'הפגישה הסודית'? • מאחורי הקלעים של קש"ב

אם זה לא היה עצוב, הייתי מרשה לעצמי לצחוק.

ביום שני האחרון, בשעות הצהריים היותר מוקדמות, עזבו ח"כ ישראל אייכלר ופמלייתו, את בניין הכנסת, היישר אל ביתו ברחוב סורוצקין.

המטרה: פגישת סיעת 'יהדות התורה' בנושא ועדת קש"ב. ימי שני בצהרים הם ימים קבועים, בהם נערכות ישיבות הסיעה בחדר הישיבות הממוקם בקומה 1 בבניין הכנסת. מדוע הפעם שונה המיקום? מי שפגש באחד מהח"כים החרדיים נענה בתשובה מוחצת: "הפגישה סודית".

האמירה הזו לוותה בפנים רציניות, כאילו עומדת הסיעה להחליט על פיצוץ הכור האיראני או לכל הפחות על פרישה מהממשלה, כתגובה מהמגמה העוינת הנושבת בדיוני ועדת קש"ב.

אז זהו, שלא.

דבר וחצי דבר לא הוחלט בביתו של אייכלר. גם ההחלטה לשמור על סודיות הייתה מגוחכת, בהתחשב בכך שכמעט לא היה שם מי שיצא ולא פטפט את עצמו לדעת. השאלה איזה עיתונאי בחר לעצמו כל אחד מהם, איש-איש על פי העדפותיו.

האמת היא שמי שדרש שהפגישה לא תתקיים בכנסת היה עו"ד יעקב ויינרוט, שמעדיף להסתתר מעין התקשורת. אצלו, אכן אין הדלפות. ואולי זו הסיבה שהגראי"ל שטינמן הסכים שישתתף בדיוני הוועדה - לא כנציג רשמי, כדי שלא ליטול אחריות על ההחלטות - אבל כמשקיף שגם מסביר ומדבר. כל מילה בסלע, כל מילה בחדרי חדרים, ובלי לפזול לפנקס והעט של העיתונאים.

מטרת הפגישה הייתה לשמוע מה באמת קורה בתוך חדר הדיונים. לא שהנציגים החרדים אינם יודעים. אחרי הכול יש להם שם לפחות שני נציגים נאמנים: דודו רותם מ'ישראל ביתנו' (שמדווח די הרבה), ויו"ר הקואליציה, זאב אלקין (שמסתדר איתם ממש לא רע).

ובכל זאת, רצו לשמוע את חוות דעתו המלומדת והמבינה של פרקליט הצמרת.

אחרי שגולל בפניהם את עיקרי הדברים הפתיע אותם וינרוט באמירה לה לא ציפו. "השתיקה שלכם בעייתית", אמר. "אתם לא חלק מהוועדה, אתם לא מגיבים, לשקט הזה, עם כל הכבוד לכם, יש מחיר. יש בכך סוג מסוים של הסכמה שבשתיקה. יהיה מאוד קשה לכם לבוא אחר-כך בטענות, כי איפה הייתם עד עכשיו?"

לשקט שלנו יש מחיר

אני בטוחה שוינרוט אינו מתכוון לכך, שמיום שני ואילך כל ח"כ זוטר או שר שאינו יודע לשאול, יפתחו פיהם ויחוו דעה. אבל לא חסרים ערוצים מתאימים להעביר בהם מסרים תקיפים בנוסח: "עד כאן, עברתם את הקווים האדומים שלנו".

היה יפה להמשיך את הסיפור ולומר שמיד מששמעו על המלצתו של ויינרוט, אצו-רצו חברי הכנסת לקבוע 'פגישה סודית' ולמחות באוזניהם של הצמד החביב עליהם אלקין את פרח לרנר (המקשרת בין לשכת ראש הממשלה לכנסת). אז זהו, שלא.

הפגישה עם השניים אכן התקיימה, אך היא נקבעה זה מכבר וגם רשומה הייתה בלו"ז. ובכל זאת, אולי הנימה התקיפה בה העבירו את המסרים במהלך הפגישה, הייתה חלק מהפקת הלקחים, פרי דברי הפרקליט החרדי.

אל הפגישה הזו לא הגיעה כל הגוורדיה. רק הקודקודים: יו"ר תנועת ש"ס אלי ישי ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, יו"ר 'אגודת ישראל' יעקב ליצמן ויו"ר 'דגל התורה' משה גפני. חלפו עברו להם ימי הלפרט העליזים בהם נגררו כל חמשת ח"כינו לכל פגישה, מביאים כל אחד בצקלונו את הנושא החביב עליו, נוסח הלפרט יספר על מצוקת הקצבאות, אייכלר על פשעי הבג"צ, ומוזס על מצוקת הדיור. כיום מסתפקות התנועות בקודקודים בלבד, גם אם חלק מהחברים חשים בכך פגיעה קלה בכנף.

תקשיבו טוב, הסבירה השלישיה לצמד. לשקט שלנו יש מחיר, ככה הבנו, אז הנה אנו שוברים אותו. לא נוכל לקבל כל פיתרון, ראו הוזהרתם. יש לנו שני קווים אדומים בסיסיים: האחד, אין לשלב בחוק מילה וחצי מילה על מכסות; השני, דבר לא ייעשה בכפייה. או כמו שנוהגים ח"כינו (כולל סגנינו) לשוב ולהבהיר: לא יהיה אדם במדינת ישראל שירצה ללמוד ולא יתנו לו!

לא בטוח שאלקין-את-פרח אהבו לשמוע את מה ששמעו. לא בגלל איום הפרישה התולה כל העת בחלל (יהדות התורה תעשה זאת ראשונה, ש"ס תחקה אותה רק במקרה של חוק בוטה במיוחד - אחרי הכול רשת 'אל המעין' זקוקה לתקציבים וילדי ישראל הקדושים אסור שייפגע תלמודם ותקציבי מוסדותיהם). נתניהו הוא האחרון שיפחד בעת הזו מאיום של פרישה. יש לו קואליציה עם 'עודף', גם אם יזוזו החוצה כל ה-16 החרדים (והרי אמסלם לא ייצא בחוץ), כולל 7 מורדים ב'קדימה', עדיין תוכל פרח לרנר לבלות במזנון הח"כים בנחת, וראש הממשלה יוכל לשבת רגל על רגל ולהיות רגוע.

להיפך, יציאה של החרדים בחוץ תוציא אותו 'מלך' בערוצי התקשורת הכללית. היידה ביבי, ניצח את השחורים. לא, לא את הסודנים.

אלא שמה שמדאיג את נתניהו יותר מכל, זה לא הקדנציה הזו (או השאריות שנותרו ממנה), אלא פירוק הברית ההיסטורית בין הליכוד לחרדים. מי כמוהו יודע שהם 'על הקצה', שהוא מתח את החבל קצת יותר מדי, ושלא רחוק היום בו יורה הגראי"ל שטינמן לשני נציגיו, כי הגיע הזמן לנסות את המחנה שכנגד, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ, שגם לגפני וגם לליצמן יש היסטוריה מצוינת איתה.

מה מונח על השולחן?

הרבה רעיונות עלו על שולחן ועדת קש"ב:

בש"ס, כמו ב'יהדות התורה', בחרו כידוע שלא להשתתף בוועדה, בכדי שלא להעניק להחלטותיה כל לגיטימציה או חותמת גומי. אך ביום חמישי האחרון הוזמן והגיע אל הוועדה ח"כ חיים אמסלם.

הוא הציע לגייס לשירות במשטרה ובמג"ב. לא את כולם, אבל את כל מי שאינו לומד תורה ברצינות בישיבה. לכאורה, רעיון מבורך, למה לא לפתור דרך אגב גם את בעיית הביטחון האישי הירוד במדינת ישראל?

אלא שאין לו שום סיכוי לעבור את הסכמת הרבנים. כי איך תקבע מי לומד תורה ברצינות ומי לא? מה יהיה המדד? 'הברזה' של יום בחודש לטיול בצפון? מי שרוצה ללמוד, יוכל להמשיך ללמוד, זהו העיקרון החרדי, וההצעה של אמסלם אינה תואמת לעיקרון הזה.

מקובלת תהיה הצעתו לאכוף את הסדר על מוסדות בהם מערימים על רשויות המדינה. אחרי הכול, כסף שנלקח שלא כחוק גורע מהכסף שמקבלים אלו שלומדים ברצינות. לאלו שלומדים ברצינות הוא מציע להעניק, בתום 4 שנות 'שירות תורני', תעודת שחרור ומענק שחרור. אבל, למה שמישהו יסכים לזה בצד של פלסנר ושות'? לכמה תעניק צ'ופר שכזה? בלי מכסה? בלי גבול? גם האוצר, אגב, לא ממש יאהב את הרעיון.

להצעתו של אמסלם אין כל סיכוי להתקבל, אמר לי אחד המשתתפים. "יושבים שם אנשים שהם נגד כל פשרה, דוד רותם וזאב אלקין הם היחידים שעוד מנסים להגן על תלמידי הישיבות".

על שולחנה של הוועדה מונחות כמה וכמה אפשרויות לפשרה שתהיה מקובלת איכשהו על כולם - אם יש כזו אפשרות עולמנו. הצעות כמו: קביעת יעדי גיוס, לא יעדי מכסות תלמידי ישיבה (הצעה שיש לה סיכוי טוב לעבור מבחינת החרדים); גיוס נושרים למסגרות שירות לאומי (גם לכך יש סיכוי טוב לעבור).

ועדיין נותרות שאלות רבות פתוחות: מי יפקח על ההליך, מי ערב שאכן בסופו של יום או בסופה של תקופה תהיה המדינה מרוצה מהתוצאות וממספר המתגייסים; מה קורה אם ההחלטות מתמסמסות ולא מספיק חרדים מתגייסים (מה שקרה לחוק טל הקודם). וכל כמה זמן בודקים 'את עצמנו' ואת החוק: כל שנה? כל חמש שנים? (החרדים לא יסכימו לבדיקה כל שנה, רק זה חסר להם, כאבי ראש של ועדות קש"ב כל שנה מחדש).

בקיצור, ממש לא פשוט. האם מקצצים בתקציבים? האם מענישים בביטול אוטומטי של חוק טל, תוך גיוס חובה ללא פשרות?

איך שלא תשחקו באפשרויות - זה מסובך.

מה גם שברקע יושבת מפלגת 'קדימה', המפלגה שחיפשה ומצאה לה אבא זמני בדמותו של בנימין נתניהו, ואשר חלקה 'מחכה בסיבוב' לשאול מופז, ומצפה לכישלונו בחוק טל. חלקה האחר כל-כך נואש שכבר איבד כל ציפייה. חוק שיתאים לחרדים, לא יתאים לפלסנר ולכל שאר חבריו מקדימה.

נצטרך הרבה שמעון גליקים

בינתיים, עד לרגע ההכרעה, ניתן רק לנחש מה יהיה בסופו של הליך הדיונים המפרכים.

"יש לנו מה לדאוג?" – שאל בצהרי יום רביעי חרדי את ח"כ דוד רותם במסדרון הכנסת.

"כן, יגייסו את כולכם", השיב לו רותם. אבל גם הוא יודע שהוא לא מתכוון ברצינות לכל מילה.
להערכתו, אגב, זו המתבססת לפחות על המצב הנוכחי בוועדה, לא בטוח שייחקק חוק בסופו של תהליך.

המשמעות, גם הוא מבין, היא ביטולו האוטומטי של חוק טל הנוכחי, תוך חיוב גיוס לכל. "אדרבה, החרדים היו צריכים להכריז שהם מוכנים להתגייס", אמר לי היום אחד מבכירי הליכוד. "נראה את הצבא מתמודד עם מבול כזה, אין שום סיכוי שיעמוד בזה, המדינה עוד תתחנן אליהם: תחזרו ללמוד בישיבות".

אם לא יבוטל החוק, המשמעות הברורה היא: ביטול התקציבים לעולם התורה והישיבות. יהיה צורך בהרבה מאוד שמעון גליק כדי למלא את החסר, והמצוקה תהיה גדולה מאוד.

אולי לכך מתכוון השר אלי ישי כשהוא אומר: "הצבא לא באמת רוצה לשנות את האופי של צה"ל", וכי "משרד הביטחון חרד מחרדים". הוא יכול לזעוק זאת עד לסוף הקדנציה - זה לא יועיל, כי כל עוד גדולי ישראל לא יתירו לעשות את הניסוי (תסכימו להתגייס, הצבא ידחה, ובא לציון גואל), אין טעם להיכנס לזה.

מה שכן נכון בדבריו היא האמירה לפיה "בוועדה מחפשים לקעקע את לומדי התורה", אבל לך תוכיח. הוא הביע השבוע תקווה ש"האמת לאמיתה, שזועקת, תצא החוצה ותאמר בצורה ברורה", אבל בעולם השקר בו אנו מצויים, לא הייתי בונה על זה את תקציב עולם הישיבות לשנתיים הבאות.

אז נכון ש"רבבות של ציבור חרדי ובני תורה משתלבים בשירות האזרחי", כפי שטוען השר ישי. נכון גם ש"המספרים הגיעו כבר ל-4000 ואם יהיו יותר תקנים יהיו יותר מתנדבים, וכך גם בנח"ל החרדי". אבל מי דיבר על שירות אזרחי? ועדת קש"ב עוד אוחזת בנערינו בני ה-18. למה שהבן שלהם יסתכן, והבן שלנו ישקע בריתחא דאורייתא?

אגב, עו"ד יעקב וינרוט: אם יטען בפניך מישהו, בעתיד הקרוב או הרחוק, שהנציגות החרדית 'שתקה', אני מוכנה לבוא ולהעיד: הם לא שתקו, ממש לא. אתה יודע מה? הלוואי ושתקו.

דיברו גם דיברו. חלק מהדיבורים היו 'אנחנו לא מדברים', חלק אחר כלל אמירות כאלו ואחרות. אלא שאם עד היום הם דיברו באיסור, מהיום הם יעשו זאת בהיתר. "ויינרוט אמר שאם לא נדבר, יש לשתיקה שלנו משמעות חוקית, חייבים לדבר" – יאמרו.

אני לא מבטיחה שאתה תאהב את מה שהם יאמרו. את האמת, הייתי מעדיפה, שתדבר במקומם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!