אל על, הכי לא בבית • אוסדיטשר עצבני

הסלוגן המוביל את הקמפיינים של חברת 'אל על' הוא: "אל על - הכי בבית בעולם".

מאחורי הסלוגן עומדת ההנחה כי כל ישראלי הטס לחו"ל, ובכללם הנוסע הדתי, מעדיף חברה ישראלית המבינה את צרכיו, שכן מי יכול להבין טוב יותר את הצרכים הייחודיים מאשר חברת תעופה ישראלית, אשר מתפארת בייחודיותה אל מול חברות זרות.

לצערי ולהפתעתי הרבה, נוכחתי כי זהו סלוגן בעלמא, שכל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי בהחלט.

בימים האחרונים נסעתי בטיסת אל-על לארה"ב, לצורך פגישת עבודה.

אני נמצא בשנת אבל על פטירת אבי מורי ז"ל ומקפיד לשמש כשליח ציבור במניין בשלוש התפילות היומיות. אך טבעי היה שאבחר בטיסת 'אל על', אשר חלק נכבד מלקוחותיה נמנים על המגזר החרדי. סברתי לתומי כי עדיף לטוס אל על, גם אם מחיר הכרטיס יקר יותר, ובלבד שאוכל לטוס בחברה רגישה ואכפתית, אשר מבינה את צורכי הציבור הדתי המשתמש בשרותיה.

לאכזבתי כי רבה, במהלך הטיסה, כאשר ארגנתי מניין בחלקו האחורי של המטוס, מבלי לפגוע ולהפריע לרגשות הציבור החילוני, החלו הדיילות להפריע וניסו בכל דרך "לפזר את ההתקהלות".

לא הועילו כל ההסברים כי תפילה במניין היא חלק אינטגראלי מאורח החיים הדתי. הן לא גילו - ולו רגישות מינימאלית - לצורכי הציבור הדתי שטס במטוס.

רק לאחר שהמתפללים הרימו את קולם והבהירו נחרצות כי בכוונתם להשלים את התפילה - ויתרו הדיילות בחוסר ברירה תוך שהן מבטאות בהפגנתיות את חוסר שביעות רצונן.

התנהלות שכזאת בחברה לאומית היא ביזיון.

מניסיוני, כאשר אני טס בחברות תעופה זרות המנוהלות על-ידי גויים, כיבוד הזולת וכיבוד דתו של האחר הן חלק אינטגראלי מהשרות. הסלוגן של אל-על "הכי בבית בעולם" אולי קליל וקליט, אך כל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי בהחלט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!