כי חילצת נפשי ממוות • עיני הגרי''ש דמעו

הכתבה שפורסמה ב'בחדרי חרדים' לצד פרסום קטע הוידאו, בליל יום ההצלה השביעי:

כ"א אלול תשס"ג. ד"ר דניאל קליר, בכיר המנתחים בבית-החולים הנודע 'קולומביה', נוחת בנתב"ג וממהר לבית החולים 'הדסה'. הלימודים בישיבות ובריכוזי התורה בכל העולם מופסקים באחת, והעיניים הדומעות מופנות לעבר ספרי התהילים.

שעות אחדות לאחר מכן, הגרי"ש אלישיב נכנס לחדר הניתוח. היהדות החרדית בכל רחבי העולם מתאחדת בתפילות לרפואת רבי יוסף שלום בן חיה מושא.

הניתוח שבוצע בעורק ראשי סמוך ללב עבר, בחסדי שמים, בשלום. "זהו נס אמיתי", מלמל הרופא הגוי. "אני מרגיש שהייתי כאן שליח. אחרת, אין הסבר לכך שהניתוח עבר בשלום"...

בראש השנה תשס"ד, עולה הגרי"ש לתורה במניין מצומצם בביתו ומברך ברכת 'הגומל לחייבים טובות'.

עין לא נותרה יבשה כאשר הגרי"ש, שמצליח בדרך-כלל להסתיר את רגשותיו, לא הצליח לעמוד בהתרגשות - וקולו נשבר.

הגרי"ש חזר לשגרה והמשיך להנהיג את קהל עדתו. 'קראוון' קטן הוצב בסמוך לביתו של הגרי"ש, כדי לחסוך ממנו את ההליכה והמדרגות בבית המדרש הוותיק 'תפארת בחורים'.


אור לכ"א אלול תש"ע.

שבע שנים חלפו.

הערב (ב') נהרו מאות מתושבי ירושלים לבית מדרשו של הגרי"ש. זו הפעם השישית שבה נחגג 'יום ההצלה' באירוע פנימי שכולו שירי הלל והודיה.

לאירוע לא קדמו פרסומים מוקדמים והוא נועד בעיקרו לתלמידי הגרי"ש המשתתפים זה שנים בשיעורו היומי, אולם השמועה עברה מפה לאוזן באמצעות המקורבים – ובית-המדרש היה מלא מפה לפה. פה ושם ניתן לראות את עסקני הציבור החרדי שבאו להודות לקב"ה על ה'דעת-תורה' שהותיר לנו.

האירוע נפתח בתפילת ערבית ובשיעורו הקבוע של הגרי"ש על מסכת ראש השנה.

הגרי"ש מרחיב בענייני המסכת הנלמדת, שהם ענייני דיומא. התלמידים מקשים קושיות – ומקבלים תשובות אך פוסק הדור, שידוע בכוח השתיקה, לא מזכיר מילה מעבר לסוגיה הנלמדת.

אבל גם אם רוצים, לא ניתן להתעלם מההמולה – מבמת התזמורת שהוקמה כמו גם העוגות וכוסות ה'לחיים' שכבר הוגשו לשולחנות.

כשהאות ניתן, עם תום השיעור, מקבלים המשתתפים לידיהם חוברת מיוחדת שהודפסה לערב, ובה פרקי ההודיה שיאמרו בעוד רגעים אחדים ברוב עם הדרת מלך.

יודעי דבר מספרים כי מזמורי התהילים נבחרו בקפידה על-ידי הגרי"ש עצמו, שהקפיד שיהיו אלה מזמורים שרוב הציבור זוכר בעל-פה.

שליח-הציבור, נכדו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, פוצח באמירת 'מזמור שיר' ו'מזמור לתודה' כאשר הקהל אומר אחריו פסוק אחר פסוק.

ואז מגיעים רגעי השיא, שמצליחים להביא לדמעות רבות בקהל. זה קורה בשעה שנאמרה תפילת 'נשמת כל חי' בהתעוררות עצומה בניגון מעורר כל לב המושר בבתי-הכנסת בשלוש רגלים. הקלידן מצטרף בליווי מוזיקלי עדין.

בעל השמחה הגרי"ש אלישיב, נראה נרגש. "כי חילצת נפשי", אומרים ההמונים – ועיניו דומעות. הוא ישוב במקומו כשידו על מצחו, בתנוחה האופיינית לו, מסתירה את פניו – והוא שקוע בעולמו הפנימי.

לאחר שתיית 'לחיים', עובר הקהל לשירים סוחפים כשמעגלי ריקודים ספונטאניים נפתחים. בעל-המנגן הרה"ח ירמיה דמן, האיש והרגש לבית בעלזא, שר משירי החצר החסידית.

למעלה מחצי שעה – זמן נצח בלוח הזמנים של הגרי"ש – הקדיש לטובת האירוע.

בדרך הביתה, מלווים אותו ההמונים בשירת 'חיים ושלום יוסיפו לך'.

כמה מהמקורבים עולים לביתו של הגרי"ש, מברכים שיוסיף שנות חיים ושלום ומבקשים ברכה עבורם. הגרי"ש מדגיש בפניהם את הצורך להודות לקב"ה על הנס. אחר נכנס לביתו – ושוקע מיידית בהוויות דאביי ורבא. לשיטתו, ההודיה האמיתית היא בשקידת התורה.

וידאו מלא מהאירוע:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!