרדרות.

אני רואה ניסים

"מולו דווקא מפלגת העבודה, שהגיעה בריסוק כללי וטוטאלי, בכל שבוע הולכת ומתחזקת בסקרים. האם כל אלו אינם בגדר ניסים גלויים? אין זה סוד שמפלגת העבודה לא חרטה על דגלה את נושא הגיוס, בעיניה הבעיות החברתיות קודמות מבחינת סדרי עדיפויות.

"והנה דווקא לה נוטה הקב"ה חסד. זה היה כל כך לא פופולרי להצהיר זאת לתקשורת, אבל יחימוביץ עשתה זאת ובאומץ ורק נסקה וממשיכה לעלות מידי יום ביומו.

אין זה סוד שבמהלך השבועות האחרונים היו התלחשויות על אפשרות של דיל עתידי בין החרדים לבין יו"ר העבודה שלי יחימוביץ'.

יש פוליטיקאים חרדים המוכנים להתחייב על כך שגם אם תקבל לבני פחות מנדטים מנתניהו, הם ימליצו עליה להרכבת ממשלה. בכפוף כמובן לסיכוייה להרכיב ממשלה - עד כדי כך.

האם גדולי ישראל שליט"א יסכימו להמליץ על אשה לראשות הממשלה? – אני שואלת אותו, והוא מפתיע: "השאלה עלתה על שולחנו של הגרי"ש זצ"ל, כאשר עמדנו לסגור על קואליציה עם לבני בשעתה. שאלנו אם אפשר להמליץ על אשה כראש ממשלה, הגרי"ש אמר לנו שכן!

"בסופו של דבר הוא החליט שעצם העובדה שהיא העמידה את נושא ירושלים כתנאי, לא מאפשר לחרדים ללכת איתה, כי נכון שעבור פיקוח נפש ההלכה מתירה לעשות ויתורים (לפחות על פי השקפתו, וכפי שפסק בשעתו כבר הרב ש"ך זצ"ל), בכל זאת, החליט הגרי"ש שמאחר וחברי 'אגודת ישראל' לא יוותרו על ירושלים (בשל התנגדות האדמו"ר מסדיגורא ועוד) לכן אין ללכת איתה.

"אני זוכר איך במוצאי שבת הודענו לו על החלטת הרב", מספר מקלב, שעוד זוכר את אותו לילה.

"אבל לעניין היותה אישה לא היה כל קשר להחלטה, הוא שוב מדגיש".

ללמוד לקח מקורח ועדתו

ומכאן הוא עובר לפרשת השבוע שעבר ומספר על מחלוקת קורח ועדתו: "קורח הצליח להביא ל'קואליציה' שלו ראשי מטות, אבות בתי דין, זו כוחה של מחלוקת.

"אבל באותה עת עשה הקב"ה כך שכל מי שלא נוהג על פי דרך התורה כל הציבור יוכל להבחין בכך באופן מיידי.

ואכן, המן לא ירד ליד דלתו של קורח ודלתותיהם של אנשי עדתו. הייתה אז שקיפות מופלאה. אם חטאת, כל משפחתך וכל עם ישראל יכול היה לראות זאת ומיד. ומה השיב קורח למי שהטיחו בפניו כי אפילו המן אינו יורד לפתח ביתו? ובכן, היה משיב ואומר כי, "לא נלחמתי מספיק במשה, ועל כך נענשתי".

"גם כאשר כבר ראה שאול מופז שכל המאבק בנושא גיוס החרדים גורם למפלתו בסקרים, עדיין המשיך ח"כ יוחנן פלסנר לומר לו שהוא מתרסק כי הוא לא נלחם מספיק.

אני מנסה לקחת את הדוגמה לכיוון מחלוקת אחרת הקורעת את היהדות החרדית, אבל מקלב אינו נגרר.

לא לשם הנושא ה'הוא' התכנסנו, חזקה עליו שלא לדבר עליו מילה וחצי מילה.

למרות שדעתו ידועה לי היטב, ועם כל הרצון שלי כעיתונאית להביא סקופים בנושא הבוער ביותר ביהדות החרדית (לפחות במגזר הליטאי, אבל לא רק..) גם אני מבינה שיש דברים שהשתיקה יפה להם, עם כל הכבוד לתקשורת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!