גרמניה הנאצית ומנהל הסמינר • תבלין לשבת נשא

השורות הבאות של התבלין, נכתבות לעילוי נשמת קרבן הסלקציות וההעדפות, מרגלית בת אסתר ז"ל, אשר כוחה לא עמד לה מול הלחץ החברתי לאחר שלא מצאה את מקומה באף סמינר.

נָשֹׂא אֶת רֹא שׁ בְּנֵיגֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם:

"את ראש בני גרשון גם הם: כמו שצוותיך על בני קהת לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה" (רש"י)

עולה כאן תמיהה:

בני גרשון, 'גם הם' כמו בני קהת. מה עניין החיבור בין משפחה ומשפחה? מדוע אין הם מחולקים זה מזה, לכל אחד פקודתו בפני עצמו?

ואחר כל זאת, מהי הנחיצות לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה?

חזרה לשנות השלושים

נושא הסמינרים שב וחוזר כל שנה בעת עונת הרישום הבוערת. שוב מתקבלות פניות ושוועה לעזרה וסיוע, שוב הורים שבורים מנסים לפתור את הצרה, כל אחד ומקרהו.

לפני כשנתיים, עמדתי מול אחד מחשובי המנהלים, שהסביר לי בנחת כי בחורה פלוניתת, אינה מתאימה לסמינר, בגלל רמת לימודים נמוכה, ובשל רמת רוחניות ירודה.

"אתה בעצם מחפש מוסד רק למוצלחות ומוכשרות?", ניסיתי להבין."זה לא הוגן שכיתה שלמה תסבול ותתעכב, בגלל ילדה אחת", המשיך. ניסיתי עוד קצת, "אולי ישנה בכל זאת דרך לעזור לבחורה הזאת אצלכם בסמינר?". הוא מצדו, ענה בראשו לשלילה. "אם היא הייתה נחשבת לבחורה ממוצעת ניחא, אבל במקרה הזה? אין אצלנו סיכוי".

כל ניסיון לגרום לו לדבר עם מנהלת בית הספר, לעיין בציונים הרשומים בתעודות ובעוד מסמכים שהבאתי - עלו בתוהו.

המנהל מצדו רצה לסיים את הפגישה המרגיזה ואמר: "הרב בולטון, היא פשוט לא מתאימה למקום שלנו!".

אני שהגעתי לאחר היוועצות ברב המכיר את הסמינר ואת הבחורה המדוברת, ביקשתי מהמנהל לספר לו על נוהג שהיה במקום מסוים בעולם, בשנות השלושים, בו מנהיג גם הוא ביקש ליצור עולם מצוין, ללא נכים, ללא בעייתיים, רק עם גזע עליון. עולם למוכשרים ומיוחדים בלבד. ההבדל הוא, שהוא אסף את הנכים והמוזרים וכן, גם את היהודים, אותם חשב לעם נחות ובעייתי. ששה מיליון מאחינו נעקדו ונטבחו בשל זוועה שהחלה אף היא ברצון תמים.

"האם אתה לא חושב שכמוסד חינוכי אשר מגדל את דור ההמשך של כל הבנות שנמצאות אצלו, יש לך את האחריות ואת הזכות להראות שיש אצלכם מקום גם לאלה שאתה חושב שהם פחות ממך?", שאלתי בכאב.

"תדע לך", סיפרתי לו בכאב, "גם אותי שמו בישיבה שהייתה נחשבת בזמנו לישיבה סוג ג'. לעולם לא אשכח כמה לילות לא ישנתי מתחושת ההשפלה הזו! אין לך מושג כמה נזק זה יכול לגרום לילדה. אם אתה תקבל אותה אליך אני מוכן להבטיח לך שהיא תהיה אחת מהתלמידות המוצלחות שלכם!"

היא לא התקבלה. היא לא מספיק מוצלחת.

ת.נ.צ.ב.ה

כל נשמה

בפרשתנו אנו רואים כיצד הקב"ה מצווה את משה לדאוג לבני גרשון, בדיוק כמו לבני קהת.

אנו מחויבים לדאוג לבנות ישראל, גם אם אינן נמנות על קהילתנו, אינן בעלות ייחוס, או פחות מוכשרות מבנותינו.

בעל התניא כותב בפרק ל"ב: "מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב א' לכולנה. ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים"

עלינו לדעת שלכל אחת ואחת מהבנות הללו ישנו תפקיד חשוב, ללא יוצאת דופן, ולו רק כדי לראות עד כמה אנו באמת ערבים אחד לשני.

שאלות שמאמן היה שואל אותך באימון:

א. האם את/ה כמנהל מוסד או ראש קהילה, מכיר בשליחות שלך ובאחריות שעל כתפיך גם לדורות הבאים, אלה שאפילו לא נראים לך מול העיניים?

ב. מה עוד אתה יכול לעשות למען הנוער?

ג. האם אתה באמת שם את הערך החינוכי מעל לשיקולים פוליטיים או אחרים?

יוסף חיים בולטון

מאמן בכיר בקאוצ'ינג
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!