פרויקט: עולם של תורה • נגן התזמורת שסיים ש"ס בדרכים

'בחדרי חרדים' מציג פרויקט מיוחד: "עולם של תורה" - סדרת כתבות לכבודה של תורה ולקראת האירוע הגדול - היום בו יחגגו רבבות יהודים, מכל רחבי העולם, את 'סיום הש"ס' במסגרת הדף היומי..

בשבועיים הקרובים נביא את סיפוריהם של יהודים ממדינות שונות ברחבי העולם, המסיימים בימים אלו את הש"ס, חלקם בפעם הראשונה, חלקם לא האמינו שאי-פעם יגיעו למעמד הזה כשותפים מלאים וכמסיימי הש"ס.

ובכתבה הראשונה בסדרה: יוסי דינר, לונדון, בריטניה

"החלטתי: לא אשאיר 'חורים' בגמרות"

בעבור יוסי דינר מלונדון, זהו סיום הש"ס הראשון שהוא זוכה לחגוג. דינר הוא אחד מן הדמויות המוכרות באירופה, בשל היותו חבר בתזמורת החתונות המוכרת ביותר באירופה היהודית. בכל ערב הוא מסתובב בחתונות, בר מצוות ושמחות, אך למרות היותו עובד לפרנסתו, הוא לא מפספס את לימוד הדף היומי. בימים אלו, לאחר שבע וחצי שנים של עקביות ומסירות, הוא מסיים לראשונה את הש"ס.

דינר גדל בילדותו בבני ברק, ובבחרותו למד בישיבת גייטסהד שבאנגליה. הוא מעיד על עצמו כי למרות שתמיד היה חלק מעולם התורה, הוא לא חלם שיסיים אי-פעם את הש"ס.

נקודת המפנה של יוסי דינר הייתה דווקא בעת סיום הש"ס האישי שחגג המייסד של הארגון העולמי להפצת תורה - 'דרשו', הרב דוד הופשטטר. "נקלעתי לסיום הש"ס שהוא בעצמו חגג, לאחר שסיים את הש"ס, ואני זוכר את עצמי מסתכל עליו ומתפעל. התפעלתי כל כך מזה שלמרות שהוא איש עסקים וכנראה עסוק מאד, הוא מסוגל להקדיש בכל יום זמן ללמוד ויותר מכך, למסור שיעור בדף היומי, ולסיים כך את כל הש"ס. אמרתי לעצמי, אם הוא יכול להקדיש זמן, אולי גם אני אצליח, למרות שאני עובד במשרד מלאה כמנהל מפעל בלונדון, ובלילות אני מופיע בחתונות ושמחות".

דינר מספר שהוא התחבט והסתפק אם להתחיל. "אני זוכר בדיוק מתי החלטתי, היה זה בחמש אחר הצהרים, גמלה בליבי ההחלטה להתחיל כדי לסיים. נכנסתי לבית הכנסת הגדול בגייטסהד, ושמעתי שיעור מהרב מונק. החלטתי אז לסיים את הש"ס וששום דבר לא יעצור אותי". דינר מספר שאביו קנה לו גמרא וכתב לו בפנים ברכה מלב של אבא, "יהי רצון שתזכה להמשיך גם לכרכים נוספים בש"ס".

דינר בחר בכמה כללים עקביים כדי להצליח. "החלטתי לא לעקוף דפים, וגם אם אני אתעכב מעט אחרי כולם, לא אשאיר 'חורים' בגמרות שאשוב אליהם אחר כך, כי זה בלתי אפשרי". למרות שהיו ימים קשים ועמוסים מאד, הוא התעקש, התאמץ, עמל, ולא ויתר על הדף היומי הקבוע. דינר התחתן עם הזמן, זכה לשלושה ילדים מאז החל את הש"ס, ולמרות עיסוקיו הרבים, בעוד שבועיים הוא יעמוד יחד עם אלפי בית ישראל ויחגוג את הסיום האישי שלו.

אימא הייתה המומה: "את כל זה למדת?"

"הקושי הגדול בלימוד הדף היומי הוא בדיוק זהה לנקודת הסיפוק מהלימוד, זהו השעבוד הזה שאין חופש מהדף היומי ואם אתה מפספס יום אחד, מחר יש לך שני דפים, זה הופך את התורה לחלק ממך ומשגרת חייך, וזהו סיפוק בל יתואר".

• ולא היה לך אף פעם יצר הרע להפסיק?

