שו"ת "ג' ימים רצופים" מהגראי"ל שטיינמן • בלעדי
הוראתו של הגראי"ל לעולם הישיבות לקיים לימוד רצוף של ג' ימים, כפי סגולת הרמח"ל, יצרה כמה נידונים הלכתיים מרתקים - שעלו על שולחנו • בפנים: השו"ת המלא
- משה ויסברג, בחדרי חרדים
- כ"ו תמוז התשע"ב
- 11 תגובות
הגראי"ל שטיינמן. צילום: מנחם הלוי
בשבוע שעבר נחשף כאן באתר 'בחדרי חרדים' מכתבו של הגראי"ל שטיינמן הקורא לקיים לימוד ג' ימים רצופים כתקנת הרמח"ל, בתגובה ל'גזירת הגיוס'. הגראי"ל שלח בתחילה את מכתבו לישיבת 'ארחות תורה', ולאחר מכן מוען המכתב לכל עולם התורה.
גם בחסידות צאנז הורה האדמו"ר בשבת האחרונה על קיום ג' ימי לימוד רצופים, כבקשתו של הגראי"ל.
בעקבות ההוראה, התעוררו בעולם הישיבות שאלות באופן ביצוע סגולת ג' ימים ברציפות. 'בחדרי חרדים' מגיש שו"ת מפורט מתשובותיו של הגראי"ל שטיינמן בנושא לראשי ובני הישיבות.
עוד בנושא:
• הגראי"ל שטיינמן: "נשתמש בעצת הרמח"ל" • בלעדי
הגראי"ל הורה לקיים את המשמרות גם בזמני התפילות בישיבות, ואותם הלומדים יתפללו בזמן אחר, במניין מחוץ לישיבה.
בישיבת 'ארחות תורה' כמה מהבחורים שלמדו בשעות תפילת ליל שבת וסעודת שבת, המתינו עד שיבואו הבחורים הראשונים ללמוד, ואז התחילו הם להתפלל ערבית.
כאן התעוררה שאלה - האם עליהם לומר ברכת 'מעין שבע', על פי המבואר בשו"ע שאין אומרים 'מעין שבע' בבית חתנים, משום שכל מניין שאינו קבוע אין אומרים בו 'מעין שבע'. היות וכך, טענו כמה בחורים כי מניין זה אינו מניין קבוע, ואין לומר בו 'מעין שבע'.
הגראי"ל ענה: מכיון שכל אמירת 'מגן אבות' בזמנינו הוא חידוש, היות ולא שייך טעם התקנה המקורי מפני המזיקין, לכן אין ראוי להיכנס לחשש ספק ברכה לבטלה, ואין לומר ברכת 'מעין שבע'.
הגראי"ל הסביר שגם במניין המתקיים בביתו לא אומרים 'מעין שבע' מאותה הסיבה, משום שאין המניין נחשב מניין קבוע, היות והוא תלוי בדעתו של הגראי"ל, ובכל עת הוא יכול להפסיק את המניין, וכך גם בזמן ששהה במסעות החיזוק בחו"ל.
ישיבות שתכננו לנסוע בשבת זו למחנה נופש, פנו אל הגראי"ל בשאלה: האם ראוי לצאת למחנה כזה. הגראי"ל ענה להם לדחותו, ואמר שאף בחור שתכנן לעשות 'שבת חופשית' בביתו, ידחה זאת לפעם אחרת.
לישיבות קטנות שרצו להשתתף בלימוד הרצוף, הורה הגראי"ל שלא לעשות משמרות, מכיוון שהבחורים צעירים ואינם בשלים לכך.
הגראי"ל גם נשאל האם לימוד זה נחשב תורה 'לשמה', כיון שיש מטרה מסוימת של סגולה בלימוד זה - וענה: הרי המטרה היא כדי שיתרבה לימוד התורה, אם כן אין לך 'לשמה' גדול מזה.
אחד מראשי הכוללים שאל האם להביא את האברכים לכולל ביום שישי זה, כדי להרבות בלימוד התורה - והגראי"ל השיב שבוודאי ראוי לעשות כן. וכששאל אותו ראש כולל האם לשלם על כך כסף, השיבו הגראי"ל שאין ראוי לתת על זה שכר. "אדרבה תאמר לאברכים שיבואו כדי לעזור בלימוד תורתם בהצלת עולם התורה".
ובכללות לשאלת רבים, אם לערוך משמרות רצופות אף לאברכי כוללים, ענה הגראי"ל שלא מומלץ לעשות כן, היות והם תלויים בדעת אחרים, "ביתו זו אשתו".
גם בחסידות צאנז הורה האדמו"ר בשבת האחרונה על קיום ג' ימי לימוד רצופים, כבקשתו של הגראי"ל.
בעקבות ההוראה, התעוררו בעולם הישיבות שאלות באופן ביצוע סגולת ג' ימים ברציפות. 'בחדרי חרדים' מגיש שו"ת מפורט מתשובותיו של הגראי"ל שטיינמן בנושא לראשי ובני הישיבות.
עוד בנושא:
• הגראי"ל שטיינמן: "נשתמש בעצת הרמח"ל" • בלעדי
הגראי"ל הורה לקיים את המשמרות גם בזמני התפילות בישיבות, ואותם הלומדים יתפללו בזמן אחר, במניין מחוץ לישיבה.
בישיבת 'ארחות תורה' כמה מהבחורים שלמדו בשעות תפילת ליל שבת וסעודת שבת, המתינו עד שיבואו הבחורים הראשונים ללמוד, ואז התחילו הם להתפלל ערבית.
כאן התעוררה שאלה - האם עליהם לומר ברכת 'מעין שבע', על פי המבואר בשו"ע שאין אומרים 'מעין שבע' בבית חתנים, משום שכל מניין שאינו קבוע אין אומרים בו 'מעין שבע'. היות וכך, טענו כמה בחורים כי מניין זה אינו מניין קבוע, ואין לומר בו 'מעין שבע'.
הגראי"ל ענה: מכיון שכל אמירת 'מגן אבות' בזמנינו הוא חידוש, היות ולא שייך טעם התקנה המקורי מפני המזיקין, לכן אין ראוי להיכנס לחשש ספק ברכה לבטלה, ואין לומר ברכת 'מעין שבע'.
הגראי"ל הסביר שגם במניין המתקיים בביתו לא אומרים 'מעין שבע' מאותה הסיבה, משום שאין המניין נחשב מניין קבוע, היות והוא תלוי בדעתו של הגראי"ל, ובכל עת הוא יכול להפסיק את המניין, וכך גם בזמן ששהה במסעות החיזוק בחו"ל.
ישיבות שתכננו לנסוע בשבת זו למחנה נופש, פנו אל הגראי"ל בשאלה: האם ראוי לצאת למחנה כזה. הגראי"ל ענה להם לדחותו, ואמר שאף בחור שתכנן לעשות 'שבת חופשית' בביתו, ידחה זאת לפעם אחרת.
לישיבות קטנות שרצו להשתתף בלימוד הרצוף, הורה הגראי"ל שלא לעשות משמרות, מכיוון שהבחורים צעירים ואינם בשלים לכך.
הגראי"ל גם נשאל האם לימוד זה נחשב תורה 'לשמה', כיון שיש מטרה מסוימת של סגולה בלימוד זה - וענה: הרי המטרה היא כדי שיתרבה לימוד התורה, אם כן אין לך 'לשמה' גדול מזה.
אחד מראשי הכוללים שאל האם להביא את האברכים לכולל ביום שישי זה, כדי להרבות בלימוד התורה - והגראי"ל השיב שבוודאי ראוי לעשות כן. וכששאל אותו ראש כולל האם לשלם על כך כסף, השיבו הגראי"ל שאין ראוי לתת על זה שכר. "אדרבה תאמר לאברכים שיבואו כדי לעזור בלימוד תורתם בהצלת עולם התורה".
ובכללות לשאלת רבים, אם לערוך משמרות רצופות אף לאברכי כוללים, ענה הגראי"ל שלא מומלץ לעשות כן, היות והם תלויים בדעת אחרים, "ביתו זו אשתו".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות