הפרעת קשב • כך התרסקה ועדת פלסנר • גם עו"ד יעקב ויינרוט פרש

אם יש רגעים בהם אומר כל אזרח לעצמו כי עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, הוא לא היה מחליף מקום עם ראש הממשלה, הערב הזה הגענו אליהם.

אילו הייתם בנימין נתניהו, מה הייתם עושים בעת הזו?

כאשר הקים את הקואליציה המחודשת שלו בת 94 החברים היה בטוח שהוא יכול לנוח על כסאו בשלום. עם גבס, או בלי. אלא שמאז סוף השבוע האחרון אין לו רגע של מנוחה.

כאשר התכנסה ועדת פלסנר לקול תקתוקי מצלמות ותמונות חגיגיות קינאו רבים בחבריה, גם במי ש'זכה' לעמוד בראשה, יוחנן פלסנר. היום, כשהוא נותר כמעט בודד במערכה, הוא, נציג הליכוד, ועוד קומץ של אנשי מקצוע אין בושה גדולה מלעמוד בראש ועדת פלסנר.

מי היה מאמין? כאשר חילק בועז נול, נציג מאהל הפראיירים, לחברי 'קדימה' פלסטרים ועליהם הכיתוב "פלסנר אל תהיה פלסטר של ביבי" הוא לא חלם כי יום יבוא ולייחס לפלסנר יכולות של פלסטר יהיה כבוד גדול. כי עם הפלסטר הזה אי אפשר לכסות גם את המילימטר הראשון של הפצע המדמם.

ריסוק מבנה הלגו השביר החל ביום חמישי. וכמו ב"בגדי המלך החדשים" צריך היה רק את האמיץ הראשון כדי לשים ללעג ולקלס את כל השיטה. היה זה יו"ר סיעת 'ישראל ביתנו' שהחליט לעשות מעשה, והודיע על פרישת נציגו בוועדה, ח"כ דוד רותם.

בעוד כולנו תוהים מהי האג'נדה של הליכוד ושל נתניהו באשר לחוק (רגע, איזה יום היום? כי ביום ראשון סנקציות, ביום שני נתניהו נגד סנקציות, ביום שלישי בעד מכסות, ביום רביעי בעד יעדים, ביום חמישי בעד החרדים, ביום שישי בעד פלסנר, שבת מנוחה - וחוזר חלילה...), מהי האג'נדה החרדית (שותקים, זוכרים?), ומהי דעת קדימה (כנגד ארבעה בנים לפחות דיברה קדימה, כנגד פלסנר, אבי דיכטר, יואל חסון, שלמה מולה ושבעת פוזלי לבני את רמון, וכן, גם כנגד שאול מופז אחרי הכול הוא בכל זאת עדיין יו"ר), הציגה ישראל ביתנו אג'נדה עקבית וברורה.

ביום שישי, דקות אחדות לפני כניסת השבת, שוחחתי טלפונית עם ח"כ דוד רותם. נאלצתי להודות בפניו כי עמד בהבטחותיו.

מהרגע הראשון בו כונסה הוועדה הבהיר לי חזור והבהר כי מפלגתו לא תוותר על גיוס ערבים. גם לא על גיוס חרדים. אבל כאשר ייווצר לינקייג' בין שני המגזרים - התוצאות יהיו לטובתנו בלבד.

יש ש'האשימו' אותו בקשירת קשר עם המפלגות החרדיות בבחינת 'שמור עלינו', אבל בפוליטיקה לא תמיד חייבים למצוא את הקומבינה. ישראל ביתנו הלכה לבחירות על טיקט של נאמנות ערבית, כדרישה לכל מו"מ. בניגוד למקובל בפוליטיקה היא שמרה בעקביות על הקו והלכה לאורכו מבלי לסטות מהמסלול. לא מתאים לפוליטיקאים (מי אמר למי נתניהו שקרן, אך נשבע אמונים לממשלת נתניהו?), אך קורה.

