לא קל להיות סטודנט חרדי • הצצה מבפנים

ברוח הימים הללו של דיונים סביב ביטול חוק טל ומחאה חברתית שאחד מדגליה הוא שוויון בנטל, ניסיתי לחשוף את הצד החרדי של האוניברסיטה הפתוחה: סטודנטים חובשי כיפה שחורה וסטודנטיות לובשות חצאיות, בוגרי ישיבות קדושות ומצטיינות סמינרים מוכרים. אלה שעול הפרנסה הוביל אותם לספרי האקדמיה ולפעמים מתקשים לעמוד בנטל.

הצד הזה מתברר כבר מונה מאות סטודנטים, ומספרם רק הולך וגדל. אז למה הם לא זוכים לתקציבים מתאימים? ואיך הם מסתדרים עם דרווין והאבולוציה? ומה השכנים אומרים על זה?

כל הנתונים מצביעים על עלייה במספר הסטודנטים החרדים. על פי נתוני דוח בנק ישראל, מספר הסטודנטים החרדים, נשים וגברים, עלה מכ-2,000 ב-2005 לכ-6,000 ב-2010. הדו"ח גם חושף כי יותר מ-90% מהסטודנטים החרדים לומדים באקדמיה מקצועות עם זיקה חזקה לשוק העבודה. 25% מסטודנטים החרדים לומדים מינהל עסקים ומדעי הניהול, 23% לומדים משפטים ו-11% -הנדסה.

אם עד לאחרונה היתה האוניברסיטה מקום בלתי נגיש בעליל בחברה החרדית, הרי בשנים האחרונות ישנה מגמה הולכת וגוברת של רכישת השכלה אקדמאית בקרב צעירים חרדים – בוגרי ישיבות קדושות ובוגרות סמינרים. חשוב לציין שעדיין, למרות ההתפתחות בנושא, אוניברסיטה אינה מושג מקובל במיינסטרים החרדי – ורוב הציבור החרדי הלומד במוסדות חינוך חרדיים (ישיבות, סמינרים וכוללים) לא חושב כלל על עתיד אקדמאי. עוד לא נמצאו כתבי תמיכה או עידוד של גדולי הרבנים בקהילה החרדית לצאת וללמוד במוסדות אקדמאים - פעמים אף להיפך. אך בהחלט מדובר בתהליך ברור הנראה לעין.

לעומת אוניברסיטאות אחרות בארץ, שבהן מספר הסטודנטים החרדים הוא אפסי או מועט, האוניברסיטה הפתוחה מונה מאות סטודנטים חרדים וחרדיות. על פי נתוניה חרדים החלו ללמוד לימודים אקדמיים לתואר ראשון בשנת 2006, ומאז מספרם הולך וגדל. למה דווקא האוניברסיטה הפתוחה הצליחה להביא אל ספסליה (גם אם הוירטואליים) את הציבור החרדי? ואיך חרדים מסתדרים עם השכלה גבוהה כשאין להם בסיס של לימודי ליבה או תעודת בגרות?

לא קלה דרכנו

תפסנו לשיחה כמה סטודנטים חרדים וכמה סטודנטיות חרדיות שהסכימו להתראיין (בשם בדוי, השמות שמורים במערכת) כדי להבין קצת יותר על השתלבותם של חרדים באו"פ.

אלחנן (28) סטודנט לפסיכולוגיה, נשוי ואב לשני ילדים הוא בוגר ישיבה קדושה בעלת שם. "התחתנתי והתחלתי ללמוד בכוילל," הוא מספר. "באיזה שהוא שלב החלטתי לעשות משהו שיגרום לי להרגיש שאני תורם משהו לעצמי. הלכתי לאבחון התאמה והחלטתי ללמוד פסיכולוגיה. האוניברסיטה הפתוחה קסמה לי מאוד. צורת הרישום היא פשוטה ביותר, אין צורך בתעודת בגרות, שכידוע אין לבוגרי החינוך החרדי. בנוסף, גם האפשרות לעבוד וללמוד במקביל התאימה לי מאוד כבעל משפחה וכמפרנס".

