נוח בשבע שגיאות • הרצל זועם, בעברית תקנית

אולי איני האדם המתקדם ביותר עלי אדמות בכל הקשור לצריכת ורכישת גאדג'טים, אבל במכשיר הסלולרי שלי - המכונה 'בלאקברי' מהדור השלישי למניין טכנולגיית הסלולר, קיימת אופציה שטרם הצלחתי לנטרל אותה, והיא: תיקון מילים אוטומטי. הקידמה במקרה זה פועלת לרעתי, למרבה הצער.

המילה 'אם', הופכת ל'הם', איש הקשר שלי שעונה לשם 'שי' הופך ל'יש', והגרוע מכל, המילה 'לא' מעוותת לחלוטין את משמעותה כשהיא הופכת ל'לו'.

לקח לי זמן מה 'לעלות' על הרעה החולה הזו. אולם מיד כשנחשפתי לפארסה, התחלחלתי וטרחתי במשך דקות ארוכות להוציא הודעות חוזרות בדבר תיקון המילים שהוצאו מהקשרן על ידי המכשיר הסורר לכל רשימת אנשי הקשר שלי, בתוספת התנצלות כנה. ובאמת, בשם כל המכשירים המתקדמים, הייתי נבוך וסמוק עד לתנוכי אוזניי.

זה אולי קצת קיצוני בעיניכם, אבל ככה זה אצלי. ואני מצטער מראש בפני כל אלה שערך המילה הכתובה זהה אצלם לערך המילה היוצאת מפיהם...

מה הוא רוצה מהחיים שלנו? אתם תוהים. ובכן, שבוע הספר שהחל בימים אלו ברחבי הארץ, הביא אותי להרהורים ממושכים אודות אחד מהמחדלים הגדולים ביותר בקרב מחננו. התופעה עליה אני מדבר מכונה בעגה המקצועית 'דיסגרפיה', אבל אני קורא לה עילגות לשמה.

הרשתות החברתיות החריפו את התופעה, בקלות הבלתי נסבלת בה אחד מעלה סטטוס - רצוף כולו בשגיאות כתיב מביכות במיוחד, לעיני מאות ואלפי מנוייו וחבריו. מילא באם היה נכתב לאחסון במגירה הייתי ממלא את פי מים, אבל כשזה גלוי לעיני כל העמים, זה כבר מוגזם.

לא ברור לי כיצד עם המכונה 'עם הספר', ועוד החלק היותר איכותי בעם, החרדים, שאמונים לכאורה על ספרי ההגות, המוסר ומחשבת ישראל, לוקים בכגון דא, בכתיבה משובשת של עברית מגוחכת להפליא.

אתם דיסלקטים? ומה היה גורם לאבשלום קור להתאבד

חי חדקי שראיתי בימי חלדי הקצרים שגיאות מביכות של אנשים 'בכירים', רמי מעלה וכבוד מהסביבה היומיומית שלנו. לו הייתי מעלה כאן את חלקן, הייתם חותכים לעצמכם בעיניים קרועות לרווחה את הוורידים באמצעות סכין חד פעמית.

כל מה שיש לי להתפלל, זה לא להתעורר בוקר אחד לכותרת כזו באיזה אתר או פורום חרדי: "ראש הממשלה הורה על פינוי שלוש מאחזים בשומרון, שלוש שרים מסיעת ש"ס נמנעו בהצבעה"...

ואני בהחלט לא מדבר רק על כתיבה נכונה שמבדילה בין 'זכר' ל'נקבה', או בגוף נכון ותקני ללא מעברים באמצע משפט בין הטיות 'נוכח' ו'עבר'. אני מדבר - לכל הרוחות - על כתיבה של מילים אלמנטריות ובסיסיות ששגורות תדיר בפינו באלף ואחת טעויות. במקרה אחד הגדיל מאן דהוא וכתב למולי את המילה 'מפתחות' עם האות ך' באמצע המילה...

נכון, יש בינינו כמה רהוטים שיודעים הן לכתוב והן לדבר יפה ונכון, אבל הם בבחינת טיפה בים. שיטוט קצר בתגובות המתלהמות (המשעשעות אותי באופן אישי) באתרים השונים, ותוכלו להבחין בעלגים בקלות. שלא תטעו, זו לא פליטת הקולמוס, וגם לא בעידנא דריתחא, ובטח שלא ריתחא דאורייתא, זו סתם עילגות מביכה של אנשים בורים ורדודים שעולם הספר והקריאה זרים להם.

שכן, לא יתכן ששבעים אחוז מהחרדים הם דיסלקטים סיעודיים מהסוג הסופני, כזה שבכדי להתאבד הם קופצים מהאגו שלהם לאיי קיו שלהם ומתרסקים בקול רעש גדול. הרשו לי גם לקבוע משהו נוסף: אבשלום קור היה מוצא את מותו האכזרי, תוך איבוד עצמי לדעת, לו היה משוטט בפורומים החרדיים.

נכון, קשה לצפות לרמה גבוהה של שפה תקנית בעידן המודרני העכשווי. אני לגמרי מודע לזה שאנחנו חיים בדור האפליקציות והמסוקים בחניה. השפה האינטרנטית הקצרה והדלוחה, המלאה וגדושה במסרים שליליים, לשון הרע ושאר מרעין בישין, הוזילה את רמת הדיאלוג כמו גם את השאיפה והכמיהה לקריאה ולתרבות שיח של שפה תקנית.

הכו בי נמרצות, אבל בשפה נכונה

כאחד שאוהב לכתוב ויותר מזה - לקרוא, הזהירו אותי תמיד מ'אריכות יתר' בכתיבתי. "אצלנו סובלים מהפרעת קשב. אצלנו לא אוהבים לקרוא הרבה. תהיה קצר ותמציתי", התרו בי לא אחת. קשה לי, באמת שקשה לי לכתוב קצר. אז אולי לא כולם פומפוזיים ופוריים בדימויים מטפוריים, אבל למה גם המעט שכתוב ונקרא אצלנו צריך להיות משובש ועילג?

בטוחני שאוצר הפאשלות הזה, נותן כלי נשק ומשמש הלכה למעשה כחרב פיפיות בידי אלה שעומדים מולנו וטוענים ובצדק: לך ללמוד קרוא וכתוב ואחר כך תטיף לנו מוסר.

ועוד לא דיברנו על הדיבור: לא אחת אני מוצא את עצמי בנסיעה ברכב, הרדיו פתוח ושותת אקטואליה, או אז, בעקבות תקרית כלשהי - בה מעורבים חרדים, עולים אישים ודוברים חרדיים מהסוג שנדחף למצלמות ולמיקרופונים ברדיו בשביל לספר לחבר'ה, והללו שופכים שם אוצר מילים בו כל מילה מסורסת מחברתה.

באמת שאין לי בעיה עם חופש הביטוי - אפילו תכו בי נמרצות בשבט פיכם, בקולמוסכם ובמקלדתכם - כל עוד הוא סביל לאוזן ולעין.

טוקבקיסטים ודוברים חרדיים יקרים, אנא, תגרמו לנו לחייך, לדמוע ולכעוס בגללכם, אבל בשפה תקנית בבקשה. תודה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!