רשמים ממוסקבה: שוחד, מצלמות מעקב ורכבי יוקרה

הייתה לי הזכות לבקר בבירת רוסיה בסוף השבוע האחרון, כאורח של אחת הקהילות המקומיות, במטרה לקדם כמה פרויקטים עבורה, ואני חייב לומר: המציאות עולה על כל דמיון. נכון, ידוע שרוסיה כבר אינה מדינת עולם שלישי, ולא חשבתי שנוסעים שם בסוסים ועגלות, אבל גם לא חלמתי שרוב הרכבים הנעים הם תוצרת 2010 ומעלה, עם נטייה לכיוון היוקרתי. לראות מכונית בנטלי חונה סמוך לקניון מפואר הפך למחזה מצוי.

מוסקבה היא עיר יקרה. שכירות של דירת 3-4 חדרים במרכז העיר עולה כ-4-5 אלף דולר לחודש. את זה הם לקחו מהאמריקנים, וחוץ מסיגריות וודקה, המחירים שם רחוקים מלהיות זולים. למרות זאת, תחושת ה'פעם' עדיין קיימת בגדול. אין דבר כזה דו"חות חנייה, בעצם אין כמעט דבר כזה דו"ח בכלל. כששוטר עוצר מישהו, פשוט נפתח מו"מ על המחיר ובזה תם העניין.

אם עשית תאונה, אסור להזיז את הרכב עד להגעת השוטרים, אחרת אין לך ביטוח, לא משנה אם חסמת את כל הכביש לאוטובוסים ובעצם סגרת את העיר. גם אם זה ייקח כמה שעות אף אחד לא יזוז. הבעיה שגם לשוטרים שיעברו במקום לא אכפת...

קומוניזם? אחד המקומיים טען באוזניי: "לנו הרוסים צריך להיות רק קומוניסט כמו פוטין, אנחנו פשוט לא יכולים בלי זה". מבטה של המשטרה החשאית עדיין נעוץ בכל מקום. בכל בניין במוסקבה יש שתי מצלמות אבטחה, אחת בחוץ לפני הכניסה לבניין, ואחת בתוך הבניין, וזה חוץ ממיליוני המצלמות הפרוסות ברחובות ובמעברי החצייה התחתיים. כך שאם מישהו בכיכר האדומה חפץ לעקוב אחר מאן-דהוא, מדובר בסיפור פשוט למדי.

יהודים? הרבה יותר מהמצופה

עוד נתגלה לי בביקור: בבירה הרוסית יש לא פחות מ-50 (!) בתי כנסת, וכמו בכל מקום שיש יהודים יש 'פוליטיקה' פנימית לרוב. לכל קהילה יש כשרות נפרדת ואף מספר שחיטות מקומיות. מוסקבה בעצמה היא עיר ענקית לכל הדעות, ולפי הערכות לא רשמיות מתגוררים שם בין 15 ל-18 מיליון תושבים, אבל אף אחד לא מוכן אפילו להמר על מספר היהודים בעיר. כולם רק מודים שיש הרבה יותר ממה שנדמה בתחילה.

טכנית ניתן להשיג שם כמעט את כל סוגי המזון שנמכרים בישראל, רק ששם זה דורש ממך להיפרד מהרבה רובלים. כי מעבר לעלויות של ההובלה והמיסים, נלקח בחשבון גם השוחד לפקידים השונים במעברים. זה בעצם עדיין הכלל הראשי במשחק, אם אתם מכירים מישהו שעושה עסקים מורכבים ברוסיה – כאלה שכוללים מעבר גבולות (ואולי בעצם סתם אנשי עסקים), הוא בהכרח מפרנס הרבה אזרחים רוסיים בדרך...

למרות שכמו במערב יש ברוסיה נהגי מוניות, בעצם כל בעל רכב הוא נהג מונית פוטנציאלי. די בהינף יד בכל כביש מרכזי, וכמה רכבים יעצרו לכם תוך דקות.

לעומת זאת המושג 'טרמפ' לא נמצא בלקסיקון. בעצם המילון די מצומצם והוא כולל רוסית טהורה ושפות סובייטיות אחרות בלבד. קשה מאוד למצוא שם דוברי אנגלית, למשל, ומדובר גם בקרב הפקידים במעברי הגבולות. לתשומת לב הקורא ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין.

לסיכום: גורדי שחקים יש, מוזיאוני פאר ומרכזי קניות גדולים יש, מסעדות ומרכזי תרבות יש, אך הדרך למערב עדיין רחוקה כרחוק וושינגטון מסיביר... והשאלה הנצחית שחוזרת על עצמה, האם הקומוניזם הרס את רוסיה, או שאולי הרוסים הרסו את הקומוניזם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!