אין ספק שהפרישה גררה כאבי ראש בלתי מבוטלים בלשכתו של נתניהו. עכשיו לא רק הרגל כואבת. גם הראש.

אל הכאב הזה הצטרפו במהלך הימים הבאים, עוד ועוד דקירות סכין בבשר החי.

הבאה בתור הייתה מפלגת הבית היהודי, שהחליטה אף היא לעלות על הטרנד (חברים, המרשים הוא רק מי שמבצע ראשון, כל השאר אינם אלא חיקויים), ואז הגיע ה'אחרון חביב', העו"ד הממולח יעקב וינרוט, שניצל את המומנטום כדי לסתום את הגולל כמעט סופית על הלגיטימיות של ועדת פלסנר, הלא היא רשומה בדברי הימים בשם המכובד 'קשב'.

"הלכתי באופן ענייני"

עכשיו, משנתפזרה כמעט כולה לארבעת כנפות תבל, יוכל נתניהו להצדיק את העובדה שכל מסקנותיה אינן אלא בגדר המלצות בלבד. את המרקחת עצמה הוא ירקח בחדרי חדרים. אולי כבר רקח, וכעת הוא רק מחלק כפיות טעימה לאזרחים ולתקשורת. על פי התגובות הוא מוסיף עוד קצת סוכר או דבש, או במקרה הרע יותר עוד קצת פלפל חריף.

"הוועדה פעלה בחוסר אחריות בטיפול בנושא הרגיש", הטיל הערב עו"ד וינרוט את מכת המחץ האחרונה להמתתה של ועדת קש"ב. "פעולות כוחניות, גם אם הן נושאות תוצאות בטווח הקצר, הן הרסניות בטווח הארוך", הוסיף, והבהיר כי סנקציות אישיות יסתמו את הגולל על תהליך השילוב שכבר החל להתרחש בקרב הציבור החרדי.

בנוסף, מצביע עו"ד וינרוט על העובדה, כי עם צאתם מהוועדה של נציגי ישראל ביתנו והבית היהודי, אין איזון בוועדה.

אלא שאם ציפה לכך שהיו"ר ימתין עם כינוס נוסף וינסה ליצור איזון מחודש, הופתע כששמע כי הוועדה מתכנסת כבר ביום שלישי הקרוב, ועוד בנושא שהוא "ליבת העניין" - הסנקציות.

"מה החיפזון הזה? הרי אם היו מבקשים מבג"ץ ארכה של חודשים כדי לדון באופן יסודי בנושא - ברור שהוא היה נותן", כתב, והציג את המסקנה המתבקשת: "אין היום אף אחד שמייצג את החרדים בוועדה הזו, ואפילו לא מישהו שיכול לומר להם מה תהיה התוצאה של כל החלטה שהם מקבלים".

כעת יכול וינרוט לחשוף כי כבר לפני כשבועיים, כאשר החל לעמוד מול ההדלפות היוצאות מבין כתלי הוועדה ומול העיסוק התקשורתי בכל אחת מהם, ביקש לפרוש, אלא שמתוך אחריות נתן עוד צ'אנס.

כעת, הוא מבהיר, הוא חש שהוא "לא יכול לעבוד", ולכן פורש. "באתי באופן ענייני ואני הולך באופן ענייני".

יריות אזהרה על סנקציות

הפעם, לשם שינוי, לא מדובר בעוד בלון שהופרח.

מאז החלה הוועדה את דיוניה לא חלף ולו אף יום אחד מבלי שיוולד לאוויר העולם עוד ספינון קטן וחמוד. היו סיפורים מטופשים, היו גם יותר מעניינים.

בשלב מסוים נורתה יריית אזהרה בדמות המלצות האוצר לפיהן יוטלו סנקציות כלכליות על כל מי שלא יתגייס (חרדי, לא ערבי כמובן). הבלון הופרח, התגובות לוקטו אחת לאחת בקרב מערך הדוברות של לשכת רוה"מ, הניסוי לא הצליח במיוחד.

הידיעה הבאה דיברה על כך שבאוצר 'ירדו' מהכוונה המקורית.

התברר להם, כך נאמר, שראש הממשלה 'לא מתלהב'. בלשון המעטה, כמובן. אלא שעוד ימים אחדים חלפו ופקידי אוצר כאלו ואחרים עסקו שעות על שעות בהכנת תוכנית מלאה לאפשרויות שונות ומשונות לסנקציות שיוטלו על מי שלא יתגייסו.

אחת מהפקידות הבכירות, יסודית מעצם טבעה, ביקשה תחילה 'ללמוד את השטח', להכיר, ולא לשלוף ב'שלוף', והוזמנה כלאחר כבוד להתארח בביתו של הרב יצחק רביץ, בכיר בארגון הג'וינט (רעייתו, רבקה, מנהלת את לשכת יו"ר הכנסת).

תרשו לי לנחש שהסקנציות 'שלה' יהיו המרוככות ביותר. כמי שהתארחה פעם בבית הנפלא הזה ברור לי שההשפעה המאגית שהוא הותיר עליה לא תאפשר לה לגזור גזירות על עולם התורה והישיבות. אבל היא רק אחת מעשרות פקידים, ואין לדעת מה תהיה נקודת הגמר של הסיפור הזה.

עוד ספינון, שמישהו טרח לפזר לחלל: יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, מסכים להטלת סנקציות 'קלות'. מאחר והידיעה פורסמה בכלי תקשורת רציני, חזקה עליו שהמקור לידיעה בכיר למדי. תרשו לי לנחש בכיר באיזו לשכה...לא חלפה שעה קלה מאז פרסום הידיעה והיא הוכחשה על ידי לשכת שר הפנים. לא היה, גם לא נברא. השר ישי מתנגד לסנקציות בכל צורה ודרך.
~
ובעוד בחזית הוא מציג את שתי הבובות שלו: יו"ר הקואליציה זאב אלקין והמתאמת בין הממשלה לכנסת פרח אלקין, יש שם אחד שכמעט לא שומעים עליו בימים האחרונים. הוא בחו"ל, והוא גם בארץ, כך או כך הוא בוודאי אינו שוקט על השמרים.

תרשו לי לנחש כי השף המקצועי שיעמוד מאחורי התבשיל (הטעים, או הבלתי אכיל) ששמו חוק טל המחודש הוא לא אחר מאשר נתן אשל. אין זה סוד שהאיש שנזרק בבושת פנים (בצדק, או שממש לא) מהלשכה הראשונה ממשיך להיות פעיל מרכזי בבישול תוכניותיהם של בני הזוג נתניהו, וכמו אומן טווה חוטים לכדי אריג מפואר.

כך עשה כשהציב אל מול הכנסת 94 חברים לרפואה, כך יעשה, להערכתי, כשיציג בפני ה-94 ההמומים את המרקחת המעורבלת היטב. זהו החוק החדש, הוא ואין בלתו, הצביעו עליו.

איך התבשיל של ביבי

הכול מבינים כי היחיד שיכריע יהיה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאלת השאלות היא לאיזה כיוון ימשוך.

למען האמת, מה שלא יעשה יהיה כרוך בסיכון יציבות ממשלתו. ב'קדימה' כבר לוחצים על שאול מופז לפרוש מיידית באם חוק טל המחודש לא יכלול סנקציות. אפילו מי שהיה מקורב ביותר למופז ומי שניהל לו את המטה עד לנצחונו על ראשות מהפלגה, ח"כ אבי דואן, הבהיר למופז כי הוא וחבריו שוקלים לפרוש מן הכנסת אם המפלגה לא תעמוד על עקרונותיה. במצב שכזה יתכן שלמופז לא תישאר כל ברירה אלא להפעיל שרירים ואיומים מול נתניהו, אליו חבר אך לפני כמה שבועות להרפתקאה שאת סופה קשה לדעת.

והיה עוד חלום מופזי שנגוז. לאחר חודשים של נתק היה המשנה לראש הממשלה אמור להיפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ברמאללה. המתווכים היו ח"כ ישראל חסון ממפלגתו, אך גם עו"ד יצחק מולכו. נתניהו איפשר למופז את הכבוד כדי להעניק לו את גלגל ההצלה לו הוא זקוק כדי להצדיק את ישיבתו בקואליציה. לאחר חילופי הדברים הלא נחמדים בין השניים, סביב נושאים שונים הקשורים בחוק טל החדש, בוטל המפגש.

ממול מופז כבר ניצבת היו"ר לשעבר, ציפי לבני. רעננה לאחר שעשתה את מסע המדבר של חייה, אי שם על אדמת הודו, התייצבה במאהל הפראיירים והביעה נחישות בצורך ללכת עד הסוף.

קדימה היא השותפה האחרונה שנותרה חלק מהוועדה, כל השאר התנדפו עם הרוח. ביום שישי נועדו השניים לשיחה 'לא קלה'. מופז אף החליט לבטל ביקור מדיני שתוכנן ללו בצרפת ובריטניה ולגנוז את חלומו להופיע שם כ'משנה לראש הממשלה' ולנסות להניע מחדש באמצעותם את התהליך המדיני. אולי גם היה מביא לפריצת דרך בנושא האיראני. במצב שנוצר הוא חייב להישאר כאן בארץ ולשלוט מקרוב אחר ההתפתחויות.

אם ירצה נתניהו את מופז, הוא לא ירצה את החרדים. אילו היינו כעת בתקופה של לאחר בחירות, עם ממשלת אחדות שהוקמה לאחר שהעם הלך לקלפי וארבע-חמש שנים לפני הבחירות הבאות, היה סיכוי לכך שנתניהו היה 'מצפצף' על החרדים, מסביר להם בנימוס את האילוצים המחייבים ופועל נגד ההסכם הקואליציוני החתום לו עמן.

אבל כאשר עומדת הממשלה לקראת סיום דרכה עלי אדמות, עת לא ברור לנתניהו מה עומד ליברמן לעשות במהלך החודשים הקרובים (כן כתב אישום או לא) ומה יתחולל בקרב מפלגתו של שותפו החדש מופז, למה לו לקחת ריזיקות?

רגע לאחר הבחירות הבאות - כך הוא יודע היטב - הוא יצטרך את גלגל ההצלה 'החרדי' ואת המלצתו בפני הנשיא עליו כראש ממשלת ישראל הבא. עליו, ולא על שלי יחימוביץ', לה סיכויים טובים לעמוד מולו עם 'גוש לא רע'.

למופז מי יודע אם יהיו אז מנדטים, גם מצבו העתידי של אביגדור ליברמן לוט בערפל כמו גם טיב המלצתו לנשיא (אומרים שחבירה לשמאל היא תרופה יעילה למאבק משפטי). בכל תרחיש שכזה טוב שההגה בידיים של אנשים אמינים ויציבים כמו יעקב ליצמן או אלי ישי. גם דרעי, אם וכאשר יעמוד בראש מפלגה, לא יתלהב לסגור דיל עם מי שהציק לעולם הישיבות.

מה שאומר, שהצרות של נתניהו בימים טרופים אלו, אינם מגיעים מכיוון הגבס שעל רגלו, אפילו לא מגל המחאה החברתי.

הם מגיעים היישר מהמטבחון הפוליטי, שם מתבשלת לה בסתר קדירה מהבילה. טיבו של החמין, כך אומרים, תלוי באורחים.

טיבו של התבשיל של ביבי תלוי גם באורחים (ישי-אטיאס-ליצמן-גפני-מופז-ליברמן), אבל, ובעיקר, בעזרת האלוקים. וכפי הנראה גם בעזרת לימוד התורה של בחורינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!