נכשלו בטסט • גם חבר הכנסת הסתבך ברכבת הקלה
ח"כ אורי אריאל יצא לבדוק את התלונות של נוסעי הרכבת הקלה בירושלים, והפך בעצמו למתלונן • שעה ארוכה ניסה לרכוש כרטיס נסיעה - ללא הצלחה • יפנה למבקר המדינה
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ח' סיון התשע"ב
- 9 תגובות
אורי אריאל רוכש כרטיס
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, הגיע אתמול (ב) לסיור ראשון ברכבת הקלה בירושלים, לקראת סדרת דיונים אותם הוא מתכוון לערוך בתקופה הקרובה אודות התלונות הרבות המגיעות לשולחן הוועדה על תפקודה של הרכבת הקלה, ובנושא הרפורמה הצפויה בתחבורה הציבורית בעיר.
בסיור שערך יחד עם חברת מועצת העיר, מחזיקת תיק השירות לאזרח, יעל ענתבי, הגיע ח"כ אריאל אל התחנה הראשונה בהר הרצל, וביקש לשוחח עם הנוסעים ולעלות עימם לנסיעה ברכבת, אלא שכבר בתחילת הדרך הרגיש אריאל על בשרו את תלאות הרכבת.
בעת שניסה לרכוש כרטיסים באחת המכונות גילה, כי היא מסרבת בעקשנות למכור לו כרטיס, כאשר גם הפקחים ומנהל התפעול שהגיע ללוותו לא הצליחו לפתור את הבעיה. שתי מכונות נוספות לא פעלו כלל, ורק במכונה הרביעית ובהדרכת פקחית הרכבת הצליח לרכוש כרטיסים.
גם חברת המועצה ענתבי, שזו הייתה לה פעם ראשונה בנסיעה ברכבת, לא הצליחה לבצע רכישה בעזרת כרטיס הרב-קו שלה, למרות ניסיונות הסיוע של הפקחים.
במהלך הנסיעה ברכבת שוחח ח"כ אריאל עם הנוסעים על חוויותיהם ורשמיהם מתפקוד הרכבת עד כה. רולנד בסהורד, המתגורר בקרית יובל, סיפר על הקשיים הרבים אותן הוא חווה בעקבות ביטול קווי האוטובוס בעיר, בשל הרפורמה בתחבורה הציבורית והצורך להיות תלוי רק בפעילות הרכבת.
דוד פלבר, המתגורר בפסגת זאב, אמר גם הוא כי הרפורמה הצפויה להתחולל בקרוב גם בשכונתו תגרום להרעת חייהם של אלפי תושבי פסגת זאב. "תושבי פסגת זאב מבלים יותר זמן מכולם בפקקים ומבזבזים יותר זמן מכולם בדרך הביתה. ביטול קווי התחבורה יהפוך אותנו לאסירי פסגת זאב מטעם הרכבת". אמר פלבר, והוסיף כי אמנם את התוואי המסוכן העובר בשכונות פלסטיניות לא ניתן יותר לשנות, אבל את ביטול הרפורמה הצפויה עוד נתן לעצור ואסור להפוך את הרכבת למונופול.
בעקבות הסיור מתכוון ח"כ אריאל לקבוע סיור נוסף עם כל חברי הוועדה לביקורת המדינה, וכן לקבוע דיון דחוף, במהלכו הוא מתכוון לבקש ממבקר המדינה לכתוב חוות דעת על הבעיות הרבות ברכבת, בהן: הארכת ההגעה ליעד ומעבר בין אוטובוסים לרכבת, תכנון רמזורים לקוי וסנכרון לקוי בין הרכבת לתחבורה הציבורית וכלי הרכב הפרטיים היוצרים עומסי תנועה, מדיניות הקנסות ברכבת, וההסכם בין המדינה לזכיינית סיטיפס לפיו נקבע סף משתמשים יומי לא ריאלי שצפוי לעלות עשרות מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה.
אריאל סיכם את נסיעת הניסיון: ״לצערי ישנן לא מעט בעיות ברכבת הקלה, והכוונה להפוך את הרכבת למונופול עם ביטול של קווי אוטובוס רבים, רק תחמיר את המצב ולא תסייע. לצערי אפילו אני נתקלתי בקשיים ברכישת כרטיס ובהבנת התפעול וצריך לומר בבירור - מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה. בימים הקרובים נפעל לזימון דיון דחוף בוועדה לביקורת המדינה בעניין, ובכוונתי לבקש ממבקר המדינה לבחון את הבעיות העומדות על הפרק וכן את ההסכם עליו חתמה המדינ,ה שצפוי לעלות למשלם המיסים הישראלי מיליונים רבים״.
חברת מועצת העיר, יעל ענתבי, מסרה: "הגיע הזמן להחזיר את הרכבת הקלה להיות מה שהיא - כלי תחבורה שאמור לשרת את ציבור הנוסעים. איכשהו התהפכו היוצרות כך שהנוסעים הפכו למשרתי הרכבת. אם לוקח לנוסע יותר זמן להגיע ליעדו והוא גם צריך להחליף ביו רכבת לאוטובוס פעם או פעמיים, מבחינתי מדובר בכשלון. צריך להשאיר את רוב קווי האוטובוס בעיר ירושלים במתכונתם ולא להפוך את התושבים לשבויים של הרכבת.
"בנוסף, ללמוד מהנסיון עם הרכבת ולכן - לבטל את הארכת קו הרכבת לנווה יעקב, לבטל סלילת קווי רכבת נוספים. בקיצור, להפסיק לשפוך כסף טוב אחרי כסף רע! הדברים נכונים במיוחד על פי הדברים שחשפתי בשבוע שעבר, שהמדינה אמורה לשלם לזכיין כ-80 מיליון שקל בשנה כרשת ביטחון".
בסיור שערך יחד עם חברת מועצת העיר, מחזיקת תיק השירות לאזרח, יעל ענתבי, הגיע ח"כ אריאל אל התחנה הראשונה בהר הרצל, וביקש לשוחח עם הנוסעים ולעלות עימם לנסיעה ברכבת, אלא שכבר בתחילת הדרך הרגיש אריאל על בשרו את תלאות הרכבת.
בעת שניסה לרכוש כרטיסים באחת המכונות גילה, כי היא מסרבת בעקשנות למכור לו כרטיס, כאשר גם הפקחים ומנהל התפעול שהגיע ללוותו לא הצליחו לפתור את הבעיה. שתי מכונות נוספות לא פעלו כלל, ורק במכונה הרביעית ובהדרכת פקחית הרכבת הצליח לרכוש כרטיסים.
גם חברת המועצה ענתבי, שזו הייתה לה פעם ראשונה בנסיעה ברכבת, לא הצליחה לבצע רכישה בעזרת כרטיס הרב-קו שלה, למרות ניסיונות הסיוע של הפקחים.
במהלך הנסיעה ברכבת שוחח ח"כ אריאל עם הנוסעים על חוויותיהם ורשמיהם מתפקוד הרכבת עד כה. רולנד בסהורד, המתגורר בקרית יובל, סיפר על הקשיים הרבים אותן הוא חווה בעקבות ביטול קווי האוטובוס בעיר, בשל הרפורמה בתחבורה הציבורית והצורך להיות תלוי רק בפעילות הרכבת.
דוד פלבר, המתגורר בפסגת זאב, אמר גם הוא כי הרפורמה הצפויה להתחולל בקרוב גם בשכונתו תגרום להרעת חייהם של אלפי תושבי פסגת זאב. "תושבי פסגת זאב מבלים יותר זמן מכולם בפקקים ומבזבזים יותר זמן מכולם בדרך הביתה. ביטול קווי התחבורה יהפוך אותנו לאסירי פסגת זאב מטעם הרכבת". אמר פלבר, והוסיף כי אמנם את התוואי המסוכן העובר בשכונות פלסטיניות לא ניתן יותר לשנות, אבל את ביטול הרפורמה הצפויה עוד נתן לעצור ואסור להפוך את הרכבת למונופול.
בעקבות הסיור מתכוון ח"כ אריאל לקבוע סיור נוסף עם כל חברי הוועדה לביקורת המדינה, וכן לקבוע דיון דחוף, במהלכו הוא מתכוון לבקש ממבקר המדינה לכתוב חוות דעת על הבעיות הרבות ברכבת, בהן: הארכת ההגעה ליעד ומעבר בין אוטובוסים לרכבת, תכנון רמזורים לקוי וסנכרון לקוי בין הרכבת לתחבורה הציבורית וכלי הרכב הפרטיים היוצרים עומסי תנועה, מדיניות הקנסות ברכבת, וההסכם בין המדינה לזכיינית סיטיפס לפיו נקבע סף משתמשים יומי לא ריאלי שצפוי לעלות עשרות מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה.
אריאל סיכם את נסיעת הניסיון: ״לצערי ישנן לא מעט בעיות ברכבת הקלה, והכוונה להפוך את הרכבת למונופול עם ביטול של קווי אוטובוס רבים, רק תחמיר את המצב ולא תסייע. לצערי אפילו אני נתקלתי בקשיים ברכישת כרטיס ובהבנת התפעול וצריך לומר בבירור - מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה. בימים הקרובים נפעל לזימון דיון דחוף בוועדה לביקורת המדינה בעניין, ובכוונתי לבקש ממבקר המדינה לבחון את הבעיות העומדות על הפרק וכן את ההסכם עליו חתמה המדינ,ה שצפוי לעלות למשלם המיסים הישראלי מיליונים רבים״.
חברת מועצת העיר, יעל ענתבי, מסרה: "הגיע הזמן להחזיר את הרכבת הקלה להיות מה שהיא - כלי תחבורה שאמור לשרת את ציבור הנוסעים. איכשהו התהפכו היוצרות כך שהנוסעים הפכו למשרתי הרכבת. אם לוקח לנוסע יותר זמן להגיע ליעדו והוא גם צריך להחליף ביו רכבת לאוטובוס פעם או פעמיים, מבחינתי מדובר בכשלון. צריך להשאיר את רוב קווי האוטובוס בעיר ירושלים במתכונתם ולא להפוך את התושבים לשבויים של הרכבת.
"בנוסף, ללמוד מהנסיון עם הרכבת ולכן - לבטל את הארכת קו הרכבת לנווה יעקב, לבטל סלילת קווי רכבת נוספים. בקיצור, להפסיק לשפוך כסף טוב אחרי כסף רע! הדברים נכונים במיוחד על פי הדברים שחשפתי בשבוע שעבר, שהמדינה אמורה לשלם לזכיין כ-80 מיליון שקל בשנה כרשת ביטחון".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות