בעיות קשב וריכוז • כך נעזור לילדינו
שנת הלימודים הסתיימה לה, השנה הבאה תחל עם סיום החופש • ומה באשר לילדים שאינם מסוגלים להתמודד? • ד"ר אריה בקלו מדבר על בעיות קשב וריכוז
- תמי גיל, בחדרי חרדים
- י"ח תמוז התשע"ב
- 9 תגובות
צילום אילוסטרציה
כ- 7-10% מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז, כ 60% ימשיכו לחיות עם ההפרעה גם כאנשים בוגרים, כך שממש לא מדובר רק בבעיה של ילדים.
אנו נוטים לשכוח כי ההפרעה לא משפיעה רק על תחום הלימודים, אלא על כל תחומי החיים: בית, חברה, לימודים, ובבגרות גם על העבודה, על חיי הנשואין ועל הנהיגה.
לדברי ד"ר אריה בקלו, מומחה לרפואת ילדים ונוער, מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז בקופ"ח לאומית- מחוז צפון, "בציבור רווחת הסברה כי שכיחות האבחנה של הפרעת הקשב והריכוז עלתה מאוד. סברה זו נכונה רק בחלקה. ההפרעה ידועה עוד מהמאה ה 19 (זוכרים את יהושע הפרוע ?). היום יש הרבה יותר מודעות לבעיה, הן בקרב מערכת החינוך והבריאות והן בקרב ההורים. כך לשמחתנו, יותר ילדים מאובחנים בזמן במקום לסבול ולהיענש לחינם.
הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-התנהגותית עם רקע תורשתי (כמעט תמיד אחד ההורים סובל או סבל מהבעיה). במוחו של מי שסובל מההפרעה אזור מסוים פועל בצורה שונה ממוחו של מי שלא סובל ממנה. דופמין, חומר המשמש כמתווך מוחי ,פועל זמן קצר יותר במוח. זהו הבסיס הביולוגי לתסמיני ההפרעה ולמעשה, תפקיד הטיפול התרופתי שניתן הוא לתקן את השוני הזה בתפקוד".
לדברי ד"ר בקלו, להפרעות הקשב והריכוז שלושה סוגים עיקריים:
1. קבוצה ראשונה סובלת מתת קשב (ADD). מאפייני סוג זה של ההפרעה הם בעיות קשב וריכוז, הישגי לימודים נמוכים מהמצופה, מופנמות ותסכול. לרוב מדובר בילדים שקטים שלא מפריעים למורה, ולכן גם קשה יותר לגלות אותם בגיל מוקדם.
2. הקבוצה השנייה סובלת מפעלתנות יתר ופזיזות ללא הפרעת קשב (ילדים היפרקינטיים).
3.הקבוצה השלישית היא המשולבת (ADHD)- תת קשב, פעלתנות יתר ופזיזות (אימפולסיביות).
אבחון ההפרעה וסוגה מתבסס על קריטריונים רפואיים ברורים. הרופא המאבחן מקבל מידע נרחב מהילד, המשפחה, מערכת החינוך, ובמקרה של אדם בוגר גם ממקום העבודה. אבחון ההפרעה כולל איבחון דידקטי, בדיקה גופנית ונוירולוגית, ומחוייב באיתור בעיות נוספות. לעיתים, לפי שיקול דעתו של הרופא המאבחן, המטופל מופנה גם לבדיקה ממוחשבת (TOVA, BRC). אלו בדיקות השלמה בלבד ולא בדיקות אבחון, כפי שנוטים לחשוב בציבור הרחב.
כ- 70% מקרב הילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים או יסבלו בבגרותם מבעיות הנלוות להפרעה. מדובר בבעיות למידה, קשיים חברתיים ובתקשורת בין אישית, הפרעה סרבנית/ מרדנית, בעיות וויסות מוטורי ותחושתי, חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, התמכרויות, תסמונת טורט ועוד.
חשוב לאבחן את הילדים כבר בשנות הלימודים הראשונות כדי שניתן יהיה לתת להם מענה טיפולי מתאים. ילד לא מטופל נאלץ כל חייו לשחות נגד הזרם. זו רק שאלה של זמן מתי הוא ישבר!
מי שסובלים מהפרעת קשב וריכוז ואינם מטופלים, מצליחים פחות בלימודים, ואינם מממשים את הפוטנציאל שלהם. כתוצאה מכך הם מתוסכלים, נוטים להתייאש מהר ולהתמרמר. חלק מהילדים מפתחים דיכאון, בגיל הבגרות יהיו בסיכון גבוה יותר לפתח תלות בחומרים מסוכנים כגון אלכוהול וסמים, יהיו מעורבים עד פי שלוש יותר בתאונות דרכים ויפתחו נטייה לנשור מהלימודים. כאנשים בוגרים הם יצליחו פחות בלימודים גבוהים, יחליפו יותר מקומות עבודה ויתגרשו יותר מהממוצע.
הטיפול בהפרעה איננו רק תרופתי וכולל גם טיפול התנהגותי/ רגשי, כמו גם הדרכת הורים והנחיות לבית הספר. הריטלין, הכה מוכר לנו כטיפול בהפרעה, הוא חומר תרופתי מקבוצת הממריצים הנמצא בשימוש הרפואה מעל 50 שנה. זוהי לא תרופה ניסיונית, היא לא גורמת להתמכרות (למעשה, היא מונעת התמכרויות לחומרים מסוכנים) והיא לא מצטברת בגוף, כך שניתן להפסיקה באופן מיידי אם מתעוררת בעיה. התרופה יעילה ב- 85-90 אחוז מהמקרים ותופעות הלוואי שלה ברובן קלות וחולפות.
