עבר בקריאה ראשונה: פיצוי על גביית יתר

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37 - החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת), של ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) וקבוצת ח"כים.

הצעת החוק נועדה להתמודד עם מצב שבו הלקוח מחויב בעסקה מתמשכת בהוראת קבע מחשבון הבנק או כרטיס האשראי שלו, כאשר הוא מחויב בחיוב יתר שגוי.

לפי ההצעה, בעסקה מתמשכת בה עוסק רשאי לחייב חשבון של צרכן בתשלומים, אם עוסק גבה מצרכן סכום עודף בנוסף על הסכום שהיה עליו לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות ביניהם, הוא יחויב להשיב סכום זה לצרכן בתוך שבעה ימים מהמועד בו הכיר בקיומו של החיוב העודף. כמו כן, מוצע כי צרכן אשר עוסק גבה ממנו תשלום עודף שלוש פעמים במהלך תקופה של 18 חודשים, יהיה זכאי לפיצוי בסכום של 1000 שקל.

בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, הסביר ח"כ מקלב כי מדובר בתופעה שמתעצמת, של צרכנים רבים שמקבלים חשבונות של עסקאות מתמשכות, המשולמות בהוראות קבע או כרטיסי אשראי, ורק לאחר בדיקה מאומצת מגלים שחויבו עבור שירותים שלא ביקשו או צרכו.

"במקרים כאלה לא פשוט לקבל את ההחזר, אין סדר בנושא והצרכנים מתקשים לעקוב ולוודא שאכן קיבלו את ההחזר. כסף שנלקח שלא כדין הוא כמו להכניס יד לכיסו של הצרכן". על מנת להסדיר את הנושא, אמר ח"כ מקלב, צריך להגביל את פרק הזמן למתן ההחזר ולחייב את בעלי העסקים לפצות את הצרכנים במקרים של טעויות חוזרות ונשנות.

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת, עו"ד חנה וינשטוק טירי, הביעה תמיכה בהגבלת הזמן שבו יידרשו העסקים להחזיר את הכסף לצרכן. "צריך לנהוג במשנה זהירות בכספו של הצרכן", אמרה. היא הוסיפה כי המשרד בוחן את נושא הפיצוי במקרה של טעויות חוזרות ואמרה כי לקראת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית יגיש המשרד הצעה בנושא. נציגת משרד התקשורת אמרה כי שר התקשורת קבע ברישיונן של חברות הסלולר הסדר לבירור פנייה תוך 21 ימים.

מנהל תחום ממשל בסלקום, דורי ציקו, הסביר כי לעיתים הבירור דורש קבלת נתונים מגורמים בחו"ל ולעיתים הוא דורש אחזור מסמכים ישנים, ולכן נדרשים 21 ימים לביצוע הבירור.

היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות, עו"ד סלעית קולר, אמרה כי מדובר בתופעה רחבה ולמועצה מגיעות פניות רבות בנושא. "אני לא מבינה איך קורות כל כך הרבה טעויות ואיך כולן חד כיווניות", אמרה. נציג המשמר החברתי, ניסים עוג'ר, הוסיף: "יש חברות שהפכו זאת לשיטה וצריך לדרוש מהחברות לפרט את הזיכויים שנתנו ללקוחות".

ח"כ ישראל אייכלר אמר כי צריך לדאוג גם לכל הצרכנים שלא יודעים שחויבו חיוב עודף ולהרתיע את החברות בצורה כזאת שלא יהיה להן כדאי לטעות. נציג חברת סלקום ציקו התייחס לכך ואמר כי יש מערכת שעושה בקרה על החיובים ולחברות יש אינטרס למנוע חיובים שגויים. הוא הסביר: "חברות התקשורת עומדות מול חשש מתובענות ייצוגיות, וזה כלי שעובד בצורה נפלאה".

בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה, לפיה אם גילתה החברה כי גבתה תשלום עודף יהיה עליה להחזיר את הסכום בתוספת ריבית והצמדה מיום החיוב. עוד אישרה הוועדה את הצעת היו"ר שאמה-הכהן, לקבוע כי אם פנה הצרכן אל החברה בדרישה לברר טענה על חיוב עודף, החברה תהייה מחויבת להשיב לו תוך 4 ימי עסקים, ובמקרה בו התברר כי אכן היה חיוב עודף – יוחזר לו הכסף תוך 4 ימי עסקים נוספים.

עם זאת נקבע כי שר התמ"ת יהיה רשאי, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע סוגי חיובים ועסקאות שבהם תקופת הבירור או ההחזר תהייה ארוכה יותר. עוד אישרה הוועדה את הצעת יוזמי החוק, לפיה במקרים שבהם הלקוח יחויב בחיוב עודף 3 פעמים או יותר בתקופה של שנה וחצי, הוא יהיה זכאי לפיצוי בסך 1,000 שקלים. עם זאת, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד וינשטוק טירי, הבהירה כי משרד התמ"ת יביא הצעה חלופית לפיצוי שתידון בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית.

11 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!