השרירן והילדים המופרעים • תבלין לשבת בהעלותך

"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"

"בהעלתך - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.

בהעלתך - על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה. ועוד דרשו רבותינו, מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב
אל מול פני המנורה - אל מול נר אמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה.

יאירו שבעת הנרות - ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי. ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך" (רש"י)

אהרן הכהן הגדול מאחיו, עומד ורואה את חנוכת הנשיאים ודעתו נתפסת בחלישות. גם הוא במרום מעמדו, ואז, אור מאיר אותו. הוא הולך ועומד אל מול פני המנורה, על מדרגה המגביהה אותו, ומעליה יוכל להיטיב את הנרות.

המגיד שיעור כקישוט

באחת מן הישיבות המיועדות לנערים שנפלטו מן המסגרת, תהה ראש הישיבה כיצד יוכל להתגבר על בעיית משמעת קשה. "הבחורים לא מצליחים לשבת בשיעורים בשלווה ואינם משנים מהתנהגותם", הוא סח.

ראיתי את אחד השעורים, זה אכן לא היה פשוט. התלמידים דיברו ללא הפסקה, קמים ממקומותיהם, כאילו אין מולם מגיד שיעור, העומד שם ומנסה בכל כוחו להרגיע אותם. אפילו נוכחותי בחדר, בתור אדם זר, לא ממש הפריעה להם לעשות ככל שעולה על רוחם.

שוחחנו יחדיו, המגיד שיעור ואנוכי, בקרבת מקום, כאשר לנגד עינינו עמד מכון כושר. ביקשתי ממנו שנכנס יחדיו.

במרכז אולם הכושר, עמד גבר בעל ממדים גדולים, עשוי שרירים מכף רגל ועד ראש. נדמה על פניו שזה עיסוקו בחיים. "אתה יכול בבקשה להדגים לנו הרמה של משקולת כבדה בעמידה?", ביקשתי.

בתוך דקה, הוא היה מוכן. נעמד מעל המשקולת, מסדר את עמידתו באופן שכל כולו, יהיה מוכן כיאות להרמת המשקולת. ואז, עם כל גודלו, הוא מתכופף למשקולת מיישר את גבו ומרים בכח רב את המשקולת עד מעל לראשו, תוך ששאגה קלה בוקעת מגרונו.

בחלק הזה, הגיעה פעולה בת שלושה שלבים. ראשית, הוא הרים את המשקולת, עד הברכיים, לאחר מכן המשיך למשוכה מעלה עד לגובה חזהו, ורק אז הוא מפיל את עצמו למטה, ומרים את ידו במקביל.

"אפשר להרים את המשקולת מבלי להתכופף?", ביררתי. השרירן אמר שאכן זה אפשרי, אבל אז, תהיה הפעולה של הרמת המשקולת מעל לראש, הרבה יותר קשה.

הוא לא מכופף אותנו

כאשר אנו רוצים להשפיע על בחור, ולא משנה כרגע מה הם קשיו, רבים וחזקים ככל שיהיו, עלינו לראות שאנו בעמדה נכונה, מכף רגל ועד ראש, מתוך מודעות למשקל הדברים שהבחור סוחב איתו שלא מרצונו.

עלינו לדעת שאם באמת חשוב לנו להרים את הבחור, אנו נצטרך להתכופף אליו. אין כאן טענה כאילו הוא זה שמכופף אותנו. אנו מבחירה מבכרים לרדת ולהתכופף אליו על מנת להרימו.

בל נשכח, כי גם כאשר אנו כביכול יורדים אליו, זאת העלייה הכי גדולה בשבילנו, כי הדרך להרים משהו כבד מבלי לרדת אליו קודם, היא קשה ומסובכת.

בכדי לגעת באמת בנשמתו של בחור כזה, להצית בו משהו, כדאי שנדע גם לעמוד מולו, להחמיא לו ולעודד אותו. לא רק לרדוף אחריו ולהראות לו היכן הוא טועה.

אם נעמוד אל מול פני המנורות הללו, נביט הישר אליהם, נזכור שאנו על גבי המעלה מיטיבים את הנרות מלמעלה, או אז נוכל להדליק את השלהבת, שתהא עולה מאליה ותסור חלישות דעתינו.

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:

האם אתה יכול לקחת סיטואציה שבה הרגשת רע אחרי שיחה עם נער או נערה, ולראות איך הייתה יכולה לצמוח תוצאה מהשיחה הזאת?

מה הן המילים או הביטויים שידועים לך שבחור אוהב לשמוע ושיכולים לגרום לו לתזוזה חיובית קדימה?

יוסף חיים בולטון

מאמן בכיר בקאוצ'ינג
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!