נדודי שינה לילד • מה עושים?

בעוד אנו המבוגרים רואים בשינה זמן מנוחה, רגיעה, שחרור ואולי בריחה, התינוקות והילדים שלנו מנצלים את שנתם להמון דברים חשובים. הפרשת הורמון גדילה, גיבוש זיכרונות, גיבוש וקידוד תהליכי למידה, איזון רמות סוכר ואינסולין בגוף, וויסות רמות חיסון- אלה רק דוגמאות למה שקורה להם בזמן השינה. מיותר לציין, אם כן כי שינה טובה חשובה ביותר עבור ילדים, וכי שינה מופרעת מהווה בעיה פיסיולוגית, אנטומית, פתולוגית קשה, בנוסף לעובדה שגם שנת ההורים נפגעת.

לדברי ד"ר שי מרקו, נוירולוג ילדים ב"לאומית שירותי בריאות", מומחה ברפואת ילדים ורפואת שינה, "רבע עד שליש מהילדים חווים בעיית שינה בנקודה כלשהי בילדותם (עד גיל בית ספר)- החל מקשיי שינה זמניים ועד התעוררויות רבות בלילה. לילדים עם הפרעות התפתחות, בעיות נוירולוגיות, ואפילו לבעלי הפרעות קשב וריכוז יש יותר מ- 50% סיכויו לבעיית שינה. ילדים המאובחנים באוטיזם או בבעיה תקשורתית- יש עד 80% סיכוי לחוות בעיית שינה.

ישנם קשרים הדוקים בין שינה טובה ללימודים, ליכולות חיסון, מצב רוח. להפרעת שינה קשר למחלות שונות, הפרעות תנועה, בעיות נשימה ובעיות התפתחות. בעיות שינה הינן אחת מהתלונות הנפוצות ביותר של הורים אצל רופא ילדיהם. ישנוניות יתר, חסכי שינה, או שינה מופרעת בכל גיל מהווים מקור לבעיות שכאלה.

ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות, אנו עדים להתפתחות מחלות "גדולים" גם בילדים בשל בעיות שינה (כגון יתר לחץ דם, סכרת והשמנה). בנוסף יתכנו בעיות נוירולוגיות התפתחותיות. לכן, יש צורך בייעוץ מקצועי על מנת לפתור את הבעיה.

למרות שיש שיטענו כי רוב הילדים עוברים את זה ללא בעיה, הרי שלחלק זה יותר בעייתי. מאפייני אופי ומצב רוחו של הילד, ומאפיינים סביבתיים (לחץ משפחתי מכל סוג, בעיות חברתיות ואחרים) יכולים לגרום לבעיה להישאר ולהביא למצב הרבה יותר מסובך הן לילד והן למשפחה. קשיי שינה של הילדים נהיים לבעיית שינה גם של ההורים. לאורך זמן, בעיית שינה יכולה לפגוע ביכולות התקינות השכליות של ההורים (בעבודה למשל) ולהביא עד למצבי דיכאון. ראו הוזהרתם.

יכולת ההורים לישון בלילה שינה טובה, מאפשרת הורות טובה הרבה יותר למחרת היום. הורות טובה לאחר לילה טרוף שינה- אינה קיימת. העדר שינה אצל ההורים יכול רק להחמיר את המצב.

על מנת לאבחן וליצור תוכנית טיפולית, יש להיעזר במספר מקורות מידע. החשוב ביותר, הוא לשמוע את ההורים. במידת הצורך מפנים את הילד ללילה במעבדת שינה או משתמשים בכלי מדידה ביתיים. לעיתים אף מבצעים בירור נוירולוגי- התפתחותי".

1. אינסומניה (נדודי שינה), הקושי להירדם או לחזור לישון לאחר התעוררויות ליליות.

2. קושי בהירדמות התלוי בדבר – הילד יכול ויודע להירדם רק אם יש לו חפץ שאליו רגיל או כאשר הוא חווה פעילות מסוימת. צורך במוצץ, בקבוק, נענוע, נסיעה בעגלה, נסיעה ברכב, קפיצות על כדור וכו’.

3. לעיתים הילד מתנגד לשינה, דוחה אותה או מתחיל "לבדוק גבולות" סביב שעת השינה.

4. לעיתים הילד מבטא חרדות כלפי השינה או בעייה רגשית שצצה סביב נושא השינה.


ד"ר מרקו מסכם ואומר כי "אין טעם לנסות לישון על זה. פנו לייעוץ מקצועי על מנת לפתור את בעיות השינה של ילדיכם וכך תרוויחו ילד בריא ולילות שקטים"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!