מה בוער יותר: הדרום או הצפון? • דוח עיתונות

לא ברור מי לוחץ על הכפתורים שם בבונקרים של עזה, אך אחרי אירועי האתמול יש לחשוד שמישהו שם בין הכנופיות החמאסיות נוטה שנאה עמוקה ומיוחדת לתקשורת הישראלית.

כבר זה כמה שבועות שהעיתונות מחככת את ידיה בהתרגשות לקראת 'אם כל הדוחו"ת'. דו"ח חריף במיוחד מפרי עטו של מבקר מדינה שחריפות אהובה עליו מכל הטעמים שבעולם. דו"ח שיזעזע סוף סוף את כסאו היציב של ראש הממשלה ושותפיו השנואים.

האש תבער אמרו.

ואז הגיע המחבל העזתי חייך חיוך חיוך קטן ושיגר את הגראדים, ללא רחם, היישר לחדרי מערכות העיתונים בתל-אביב.

עכשיו, כשהדרום בוער, כשמגבניקים נפצעים בחוף אשקלון והלימודים מושבתים בנתיבות, את מי מעניין מה אמר או לא אמר מיכה המתוסכל?

אבל העורכים כך, נראה, התעשתו איכשהו מהלם הקרב והתוצאות ניכרות הבוקר (ה) בכותרות העיתונות. ,

חכם ואלגנטי - מעריב,

נתחיל ב'מעריב' ההגון יחסית. את מירב שטח העמוד הראשי הקדיש העיתון לדוח המבקר, אך נסיבות האתמול והלחימה בדרום, מיתנו את הדיווח.

הכותרת הוקדשה ללוחם המג"ב שנפגע אתמול קשה מרקטת קסאם בעוטף עזה ולהסלמה בדרום.

עם זאת מצאו שם בצומת קרליבך פתרון מכובד לדו"ח המבקר: מסגרת אדומה ובוערת שנשאה את הכותרת: משפחות נספים: "נדרוש את התפטרות ישי ושטייניץ".

לאמור: נכון שאנחנו כאן מתחשבים בפצוע בדרום, אבל אחרי שעשינו את זה בא נלך ישר לעיקר: ישי ושטייניץ לכו הבייתה.

לסיכום: חכם, ואלגנטי. ,

עקבי - הארץ,

ה'ארץ', מתוקף גודלו של העמוד הראשון יצא ידי שניהם, דיווח על האש בדרום והצפון כאחד. אך את הדגש ואת מאמר המערכת הקדיש לדו"ח המבקר.

בכלל ה'ארץ' די עקבי, ומי שגלש לאתר שלו מאז פארסום דו"ח המבקר מצא את הכותרת הראשית תקועה על הדו"ח ושום טיל לא הזיז אוותו משם.

הבוקר כמו בגיליון המודפס, קוראת הכותרת של האתר: "נותרנו לבד בעורף".

במאמר של עיתונאי המערכת עמוס הראל, נעשה חיבור בין דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על השריפה ואסון הכרמל, לפרשת המשט הטורקי בו הותקף נתניהו:

"הבעיות החמורות שחושף דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על השריפה ואסון הכרמל, בכל מה שנוגע לאיכות התכנון המוקדם של הרשות המבצעת בישראל ולקבלת ההחלטות בצמרתה, אינן צריכות להפתיע איש - בוודאי לא את מי שעיינו רק לפני כשבוע בדו"חות המבקר על המועצה לביטחון לאומי ובפרשת המשט הטורקי".

וגם קישור לבעייה האיראנית: "ישנם מומחים המסבירים לנו שאיום הטילים על העורף פחות חמור מכפי שנדמה במבט ראשון; שציות של האזרחים להנחיות פיקוד העורף ומערכות התרעה משופרות יצמצמו את הנזקים הצפויים ממתקפה. אבל ההגנה על העורף תלויה בתפקודן של רשויות הצלה רבות, הפועלות באופן עצמאי זו מזו. עוצמת השרשרת כולה תלויה בעוצמתה של החוליה החלשה שבה, ומבקר המדינה הגדיר את מכבי האש כחוליה החלשה במובהק זמן רב לפני שאירע האסון בכרמל".

