לו היינו פרימיטיבים • כיצד ניתן למנוע אסונות?

את אסון ורסאי זוכרים כולנו, זוג שאיבדו את יקיריהם ביום החשוב בחייהם, אנשים שבאו לחגוג ולשמוח ומצאו את מותם בשל רשלנות בבניה.

בתקופה האחרונה חוזרים המהנדסים לכותרות, ולאו דוקא בהקשרים מחמיאים, די אם נציין את מקרה הר הרצל בו קרס גשר תאורה במהלך ההכנות לטקס יום העצמאות והרג חיילת, או את רכבת ההרים שהתהפכה בפארק המים חפץ חיים, ואך בנס הסתיים האירוע ללא נפגעים בנפש. בשני המקרים עלו שאלות קשות על תפקודם של המהנדסים והאחראים למתן האישורים והתקנים הנדרשים.

באירופה של טרום המודרניזציה, כאשר לא היו הכלים הנדרשים לבדוק את חוזקו ויציבותו של גשר שנבנה, נהגו באמצעי מעט פרימיטיבי אך יעיל: בנסיעת המבחן נשלחה רכבת לחצות את הגשר, כאשר הקרון האמצעי עמוס בסלעים, עליהם היה ישוב המהנדס שתכנן את הגשר.

עוד בנושא:
• נס בחפץ חיים: רכבת הרים התהפכה - 6 נערות נפצעו • "חבלות בכל גופן"
• בחפץ חיים לא הופתעו: "בקיץ תמיד קורה כאן אסון"
• האם מדברת: "צריך להעמיד את מנהלי הפארק לדין"

אולי נשמע הדבר כסוג של אמצעי פרימיטיבי במקצת, אך אין ספק כי הוא יעיל עשרות מונים מכל תו תקן רישמי. חזקה על אותו מהנדס שלא הסתכן בחייו ווידא בכל הכלים העומדים לרשותו את יציבות הגשר.

חושבני שגם כיום, לו היה מחלק התקן לפארק המים מחוייב לשלוח את ילדיו הוא לסיבוב ברכבת ההרים אחת לתקופה, לו בין החיילים שטיפלו בגשר התאורה היה מוצב קרוב משפחתו של המהנדס האחראי, יתכן והאירועים הללו היו נמנעים.

לפעמים, כך מסתבר, להיות פרימיטיבי עשוי להיות תועלתי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!