החולים התלוננו: בירוקרטיה בסל הבריאות

הוועדה לפניות הציבור התכנסה היום (שלישי) בכנסת, בעקבות פניות רבות של אזרחים הזקוקים לטיפול רפואי הכלול בסל הבריאות, אך הם נדרשים להליך ארוך כדי להשיג אישור או מימון לטיפול.

יו"ר הוועדה דוד אזולאי (ש"ס), הסביר כי, השגת האישור המיוחל, אורכת בין שבועות למספר חודשים, ומדובר באובדן זמן יקר.

"הרי כשאנשים היו בריאים הם שילמו ממיטב כספם עבור חוק ביטוח בריאות ממלכתי – ואילו עתה כשהם חולים המדינה, קופות החולים מתנערים מאחריותם כלפי חולים אלה. ברור לכל כי חולים רבים מתייאשים ממאבקם בסבך הבירוקרטי, ומוותרים במאבק להבריא".

אזולאי ציין כי נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות שאמורה לכפות על קופות החולים לתת טיפול כשמתגלה מחלוקת בין המשרד לקופה, לא הגישה דוחות משנת 2008.

יו"ר הוועדה אזולאי הוסיף כי נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא מתפקדת, ומאז שעזבה הנציבה הקודמת לא מונה לה מחליף,

הנציבות מתפקדת על ידי ממלא-מקום, דו"חות הנציבות לא פורסמו כבר שלוש שנים, והאזרחים אף אינם מודעים לאפשרות הפניה לנציבות במקרים שכאלה. אזולאי ציין כי כל קופות החולים מפרסמות את כל המידע באתרי האינטרנט שלהם, ולמי שאין אינטרנט - אין נגישות למידע. כמו-כן מידע רב כתוב בשפה משפטית שלרוב לא מובנת לאזרח הפשוט והחולה, והמידע מוצג בסעיפים רבים שהחולים צריכים להיות בקיאים בהם בכדי שיוכלו לדעת כיצד למצות את זכויותיהם.

בוועדה הושמעו כמה וכמה עדויות בהם חולים שנתקלו במניעת מידע על זכויותיהם או בסירוב הקופות לממן טיפולים או תרופות - למרות שהן כלולות בסל הבריאות. למשל, שגריר ישראל בארצות הבלטיות, לקה בסרטן הכבד לפני 5 שנים. לדבריו נזקק לטיפול רפואי 217.000$ בחו"ל, והקופה סירבה לממן לו את הטיפול.

לאחר מספר שנים חזרה המחלה שוב ועתה נזקק לטיפול סירטקס שנמצא בסל הבריאות אך הקופה מסרבת לממנו. בינתיים לקחו הלוואות מחברים למימון הטיפולים. כמו-כן בן של חולת סרטן מעי הגס שהתגלה לפני כשנה, ונזקק לטיפול הסירטקס להצלת חייה שילמה המשפחה 74000 ₪ עבור הטיפול וקופת החולים הלאומית איננה מוכנה להחזיר את הכסף למשפחה, למרות תשובת מנכ"ל משרד הבריאות שהטיפול כלול בסל.

הטכנולוגיה לא עוזרת

ד"ר אריה גרובר מקופת חולים לאומית הגיב, כי גם לטכנולוגיות הכלולות בסל יש התניות שקבע משרד הבריאות, ולפעמים הכללים אינם ברורים כדי שתתאפשר גמישות. על כך ענה יו"ר הוועדה אזולאי כי יש בכך משום הטעיית הציבור אם אין הדבר מפורש ומובהר.

ח"כ הד"ר רחל אדטו (קדימה), שהייתה חברת ועדת סל הבריאות שנים רבות, הדגישה כי ברגע שתרופה, טיפול או טכנולוגיה נכללים בסל הם ללא כל התניה. לדברי אדטו על קופות החולים לפרט את זכויותיו של החולה שלא אושר לו טיפול או תרופה לערער, למי לפנות עליו לסיוע ולעזרה. ההסבר חייב להיות בארבע שפות ובלשון ברורה. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ציין כי יש להילחם בבירוקרטיה המונעת מחולים – ובמיוחד חולי-סרטן, את מיצוי זכויותיהם. טיפולים יקרים יותר קשים לאישור הקופה והחולים ומשפחותיהם סובלים מכך.

פרופ' ארנון אפק, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות ציין כי קופות החולים צריכות לספק שירות למבוטחיהן, והמשרד יקח לתשומת ליבו את ההערות שנשמעו. כמו כן ציין כי טיפול-רפואי מידי ולא התקבל אישור לכך מהנציבות ובוצע, צריך למצוא את הדרך לסייע למשפחה. לדבריו, החוק קובע במפורש שההחזר יינתן רק אם האישור ניתן בטרם ביצוע הטיפול.

מידד גיסין, יו"ר ארגון צרכני בריאות ישראל ציין כי יש יותר מדי זמן בין תשובת נציבות קבילות הציבור, ולכן אנשים פונים בינתיים לטיפול מציל-חיים, כי אין להם זמן להמתין לתשובות. גיסין ציין כי מועצת הבריאות לא הוציאה חומר מעודכן מאז שנת 2007. רחל אייל, מנכ"ל האגודה לזכויות החולה הוסיפה כי אזרחים רבים אינם מקבלים מידע מדויק על זכויותיהם הרפואיות, המידע באינטרנט איננו מספק וגם במענה האנושי אין די.

פרופ' אילן גיל-רון, אונקולוג מהמרכז הרפואי "איכילוב" אמר כי ישנן טכנולוגיות רפואיות שאמנם נותנות מענה חלקי אך הן מעניקות יכולת לטפל בחולה שלא ניתן לנתח את החולה ובהמשך אף להביא להבראתו המלאה. הוא קרא להכליל אף טכנולוגיות כאלו בסל הבריאות.

רויטל טופר חבר טוב, סמנכלי"ית קופות חולים בפועל במשרד הבריאות, מתחה ביקורת על קופות חולים שאינן מעניקות הסבר מפורט ובהיר לחולים, או תשובות חלקיות בלבד. לדבריה, קביעת הנציבות מחייבת את קופות החולים, ואם הקופות מסרבות לקבל את קביעת הנציבות יכולות המשפחות לפנות לבית הדין לעבודה . כמו כן המשרד יכול לקזז מתקציב הקופות את סכום הסיוע הנדרש. היא הוסיפה כי במידה ויש מחלוקת בין הקופה למשרד, מחויב החולה לקבל פירוט מהקופה לאן ולמי עליו לפנות. "בתחילת שנת 2013 יעלה באתר האינטרנט של המשרד מידע לכל החולים לפי סוגי המחלות וסוגי הטיפולים שכלולים בסל. הבעיה בחוק שניתן להחזיר כספים רק אם הטיפול טרם בוצע. במידה והטיפול בוצע, אין אפשרות חוקית להחזיר כספים, ואני מציעה לתקן את החקיקה בנושא".

שרה זילברשטיין-היפש מרכזת פניות הציבור במשרד לאזרחים ותיקים הדגישה כי 75% מהקשישים בישראל אינם משתמשים במידע מקוון – ואין להם גישה למידע הדרוש לבריאותם ולזכויותיהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!