דהיינו: לפי דו"ח המבקר, אלי ישי הוא סכנה בטחונית.

לסיכום: ה'ארץ' נשאר ה'ארץ'. ,

מבולבל - ישראל היום,

מפתיע למידי הינו עיתון 'ישראל היום' למרות שלכאורה החמאסניקים הגישו לאיש של נתניהו פתח הימלטות מהדו"ח, על מגש של קאסמים, הוא לא נוצל.

אכן, הסטריפ בראש העיתון הזכיר את ההסלמה בדרום ואת היעלמותו של גומא אגוויאר, אבל מירב השטח הבולט, באותיות בולד שמנות וזועקות מוקדשות לדו"ח. אך הבה לא נטעה מדובר בזעקות ריקות מתוכן, הפה פותח, המיתרים מתוחים אבל שום קול לא נשמע: "הטרגדיה, האחריות והמחלוקת".

ועכשיו לא נותר לקורא אלא לתהות: איזו טרגדיה, על מי האחריות, ומה המחלוקת בדיוק.

באותיות הקטנות ממשיך מסע הטיהור: "ישי ושטייניץ אינם אשמים במותם של 44 החללים", אומרת הכותרת, "אך הוטלה עליהם אחריות".

מודאגים? אז הנה ההמשך: "22 פרופסורים התייצבו לצידו שר האוצר: אחראי לתקציב לא לכיבוי אש".

ועוד: "ישי: אפיק לקחים". ולבסוף, בגמגום קל: "לראה"מ ולאהרנוביץ אחריות כוללת". בקיצור הפוליטיקאים יכולים לשוב לישון. שום דבר לא רקה. רק אל תדפדפו הלאה לעמודים הפנימיים של ישראל היום, שם משתולל מוטי גילת ויורק אש וגופרית על כל מי שזז. אבל את מי זה כבר מעניין.

לסיכום: ישנוני עם קמצוץ הסלמה דרומית ,

בושה בוערת - ידיעות,

מה שקורה בגדול שבעיתונים, 'ידיעות אחרונות' הינו כבר תופעת טבע של ממש. גראדים? חייל מג"ב נפצע? אין לימודים? מלחה בדרום?

לידיעות יש מלחמה משלו לנהל וזו המלחמה בנתניהונ אז תחסכו מאיתנו את כל מה שקורה שם בין החמאס לתושבי שדרות: ידיעות עסוק בטיווח על נתניהו ונתניהו בלבד.

העמוד הראשי כולו, מלמעלה עד למטה מוקדש ל'מחדל הבוער' של ממשלת נתניהו. "הבלגן שלט, הכול היה אלתור אחד גדול... ככה זה כשמנהיגים עסוקים בהישרדות פוליטית", כותב רון בן ישי, לעמוד השער של העיתון ומסיים:

"בסופו של דבר הכול נובע מתרבות ניהול ותרבות משילות אזרחית קלוקלות. הפקיד כמו גם נבחר הציבור אמורים לשאת באחריות לחיי האזרחים ולרווחתם. אבל מה לעשות? חלק ניכר מהפקידים הבכירים עסוקים במאבקי כוח וקידום ואילו נבחרי הציבור - עסוקים עד מעל לראש בהישרדות פוליטית ובגזירת קופונים מהקופה הציבורית לטובת ציבור בוחריהם (כדי שיבחרו אותם שוב ושוב)".

למען הסר ספק טרח העיתון ללקט את דמויות כל 44 חללי אסון הכרמל לשורותיו.

כל השאר לא אומר לעניין כנראה את תושבי המדינה.

לסיכום: בושה. ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!