גם המרגלים יכלו לבחור אחרת • תבלין לשבת שלח

,

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם:

"שלח לך אנשים: למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר:

שלח לך: לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח, לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב) נשלחה אנשים לפנינו, כמה שנאמר (שם) ותקרבון אלי כלכם וגו', ומשה נמלך בשכינה. אמר אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו', חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה".

רש"י מסביר על המילים שלח לך - לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח. מהי הדרך הזו בה הקב"ה כביכול נותן למשה בחירה בין מספר אופציות, ו'מרמז' לו מה כדאי לעשות, כהורה האומר לילדו "תעשה מה שאתה חושב"?!

אנחנו יכולים גם להבין שהמרגלים מובאים באופן לא חיובי, רק בגלל שלא למדו את הלקח ממרים... ,

אל תזרקו מהישיבה!,

לאחר מספר שנים של עיסוק עם נוער המתמודד במצבים שונים, עולה בי מחשבה כאובה, על כך שמקרים רבים, רבים מדי, בהם הנוער עוזב את קיום תורה ומצוות, היו יכולים להימנע, לו רק היו בישיבות עוד תקנים של אנשי מקצוע, או שצוות הישיבה היה מקבל כלים מקצועיים בכדי להתמודד עם הנוער של היום.

יש ואני רוצה לזעוק לרבני וצוותי הישיבות שליט"א: אנא מכם, כאשר אתם זורקים בחור צעיר מהישיבה, הסיכוי שהוא יגיע ל'ישיבת הברזלים' בקרני הרחובות, הוא גדול מאין כמותו. לעומת זאת, הסיכוי שהוא יחזור לישיבה בצורה רצינית, קטן משמעותית. אין כאן חלילה ולו צל של אשמה, אלא ניסיון לעורר לשינוי תפיסה.

הנוער של היום שונה לגמרי מזה של דור קודם, ובכלל. עם שינויי העולם, הדור הנוכחי שונה עוד יותר מקודמיו. משנה לשנה, ישנה פתיחות גדולה בקרב הנערים, התחכום גדל, ועמו הצימאון העצום לידע. אבל יותר מכל - צימאון לערכים. ערך מוסף לעשייה בחיים. אחרי הכל, הם מושפעים מהתנהלות העולם, וטוב שכך. רק אתם כצוות הישיבה, בידיכם היכולות והסיעתא דשמיא, במעמד שבו אתם נמצאים, כדי להרוות את הצימאון שלהם בדברי חכמה וערכי הקודש לעשייה בחיים.

לצערנו הרב, הנוער לא שקט על שמריו, גם כאשר אומרים להם 'ככה כתוב' או 'ככה צריך לעשות'. אז מה האפשרות האחרת? לנסות לגרום להם לעשות זאת בכח? שמחה וחשק גדול, לא תמיד יצא מזה...

עדיין, למרות הכל, ישנו מקום של אופטימיות, שלמרות שיוסיף ידע, יוסיף מכאוב, עדיין אנו צריכים להודות לקב"ה מעומק הלב על כל יום שנערים רבים מצליחים לעמוד בפני הפיתויים שהינם כל כך זמינים ורבים, מצויים בכל פינה. ,

גם למרגלים היה הכח לעמוד בניסיון,

מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד, שהקדוש ברוך הוא, היודע נסתרות והכל גלוי לפניו, ידע כמובן את עתידם של המרגלים, ולכן לא ציווה לשלחם. אבל הוא גם ידע, שיש למשה את הכוח לשנות את המצב, ולכן לא אמר שלא לשלחם.

בורא העולם יודע שגם למרגלים עצמם, יש את הכוח לעמוד הניסיון, ונותן להם להחליט לבד.

עלינו כמחנכים, לעשות הכל בכדי לא להעמיד את הנער במצב של ניסיון הרחוב. אילו רק נגלה את הכוח והיכולת שהקב"ה נותן בנו, כדי לעזור להם, גם במצב מורכב ניתן ללמוד מנסיונם של אחרים, הרי שה' יתברך, כבר ייתן לנו תוספת כוח ואפשרויות. בהסתכלות על הנער, מתוך אמונה שלמה שיש בו את היכולת והפוטנציאל להיות התלמיד חכם הכי גדול, ורק מתוך אמונה כזו - נוכל לעמיד תלמידים הרבה.

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:

האם אתה יכול לראות את הייחודיות בכל תלמיד?
האם אתה יכול לחשוב על דברים שיגרמו לתלמיד לעשות את מה שצריך לעשות מתוך שמחה ואהבה?

בברכה,

יוסף חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג [email protected],

,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!