"בוודאי שהיו רגעים שכאלו, פעמים רבות יש קשיים, אבל אני תמיד ניסיתי להסתכל על מה שכבר למדתי ולהתחזק מזה. אמרתי לעצמי, זהו? אחרי שלמדתי כמה מסכתות, כאן אשבר?! הסתכלתי על המדפים שלי בחדר שמתמלאים בגמרות, ובכל פעם שגמרתי גמרא, קניתי חדשה וזה נותן סיפוק אדיר. בשלב מסוים הבנתי שכבר אין סיכוי שאני עוזב את זה. מדובר בחלק אינטגרלי מהחיים שלי, כמו התפילה בבוקר והנחת התפילין, הדף היומי הפך להיות חלק מהבסיס היומי שלי".

• ומה נותן עצם הלימוד הזה לאדם כמוך?

"אם הייתי אברך בכולל, אז הייתי אומר שזה נתן לי בקיאות בכל הש"ס, כי היום אין סוגיה שתהיה זרה לי. אבל בגלל שאני לא בכולל, אני עובד ולא נמצא במסגרת ישיבתית, זה הדבר העיקרי שמחבר אותי בעצם אל עולם התורה. אם לא הייתי לומד, לא הייתי מרגיש שהגמרא היא חלק מהחיים שלי, והיום כן, אני משתייך לעולם התורה ומרגיש זאת".

• בעוד שבועיים תעמוד סוף סוף במעמד סיום הש"ס הגדול, מה תרגיש?

"אני מסתכל היום אחורה ונזכר ברגעים הקשים והלא פשוטים, ואומר לעצמי בסיפוק אדיר, "עשיתי את זה". אני יודע שאעמוד בסיום הש"ס ויהיה לי פרץ של התרגשות. אני לא יודע איך עשיתי את זה והיה בהחלט קשה. אני זוכר שאמא שלי באה לאחרונה לבקר אותנו בלונדון והיא ראתה את המדפים עם הגמרות שלמדתי, והיא פשוט הייתה המומה, "את כל זה למדת?" להביט בחמישה מדפים מלאים בגמרות שלמדתי יום יום הוא בהחלט רגע מרגש בעבורי. אני יודע שהתחלתי בגלל ר' דוד הופשטטר עצמו וכיום חוץ מסיום הש"ס שזכיתי ללמוד, יש לי גם את הזכות להיות חלק מהמסגרת הנפלאה הזאת של 'דרשו', כאחד שעזר לייסד את הארגון באירופה, ובהחלט הסיפוק הוא עצום".

"למדתי בבית - שהילדים יראו את אבא לומד"

דינר מספר שבין הנבחנים שזוכים להיבחן בשבועות אלו על הש"ס כולו במבחן אחד קשה, יש גם ארבעה מלונדון. "עולם המבחנים ש'דרשו' הכניס לעולם התורה הפך כאן בלונדון למושג של ממש, אפשר לשמוע אברכים שלומדים בכולל וכשנתקלים בסוגיה קשה, הם אומרים: זאת שאלה של 'דרשו', כשהם מתכוונים למבחנים של הארגון שמחזק את לימוד התורה אצל כל אחד ואחד מהם".

• והבית שלך, האישה, הילדים, גם הם חלק מסיום הש"ס שלך?

"בהחלט, הקפדתי בכל השנים הללו ללמוד כמה שיותר פעמים את הדף היומי בבית כדי שהילדים שלי יראו את אבא לומד. לצערי אני עובד קשה, ממש "מצאת החמה עד צאת הנשמה" וזאת איננה קלישאה, העבודה היא במשרה מלאה, אבל חשוב לי שהילדים יראו שכשיש לי זמן פנוי, אני לומד".

• ובימים בהם לא למדת בבית, היכן למדת את הדף היומי בקביעות?

"היו תקופות שהיה לנו לחץ גדול בעבודה, היה פעם אחת שנסענו מלונדון ברכבת לבלגיה עם כל ההרכב של התזמורת. החתונה נגמרה שם רק בחמש בבוקר, ומשם נסענו חזרה ללונדון לבר מצווה אחרת ומשם לעוד חתונה, אז פשוט למדתי בערב עם הקלידן שלנו תוך כדי ה'מצוה טאנץ', הוא ניגן את הרקע לגראמען ששר ונאם לאורחים, ובו בזמן אני והוא למדנו יחד את הדף היומי.

"היינו לומדים גם לפעמים בדרך מגייטסהד ללונדון, הדרך אורכת כמה שעות וכך יכולנו להספיק את הדף היומי. תמיד חיפשנו זמן ללמוד את הדף גם במסגרת הקשיים בלוח הזמנים. אני מאמין שגם אם אין זמן, פשוט מוצאים את הזמן. והיום אני מרגיש שהגעתי לקו הגמר, וב"ה שהגעתי לרגע הזה. אם אני סיימתי את הש"ס, אני מאמין שהרבה מאד אנשים יכולים לעשות את הצעד הזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!