הקרב של ישי • הקים ועדה לטיפול במחדל המסתננים

חודשים ארוכים הייתה מכת המסתננים רחוקה מהמודעות ומהתקשורת. לעיתים נדמה היה כי מדובר בעניינו הפרטי של שר הפנים, אלי ישי, ששב ודיבר על כך מעל כל במה. כלי התקשורת, מצידם, תקפו אותו שוב ושוב על רעיונותיו לסילוק המסתננים או לכליאתם, כשהם משלבים זאת בסרטים ציוריים המציגים אותו כאיש חשוך המטעין ילדים באישון לילה על משאיות ועל זו הדרך.

אלא שבתקופה האחרונה החלה המודעות לבעיה הקשה לחלחל לתודעת הציבור הרחב, ואל מאמציו של השר ישי הצטרף גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הבוקר (ג) הורה השר ישי על הקמת צוות משימה מיוחד לפתרון הבעייה. "המטרה, שתוך שלוש שנים תהיה מדינת ישראל ללא ממסתננים", הבהיר.

בימים האחרונים קיים ישי שורה של פגישות ושיחות עם אנשי צבא, משטרה ומשפט. בתום פגישותיו אמר: "הצבתי את הנושא בראש סדר העדיפויות שלי לשנה הקרובה, ובכוונתי לעשות הכל על מנת שתיפתר אחת ולתמיד בעיית המסתננים במדינת ישראל".

מטרת צוות המשימה, בראשותו של פרופ' ארנון סופר - לגבש דרכי פעולה אשר יובילו לעצירת ההסתננות העתידית לישראל, ולהרחקת אלה השוהים כאן שלא כחוק. בשל דחיפות הנושא הקציב השר ישי לחברי הצוות לוח זמנים צפוף במיוחד - יעד של חודשיים לגיבוש ההמלצות.

בכוונת השר להביא את המלצות הצוות, לכשתסתיים עבודתו, לדיון חירום בממשלה.

בשל מורכבות הסוגיה הורכב צוות רב-גוני, ובו אנשי שטח בעלי ניסיון ביצועי מתחום הצבא והמשטרה לצד משפטנים, פרופסורים ואנשי אקדמיה. ואלו החברים: ראש הצוות פרופ' ארנון סופר, פרופ' לגיאוגרפיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה. אלוף (במיל.) יום טוב סמיה, אלוף פיקוד דרום לשעבר. פרופ' יוחנן שטסמן, מביה"ח האוניברסיטאי 'הדסה' ומנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר. השופטת (בדימוס) שרה פריש, לשעבר סגנית בכירה לפרקליטת מחוז המרכז, ניצב (בדימוס) ברטי אוחיון, לשעבר ראש מינהל ההגירה וראש אגף מבצעים. שופט שלום (בדימוס) עו"ד אריה שרעבי, לשעבר שופט בימ"ש השלום בת"א. כיום בעל משרד עורכי דין. עו"ד רון רוגין: משפטן.

ואולי טספמרים טקסטה דבס יעזור?

בתחילת השבוע יזם השר ישי צעד נוסף בניסיון להגיע לפתרון מוסכם, ונפגש עם שגריר אריתריאה בישראל, טספמרים טקסטה דבס, במטרה לדון עמו בדרכים להשבת אזרחי אריתריאה השוהים בישראל בחזרה לארצם.

כמחצית מ-60,000 המסתננים האפריקנים שנמצאים בישראל מגיעים מאריתריאה. עם זאת, איש מהם לא קיבל מעמד של פליט.

במהלך הפגישה דנו השניים בדרכי פתרון, כאשר השר ישי פונה לשגריר בבקשה להעביר מסר לבני ארצו ולפיו ישראל אינה יכולה להיות עבורם ליעד וכי הם עלולים למצוא את עצמם בבתי הכלא באם יגיעו לכאן.

מטרת השיחה הייתה לנסות ולמצוא דרך להשיב את הפליטים לארצם באופן שכבודם יישמר, מחד, אך מצד שני תוך שמירת היותה של מדינת ישראל "ביתו של העם היהודי".

משחקי הדיפלומטיה

במשרד החוץ התקשו לברך את השר ישי על הצעד ואף זעמו על שלא עדכן אותם מראש.

"אין לכך גיבוי מדיני", אמרו, בהתייחסם להצעה להשיב את האריתראים לארצם.

לדברי גורמים בכירים במשרד החוץ יש לישראל קשרים דיפלומטיים עם אריתריאה, אך במקביל היא גם משתתפת בהטלת עיצומים בינלאומיים עליה, בעקבות המצב ההומניטרי הקשה השורר שם.

"יש הכרזה ברורה של האו"ם וסוכנויותיו שבאופן חד משמעי אסור לגרש פליטים מאריתריאה בגלל המצב הפוליטי שם, ישי מתנהג כמו פרא, ומתנהג כאילו זה לא קיים ומפר את כל כללי הקהילה הבינלאומית", אמר גורם בכיר במשרד החוץ.

"ישי חושב אולי שמשרד החוץ ומשרד הפנים אחד הם, אבל זה די אווילי שהוא משמיע בקשות והבטחות ומנהל מדיניות חוץ משל עצמו, שהרי ברור שללא גיבוי המשרד אין להן משמעות", הוסיף אותו גורם.

השר ישי, מצידו, הגיב לתקשורת והבהיר: "ביטחון האזרחים יותר חשוב מקרבות אגו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!