כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

גם הבטחה לילד צריך לקיים • תבלין לשבת

לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ מצווה התורה, ומחמירה בעונשם של נדרים • אל תבטיחו לילדכם הבטחה שאין בכוונתכם לקיים, אם ברצונכם שיקח אותכם 'ברצינות' • תבלין לשבת פרשת מטות-מסעי

גם הבטחה לילד צריך לקיים • תבלין לשבת



אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:

"נדר: האומר הרי עלי קונם שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני, יכול אפילו נשבע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו יעשה, תלמוד לומר לאסור אסר, את המותר, ולא להתיר את האסור:
לא יחל דברו: כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין". (רש"י)

קצת כבד העניין. הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים, בוחן כליות ולב. הוא הרי יודע שלפעמים יהודי אומר משהו שהוא לא באמת התכוון אליו. אז כמלך רחום, אבא אוהב, מדוע אין סליחה על אמירה או שבועה? מדוע זה כל כך קשה, עד כדי כך שנדרש פסוק ללמדנו שאם חלילה נדר או נשבע לעשות מעשה אסור, לא חל על זה 'ככל היוצא מפיו יעשה'? בסך הכל אמרנו משהו, לא בהכרח ברצינות...



אחד המצבים המתסכלים בחינוך ילדים, בקרב אלו שהבעיה הגדולה הזו מקננת בקרבם, הוא מצב בו הורים מוצאים עצמם מול ילדיהם, חוזרים ומבקשים, שונים ומתחננים, פעם אחת ופעמיים וכן הלאה, הלוך וחזור - את אותו הדבר. אותה בקשה שלא מתקבלת.

הורים מתלוננים לא פעם על כך שהילדים לא קשובים להם ולא לוקחים אותם ברצינות.

כאן מגיעה שאלה פשוטה: האם אתם כהורים לוקחים את עצמכם ברצינות? בעיני הילדים, רצינות זו 'עמידה במילה', אמירת אמת וקיום הבטחות!

יצא לי פעם לשמוע ילד אומר לאבא שלו תוך כדי קניות, "אתה תמיד מבטיח לי אבל באמת אתה אף פעם לא קונה". זה נורא.

מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד את מעלתה של מילה.

בוודאי שביכולתו של הקב"ה להבין אותנו, לסלוח לנו, לדעת שלא כל דבר אנו מתכוונים לו. אבל זוהי הדרך להשריש בנו את כח ההבטחה. ללמוד אותנו לעמוד בדיבורינו, לא רק מולו אלא גם מול הסובבים אותנו, ילדינו שהם ילדיו לא פחות.

זה לא משנה אם הבטחת 'באמת', דבר מה או שסתם אמרת מילה כדי לקבל שקט. זה לא משנה אם זאת הייתה שבועה או איסור על עצמך. אתה מחויב לעמוד מאחרי המילה שלך.

רש"י מסביר את המילה יחל לא יחל דברו: כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין: אל תדבר סתם, אל תוזיל את ערך המילה שלך. זאת אומרת, כל מה שיהודי מוציא מפיו זהו דבר קדוש.

בנוסף עלינו לזכור, ששלושה שותפים לו לאדם. הילדים שלנו הם גם של הקב"ה, וכשם שאנחנו נרווה נחת מאדם שיכבד את מילתו אל מול ילדינו, כך גם ה' יתברך ירווה נחת מכך שנכבד את היוצא מפינו מול ילדיו.

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:

א. ברגע האמת, מה אתה יכול לומר לילדיך שיועיל, חוץ מהבטחות (ריקות או שלא)?
ב. האם אתה מסוגל להבטיח לילדיך רק דברים קטנים שבאמת תעמוד בהם?

בברכה

יוסף חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג [email protected]

בולטון חינוך לא יחל תבלין חולין

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}