חוי, גם היא סטודנטית לפסיכולוגיה, אם לחמישה ילדים המתגוררת בבני ברק, מספרת על תהליך דומה למדי: "התחלתי לעבוד וגיליתי שאם לא אעשה תואר אני אתקע בתקרת גג. בתחילה חיכיתי להגיע לגיל 30, כי אמרו לי שאז אפשר לעשות תואר בלי בגרות, שכמובן לא היתה לי. כשהגעתי לגיל 30 הבנתי שזה לא כל כך פשוט, ואז ראיתי פרסום של האוניברסיטה הפתוחה וזה קרץ לי והחלטתי להירשם".

אליעזר סוקניק, סגן נשיא יו"ר אגודת הסטודנטים ורכז לענייני חרדים, סטודנט לפסיכולוגיה וחרדי בעצמו, מסביר שאכן הסיבות העיקריות לבואם של סטודנטים חרדים לאוניברסיטה הפתוחה הן תנאי הקבלה הנוחים והאפשרות להימנע משיעורים מעורבים או משמיעת הרצאות לא מתאימות. בנוסף, רבים מהסטודנטים החרדים הם בעלי משפחות שצריכים לפרנס ולכן הם מחפשים את האפשרות לשלב בין עבודה ולימודים. אבל מסתבר שהחיים בתור סטודנט חרדי אינם פשוטים כלל.

שידוכים, מה עושים?

הממ"נים - (מטלת מנחה - עבודות החובה שנדרשים הסטודנטים להכין בכל קורס באוניברסיטה הפתוחה) אינם קלים לאף אחד, אך כשמדובר בסטודנט חרדי הם הופכים לנטל רציני אף יותר: "אומרים שנשים יכולות לעשות כמה דברים בבת אחת" אומרת חוי, "אבל גם לזה יש גבול. העול של הממ"נים קשה מאוד כשמדובר באם עובדת. צריך לפנות זמן, אין גמישות במועדי ההגשה ואני מוצאת את עצמי בין קיפול כביסה אחד למשנהו מנסה לפתור ממ"נים".

בעיה נוספת היא במהלך החגים. ימי חול המועד בפסח ובסוכות אסורים על פי ההלכה בעשיית מלאכות שונות, בין השאר -מלאכת הכתיבה. "בתור חרדית," ממשיכה חוי, "אני לא יכולה לכתוב בחול המועד כי אסור לי. מצד שני, מועדי ההגשה של התרגילים הם לרוב סמוכים לחגים וחול המועד כך שאני תמיד מסתובבת עם תסכול מסוים".

הרבה סיפורי זוגות רומנטיים התחילו מחבישה משותפת של ספסל הלימודים, אולם לא במקרה הזה. השידוכים במגזר החרדי נעשים בצורה מאוד מסודרת וברורה. רוב הסטודנטיות החרדיות רוצות בחור ישיבה וגם הסטודנטים החרדים לא מחפשים את זוגתם במקום הלימודים. בכלל, הסטודנטים החרדים מקפידים ומעדיפים ללמוד במקומות נפרדים.

אולם עולה השאלה, האם היותך סטודנט במוסד חילוני כמו האו"פ עלולה להוות מכשול לבחור/ה בשוק השידוכים? הרי שם טוב הוא ערובה לשידוך טוב וכשלימודים באוניברסיטה הם חריגים, יהיו כאלו שירימו גבה.

משום כך סטודנטים רבים מגיעים ללימודים רק לאחר הנישואים. אך יש כאלו שמגיעים גם ללא טבעת על אצבעם. חני, (24) סטודנטית רווקה למדעי המדינה, היא דוגמא טובה לכך: "כשעזבתי את הסמינר, לימודי המשך באוניברסיטה לא באו כלל בחשבון. חיפשתי שידוך טוב, בחור ירא שמיים שיושב ולומד 24 שעות, וידעתי שאחד כזה יחשוש מלהשתדך עם בחורה כמוני. עם הזמן הפחד ממה שיגידו הלך והתמוסס. הבנתי שבחור שיתאים לי לא יחשוש מלימודיי האקדמאיים".

