אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר • צפו: ה'שבע ברכות' של פוניבז'

המוזיקה הדהדה על פני הרחוב, מחוגי השעון חלפו על שעת חצות מלפני כשעה, והשירה נמשכה במלא עוזה, כאילו הרגע הסתיימה חופה. החושים שלי התחדדו. מי אלו ששרים כאן בשעת ליל כזאת מאוחרת: "אמת מה נהדר....." בצאתו....... בלי פגע....."

אני מגיע לבניין. ממתין למעלית לעלות לקומת הגג בה נערכת השמחה, מייחל שהשירה לא תיפסק בדיוק כשדלת המעלית תפתח. וכאילו להכעיס, המעלית מטיילת בין הקומות, עולה, נעצרת, עולה ונעצרת בכל קומה. המוזיקה מבעד למעלית מתגברת, אך המעלית כאילו ממאנת להגיע ליעדה. הדקות חולפות כמו נצח וכמו כל דבר גם המעלית מגיעה ליעדה בשלום.

אני נפלט מהמעלית הקרירה, לתוך קלחת של רותחים. מצד אחד שירה אדירה, ומצד שני חום אדיר מהביל. מזג אוויר של קיץ באמצע בני-ברק. את עיני צדות שתי שורות ארוכות-ארוכות של בחורים, כשבניהם צועדים/רוקדים החתן ורבו. אני רץ הצידה, מוציא את מצלמתי, מתעד מימין ומשמאל מאות בחורים מכל צד, מחפש מישהו מוכר שאדע אולי באיזה ישיבה מדובר.

ואז אני רואה אותו, עומד בצד. קומתו זקופה, חיוכו תמיד על פניו. ידיו שלובות. לא ניתן לטעות מדובר בישיבה על הגבעה, ישיבת פוניבז' המעטירה. ראש הישיבה הגר"ש מרקוביץ, ועימו מאות מבחוריו משמחים בשמחת שבע ברכות לבחיר התלמידים בישיבה. אני מפנה אליו את עדשת המצלמה, מנציח רגע אחד.

ואז הוא ניגש לרקוד עם החתן שמתרגש ודומע, עד שנראה הוא כקורא קריאת שמע של שחרית.

המצלמה לא נחה לרגע אני מצלם מכאן ומשם. השמחה מרקיעה שחקים ובוקעת רקיעים, אכן "צהלי ורוני יושבת ציון... כי גדול בקרבך... קדוש ישראל... צ ה ל י ..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!