חרדת הורים עלולה להוביל לחרדת ילדים • כיצד לשבור את המעגל

ראובן (שם בדוי) בן ה-12 סבל כל חייו מבעיה שהוריו הגדירו כביישנות קיצונית, הוא לא היה מתקשר כמעט עם הסביבה בגן ולאחר מכן בבית הספר. הקושי גדל עת הגיעה שעתו להתכונן לעלייה לתורה, מעמד שחשש מאוד מפניו. בעקבות הקושי הגיע ראובן לקבלת סיוע ולאחר בירור עלה כי האב סובל מאותה בעיה של חרדה חברתית, הוא מתקשה לעשות קידוש בשולחן שבת, לעלות לתורה, לפתח שיחה עם חברים ומשפחה וכן הלאה. מבירור מעמיק יותר עלה כי גם הסב סובל מאותה בעיה. ראובן הצעיר לא ירש את החרדה דרך הגנים אלא פשוט למד וחיקה את תגובתם של אביו וסבו לסביבה.

לבעיות נפשיות מסוגים שונים ישנן במקרים מסוימים סיבה גנטית המשפיעה על הילדים. מעבר להשפעה הגנטית ישנה השפעה חזקה אף יותר למגע של הילד עם הורה הסובל מבעיות שונות דוגמת חרדות, פוביות, התנהגות כפייתית וכן הלאה. הילד, שבמקרים רבים גאוותנו נתונה על כך שיצא בבואה שלנו, נחשף ומושפע באופן משמעותי מהתנהגותנו, תגובתנו ותחושותינו כלפי הסביבה ובאופן כללי. ההשפעה המתמשכת של התנהגות ההורים על הילדים כל כך חזקה עד כי לדוגמא, סיכוייו של ילד הגדל עם אם הסובלת מהתקפי פאניקה לסבול מהתקפים כאלה בעצמו עולים מ-1.7% באוכלוסיה הכללית עד ל-50% - 60%.

הקשר בין הילד לאם בינקות

כבר בגיל צעיר ישנה השפעה נרחבת לקשר בין הילד לאם על ההתפתחות של הילד. כשאמהות אינן נמצאות או אינן יכולות לתת לילד את החום והטיפול הדרוש בעקבות בעיות שונות כגון: דיכאון, בעיות בריאותיות ובעיות אחרות בתקשורת שבין ההורה לילד מתרחש מצב שמוגדר כהתקשרות לא בטוחה. לתינוק, צורך פיסי בקרבה לאם ומעבר לכך גם צורך נפשי שמשפיע על התפתחותו הקוגנטיבית והבין-אישית. כשיש בעיה בקשר זה מפתח התינוק גישה חרדתית לעולם, הפרעה הסתגלותית חוסר ביטחון וחרדות שונות מנטישה ופרידה. לפי מחקרים בנושא, הסיכון של ילדים שגדלו בסביבה בה היה התקשרות לא בטוחה לסבול מפאניקה עולה פי 7, הסיכון לפוביות עולה פי 2 והסיכון לחרדה חברתית עולה פי 6. חשוב לציין שהסיכונים עולים רק במידה והפרעת ההתקשרות ממושכת ומשמעותית.

חיקוי תגובות של האב בגיל הילדות

לאחר גיל הילדות משתנה דפוס ההשפעה של הורים על ילדיהם והילדים מאמצים דפוס של חיקוי. בתקופה זו, תגובה חרדתית, פחדים, התנהגות כפייתית ופוביות הקיימים אצל ההורה יאומצו ע"י הילד. מבין ההפרעות השונות החרדה החברתית, כפי שראינו במקרה של ראובן, היא ההפרעה בעלת ההשפעה הכי עמוקה על התנהגות הילד כאשר התנהגות האב והתגובה שלו למצבי דחק ופחד היא הגורם המשפיע על התנהגות הילדים באותם מצבים, יותר מתגובותיה של האם.

טיפול בהורים בשלב ראשון

נשים הנתונות לחרדה, דיכאון או הפרעות אחרות, העומדות לפני הריון או לידה, צריכות להגיע לשלב הזה במוכנות נפשית מלאה וללא משקעים נפשיים בלתי פתורים. המעבר לאמהות והשינויים הפיסיולוגיים וההורמונאליים קשים גם כך. משקעים נוספים מהעבר יקשו עוד יותר את הקשר עם התינוק ועלולים להוביל לבעיות בקשר עם התינוק ולפגיעה בהתפתחותו הנפשית. על מנת למזער את ההשפעה השלילית על הילדים, רצוי למנוע את חשיפתם לנושא מראש באמצעות טיפול בהורים מבעוד מועד.

הורים לילדים מבוגרים יותר הסובלים מבעיות חרדה, כפייתיות או פוביות שונות צריכים לטפל בנושא אף הם שעה אחת קודם מתוך הבנה כי ככל שהילד יהיה חשוף במשך זמן רב יותר להתנהגויות אלה כך ידבק בו דפוס החיקוי של התנהגויות אלה והטיפול בו יהיה קשה יותר. התמדה בטיפול הפסיכותראפי בשילוב של טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה דוגמת ציפרלקס, סרוקסט ואחרים, מאפשרת הקלה יחסית מהירה בתופעות של חרדה כך שניתן להקטין משמעותית את משך הזמן של חשיפת הילדים לבעיה.

חשוב לטפל גם בילדים

במקביל או לאחר הטיפול בהורה, כשהילד נחשף להתנהגות מאוזנת, שמחה ורגועה יותר מצד ההורה מומלץ לסייע גם לילד, בשלב בו ההורה מתגבר על חרדותיו הילד מפתח גם כן תחושת ביטחון וזה הזמן המתאים לסייע לו להתגבר על הבעיה. הסיוע לילדים יכול להתבסס על גישות של הקניית סמכות הורית – הדרכה של ההורים להתמודד עם החרדה שלהם עצמם ומתן כלים להורה לסייע לילדו. ברגע שמצבו משתפר, ההורה מהווה, תחת הדרכת בעל המקצוע, מטפל יעיל אפילו יותר מבעל המקצוע עצמו.

אחריות ההורים לדאוג שילדיהם יגדלו בסביבה תומכת ומאוזנת מבחינה נפשית ופיסית. לכן, אין לטאטא בעיות מסוג חרדות ודיכאון מתחת לשטיח. יש לפנות לאיבחון וקבלת עזרה מתאימה (פסיכולוגית או תרופתית או משולבת) איבחון וטיפול מתאים למבוגרים ולילדים ישפרו את החיים בצורה משמעותית ויבטיחו אורח חיים מאוזן יותר


שורה של רופאים ופסיכיאטרים המתמחים בנושאי דיכאון וחרדה עומדים לשרותך. לכניסה לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!