לסיכום: חיסכו מילדכם את הקשיים המיותרים, אל תאמרו- גם אני הייתי כזה והסתדרתי. גשו איתם לאבחון וטפלו בהם.
אנו נוטים לשכוח כי ההפרעה לא משפיעה רק על תחום הלימודים, אלא על כל תחומי החיים: בית, חברה, לימודים, ובבגרות גם על העבודה, על חיי הנשואין ועל הנהיגה.
לדברי ד"ר אריה בקלו, מומחה לרפואת ילדים ונוער, מאבחן ומטפל בהפרעות קשב וריכוז בקופ"ח לאומית- מחוז צפון, "בציבור רווחת הסברה כי שכיחות האבחנה של הפרעת הקשב והריכוז עלתה מאוד. סברה זו נכונה רק בחלקה. ההפרעה ידועה עוד מהמאה ה 19 (זוכרים את יהושע הפרוע ?). היום יש הרבה יותר מודעות לבעיה, הן בקרב מערכת החינוך והבריאות והן בקרב ההורים. כך לשמחתנו, יותר ילדים מאובחנים בזמן במקום לסבול ולהיענש לחינם.
הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-התנהגותית עם רקע תורשתי (כמעט תמיד אחד ההורים סובל או סבל מהבעיה). במוחו של מי שסובל מההפרעה אזור מסוים פועל בצורה שונה ממוחו של מי שלא סובל ממנה. דופמין, חומר המשמש כמתווך מוחי ,פועל זמן קצר יותר במוח. זהו הבסיס הביולוגי לתסמיני ההפרעה ולמעשה, תפקיד הטיפול התרופתי שניתן הוא לתקן את השוני הזה בתפקוד".
לדברי ד"ר בקלו, להפרעות הקשב והריכוז שלושה סוגים עיקריים:
1. קבוצה ראשונה סובלת מתת קשב (ADD). מאפייני סוג זה של ההפרעה הם בעיות קשב וריכוז, הישגי לימודים נמוכים מהמצופה, מופנמות ותסכול. לרוב מדובר בילדים שקטים שלא מפריעים למורה, ולכן גם קשה יותר לגלות אותם בגיל מוקדם.
2. הקבוצה השנייה סובלת מפעלתנות יתר ופזיזות ללא הפרעת קשב (ילדים היפרקינטיים).
3.הקבוצה השלישית היא המשולבת (ADHD)- תת קשב, פעלתנות יתר ופזיזות (אימפולסיביות).
אבחון ההפרעה וסוגה מתבסס על קריטריונים רפואיים ברורים. הרופא המאבחן מקבל מידע נרחב מהילד, המשפחה, מערכת החינוך, ובמקרה של אדם בוגר גם ממקום העבודה. אבחון ההפרעה כולל איבחון דידקטי, בדיקה גופנית ונוירולוגית, ומחוייב באיתור בעיות נוספות. לעיתים, לפי שיקול דעתו של הרופא המאבחן, המטופל מופנה גם לבדיקה ממוחשבת (TOVA, BRC). אלו בדיקות השלמה בלבד ולא בדיקות אבחון, כפי שנוטים לחשוב בציבור הרחב.
כ- 70% מקרב הילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים או יסבלו בבגרותם מבעיות הנלוות להפרעה. מדובר בבעיות למידה, קשיים חברתיים ובתקשורת בין אישית, הפרעה סרבנית/ מרדנית, בעיות וויסות מוטורי ותחושתי, חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, התמכרויות, תסמונת טורט ועוד.
חשוב לאבחן את הילדים כבר בשנות הלימודים הראשונות כדי שניתן יהיה לתת להם מענה טיפולי מתאים. ילד לא מטופל נאלץ כל חייו לשחות נגד הזרם. זו רק שאלה של זמן מתי הוא ישבר!
מי שסובלים מהפרעת קשב וריכוז ואינם מטופלים, מצליחים פחות בלימודים, ואינם מממשים את הפוטנציאל שלהם. כתוצאה מכך הם מתוסכלים, נוטים להתייאש מהר ולהתמרמר. חלק מהילדים מפתחים דיכאון, בגיל הבגרות יהיו בסיכון גבוה יותר לפתח תלות בחומרים מסוכנים כגון אלכוהול וסמים, יהיו מעורבים עד פי שלוש יותר בתאונות דרכים ויפתחו נטייה לנשור מהלימודים. כאנשים בוגרים הם יצליחו פחות בלימודים גבוהים, יחליפו יותר מקומות עבודה ויתגרשו יותר מהממוצע.
הטיפול בהפרעה איננו רק תרופתי וכולל גם טיפול התנהגותי/ רגשי, כמו גם הדרכת הורים והנחיות לבית הספר. הריטלין, הכה מוכר לנו כטיפול בהפרעה, הוא חומר תרופתי מקבוצת הממריצים הנמצא בשימוש הרפואה מעל 50 שנה. זוהי לא תרופה ניסיונית, היא לא גורמת להתמכרות (למעשה, היא מונעת התמכרויות לחומרים מסוכנים) והיא לא מצטברת בגוף, כך שניתן להפסיקה באופן מיידי אם מתעוררת בעיה. התרופה יעילה ב- 85-90 אחוז מהמקרים ותופעות הלוואי שלה ברובן קלות וחולפות.
לסיכום: חיסכו מילדכם את הקשיים המיותרים, אל תאמרו- גם אני הייתי כזה והסתדרתי. גשו איתם לאבחון וטפלו בהם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות