"המגזר הציבורי חייב לקלוט לשורותיו חרדים" • צפו
ביוזמת אנשי עסקים ואישי ציבור הוקמה השדולה למען שילוב תעסוקתי של החרדים • ריבלין: "מבחן לחברה הישראלית" • חסון: "צריך העדפה מתקנת" • וידאו וגלריה
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- כ"ג תמוז התשע"ב
- 23 תגובות
יעקב כהן
בטקס מכובד הושקה השדולה למען השתלבות תעסוקתית של המגזר החרדי בכנסת. חברי הכנסת החברים בשדולה הם: דוד אזולאי, אבישי ברוורמן, יצחק הרצוג, ציפי חוטובלי, רונית תירוש, מירי רגב, נחמן שי, דורון אביטל, שלמה מולה ומיכאל בן ארי.
יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין אמר: "שוויון בנטל אינו רק גרסה כזו או אחרת של 'חוק טל' או 'חוק פלסנר'. שוויון בנטל, פירושו של דבר שהציבור הכללי כולו, כורת ברית היסטורית של שותפות עם הציבור החרדי, ומפסיק לראות בו אח חורג".
ריבלין קרא לשותפות פעילה של המגזר הציבורי והפרטי בקליטת מתמחים חרדיים לשורותיהם, ואמר: "שילוב חרדים בשוק התעסוקה הינו משימה לאומית. לא יהיו עורכי דין חרדים אם משפטנים במגזר הפרטי והציבורי לא יפתחו את שעריהם בפני סטודנטים חרדים לצורך ההתמחות. לא יהיו רואי חשבון חרדים אם חברות הביטוח, הבנקים, והמשרדים הפרטיים לא יגייסו לשורותיהם מתמחים חרדים. כניסתם של חרדים למעגל התעסוקה היא שעת מבחן ליכולת של החברה הישראלית כולה לרקום יחסי שותפות ואמון בין אוכלוסיות ומגזרים שתהום תרבותית ודתית פעורה ביניהם". לדבריו: "לא נוכל לדרוש מהציבור החרדי לשאת עמנו בנטל, אך להשאיר אותו מנותק מיכולת המנהיגות וההשפעה, עומד נבוך, בפינה השמורה ל'משגיח הכשרות'".
יו"ר השדולה, ח״כ יואל חסון, אמר בפתח ישיבת השדולה: ״אני רואה צורך בהשתלבות החרדים בשירות הציבורי. העדפה מתקנת היא עניין חשוב מאוד, והממשלה, שרואה בהשתלבות חרדים בתעסוקה יעד לאומי, לא עושה מספיק בעניין זה״.
בכינוס השדולה הציגה ד״ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, את מסמך הנתונים לגבי מעורבותם של החרדים בשוק התעסוקה בישראל, כאשר הנתון הבולט ביותר הוא שלמרות מסקנות דו״ח טרכטנברג בעניין שילוב חרדים בשוק התעסוקה - דבר לא נעשה עד כה. וכי דווקא מדינת ישראל, המעסיק הגדול ביותר במשק, מעסיקה מעט מאוד חרדים בשורותיה.
חנוך רוגוזינסקי, מהקריה האקדמית אונו, המתמחה בניסוח חקיקתי בכנסת, שיזם את הקמת השדולה ומרכז את פעילותה, אמר, כי על השדולה לקדם, בין היתר, חוק העדפה מתקנת לבני המגזר החרדי, בשירות הציבורי ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, חוק שאותו הגיש בעבר ח"כ הרב משה גפני, ונדחה על ידי משרד המשפטים בטענה כי קיים קושי להגדיר מיהו חרדי, לדברי רוגוזינסקי: "יש לחוקק בסעיפי ההגדרות הספציפיים של חוקים אלו הגדרות לעניין 'מיהו חרדי' שכבר נמצאות בתקנות משרד התמ"ת".
בישיבה לקחו חלק אנשי אקדמיה וכן נציגים מהמגזר החרדי. נשאו דברים והציגו נתונים: הרב יחזקאל פוגל, יו"ר הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, עדינה בר שלום, ביתו של הרב עובדיה יוסף, שמקדישה זמן רב לעניין שילוב האוכלוסיה החרדית בשוק העבודה. ראובן גורבט, ראש תחום חרדים בג'וינט ישראל, עמיחי כ"ץ, ראש תחום חרדים במשרד התמ"ת ועוד.
ד״ר ראובן גל, ראש פרוייקט שילוב חרדים ממוסד שמואל נאמן, הטכניון, אמר כי החלטת בג״ץ לבטל את חוק טל היא טעות קשה והיא עלולה להיות חלילה בכייה לדורות.
יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין אמר: "שוויון בנטל אינו רק גרסה כזו או אחרת של 'חוק טל' או 'חוק פלסנר'. שוויון בנטל, פירושו של דבר שהציבור הכללי כולו, כורת ברית היסטורית של שותפות עם הציבור החרדי, ומפסיק לראות בו אח חורג".
ריבלין קרא לשותפות פעילה של המגזר הציבורי והפרטי בקליטת מתמחים חרדיים לשורותיהם, ואמר: "שילוב חרדים בשוק התעסוקה הינו משימה לאומית. לא יהיו עורכי דין חרדים אם משפטנים במגזר הפרטי והציבורי לא יפתחו את שעריהם בפני סטודנטים חרדים לצורך ההתמחות. לא יהיו רואי חשבון חרדים אם חברות הביטוח, הבנקים, והמשרדים הפרטיים לא יגייסו לשורותיהם מתמחים חרדים. כניסתם של חרדים למעגל התעסוקה היא שעת מבחן ליכולת של החברה הישראלית כולה לרקום יחסי שותפות ואמון בין אוכלוסיות ומגזרים שתהום תרבותית ודתית פעורה ביניהם". לדבריו: "לא נוכל לדרוש מהציבור החרדי לשאת עמנו בנטל, אך להשאיר אותו מנותק מיכולת המנהיגות וההשפעה, עומד נבוך, בפינה השמורה ל'משגיח הכשרות'".
יו"ר השדולה, ח״כ יואל חסון, אמר בפתח ישיבת השדולה: ״אני רואה צורך בהשתלבות החרדים בשירות הציבורי. העדפה מתקנת היא עניין חשוב מאוד, והממשלה, שרואה בהשתלבות חרדים בתעסוקה יעד לאומי, לא עושה מספיק בעניין זה״.
בכינוס השדולה הציגה ד״ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, את מסמך הנתונים לגבי מעורבותם של החרדים בשוק התעסוקה בישראל, כאשר הנתון הבולט ביותר הוא שלמרות מסקנות דו״ח טרכטנברג בעניין שילוב חרדים בשוק התעסוקה - דבר לא נעשה עד כה. וכי דווקא מדינת ישראל, המעסיק הגדול ביותר במשק, מעסיקה מעט מאוד חרדים בשורותיה.
חנוך רוגוזינסקי, מהקריה האקדמית אונו, המתמחה בניסוח חקיקתי בכנסת, שיזם את הקמת השדולה ומרכז את פעילותה, אמר, כי על השדולה לקדם, בין היתר, חוק העדפה מתקנת לבני המגזר החרדי, בשירות הציבורי ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, חוק שאותו הגיש בעבר ח"כ הרב משה גפני, ונדחה על ידי משרד המשפטים בטענה כי קיים קושי להגדיר מיהו חרדי, לדברי רוגוזינסקי: "יש לחוקק בסעיפי ההגדרות הספציפיים של חוקים אלו הגדרות לעניין 'מיהו חרדי' שכבר נמצאות בתקנות משרד התמ"ת".
בישיבה לקחו חלק אנשי אקדמיה וכן נציגים מהמגזר החרדי. נשאו דברים והציגו נתונים: הרב יחזקאל פוגל, יו"ר הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, עדינה בר שלום, ביתו של הרב עובדיה יוסף, שמקדישה זמן רב לעניין שילוב האוכלוסיה החרדית בשוק העבודה. ראובן גורבט, ראש תחום חרדים בג'וינט ישראל, עמיחי כ"ץ, ראש תחום חרדים במשרד התמ"ת ועוד.
ד״ר ראובן גל, ראש פרוייקט שילוב חרדים ממוסד שמואל נאמן, הטכניון, אמר כי החלטת בג״ץ לבטל את חוק טל היא טעות קשה והיא עלולה להיות חלילה בכייה לדורות.