פרנסה, מניין?

שכר הלימוד האוניברסיטאי הוא אחת הבעיות הכואבות של סטודנט צעיר וממוצע. ניסיונות המימון כוללים עבודות במלצרות, מכירות ושירות ועוד עבודות מסוגים שונים, שהמשותף להן הוא שכר מינימום בשעות מקסימום. אמנם באוניברסיטה הפתוחה ישנה גמישות גדולה יותר לסטודנטים לשלב בין לימודים ועבודה אבל מה יעשה סטודנט חרדי שצריך לסייע בפרנסה של חמישה ילדים בבית?

קרנות מימון מיוחדות שהוקמו לצורך זה תומכות בסטודנטים החרדים. הקרנות הידועות הן "קרן קמח" ו "קרן ידידות טורונטו", המעניקות מלגות בסך של כמעט 75% משכר הלימוד לסטודנטים החרדים. סטודנטים - לא סטודנטיות.

הסטודנטיות החרדיות לא זוכות למלגות שמנות ונוחות. למעשה הן לא זוכות למלגות בכלל, וכשכבר יש גורם שניאות להעניק להן מלגות הן נדרשות למלא עשרות טפסים בשאלות מעיקות כשהתגמול לכך הוא סכום זעום שלא מספיק אפילו לא לקורס אחד.

חוי: "למשפחה אברכית קשה מאוד להתמודד עם התשלום. המלגות הן מאוד קטנות. סטודנטיות חרדיות רבות לא נרשמות לקורסים רבים במקביל בגלל העלות וזה כמובן מאריך את זמן הלימודים, הארוך במילא".

התכנים בציבור החרדי, כידוע, מסוננים ומצונזרים בקפידה. בקהילה החרדית כולם קוראים הכול ובשקיקה, ומשום כך כל מילה נבדקת לפני פרסומה - החל מעיתונים ועד למודעות פרסומת. אליעזר סוקניק מספר על תלונות המגיעות לפתח המייל שלו: "הגיעו אלי לאחרונה תלונות של סטודנטים על כך שמגיעות מרצות בלבוש לא הולם, תלונות על אירועים שאגודת הסטודנטים מפרסמת שלא מתאימים כלל וכלל לערכי הסטודנט החרדי ועוד. חשוב להסביר, אנחנו לא בעד כפייה, ולא מבקשים כפייה, אבל המינימום שסטודנט חרדי מבקש הוא שיכבדו אותו. הוא משלם שכר לימוד כמו כל הסטודנטים וראוי ליחס שווה. ואם מדובר בכיתה סגורה, ניתן לדאוג לצניעות המרצה ואין שום סיבה שהסטודנט החרדי לא יזכה לפעילות מתאימה בשבילו".

לכן, היה דווקא מפליא לגלות שהתכנים הנלמדים בקורסים השונים לא מהווים בעיה לסטודנטים החרדים. אולי זה נובע מהעובדה שהסטודנטים החרדים הלומדים באוניברסיטה הם מלכתחילה מעט יותר פתוחים ומשתייכים לזרמים מודרניים יותר. אך גם אלו שמצהירים על עצמם כאדוקים מאוד לא מציינים בעייתיות יתר בתכנים שהם נחשפים להם.

"בקבוצה שלומדת איתי לומדות בנות מסמינר בעלזא", אומרת מיכל, סטודנטית למדעי המדינה, המתגוררת בבני ברק. "באחד משיעורי הפסיכולוגיה, כשדובר על תורת האבולוציה ומייסדה, הן ישבו נבוכות. אבל לא כולן כך. היתה סטודנטית שהכירה את החומר, כי אימא שלה פסיכולוגית". אלחנן מסכים: "הפלוס בצורת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה היא שאתה לא כבול למרצה ולפרשנויות שלו, אתה יכול לתת את הפרשנות העצמאית שלך לדברים. לא נתקלתי בתכנים פוגעניים שהפריעו לי".

הכתבה תתפרסם בגיליון הקרוב של מגזין "אופס" של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!