בית המשפט: פושט רגל לא יתחייב בתשלום הכתובה

אישה פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד בעלה לשעבר בשל חוב כתובה, הסיפור התגלגל לבית הדין ובסופו של דבר גם לבית המשפט המחוזי, שפטר - בפסק דין תקדימי - את הבעל מתשלום חוב הכתובה.

המחלוקת המשפטית הסבוכה החלה ב-2007, אז התגרשו בני הזוג.

בשנת 2008, במסגרת הליכי הגירושין בהם פתחה האישה, היא הגישה תביעה למימוש הכתובה. בית הדין הרבני בפתח תקווה פסק כי בעלה לשעבר חייב לשלם לה 180,000 שקל דמי כתובה ותוספת כתובה, זאת בנוסף למזונות שעליו לשלם עבור בנו מדי חודש.

האיש, שעובד לפרנסתו כנהג שכיר ומרוויח כ-6,500 שקל לחודש, טען שאין ביכולתו לעמוד בסכום אותו נדרש לשלם. משכך, זמן קצר לאחר מתן פסק הדין הרבני פנתה הגרושה להוצאה לפועל, ופתחה נגד בעלה לשעבר בהליך לגביית החוב שנפסק לה על ידי בית הדין. בנוסף, פתחה האישה תיק נפרד לגביית המזונות.

הגבר שלא יכל לעמוד בסכומים הללו, הגיש בעצת פרקליטו עו"ד מיקי שיפמן בקשה להכרזתו כפושט רגל, כדי שבסופה יוכל לבקש מחיקה של חובותיו, לרבות חוב הכתובה, ולפתוח דף חדש בחייו. מאוחר יותר הגיש גם בקשה לבית המשפט המחוזי שיפטור אותו מכל חובותיו בצו הפטר.

האישה מיהרה והגישה בקשה לבית המשפט למנוע את מתן הצו, לטענתה, דין כתובה הינו כדין מזונות, ולכן לא חל על חוב זה צו ההפטר (על פי חוק לא ניתן למחוק חוב מזונות). בחודש דצמבר 2011 העניק בית המשפט המחוזי לחייב הפטר מחובותיו. עם זאת, היות והועלתה השאלה המשפטית באשר לדין חוב הכתובה, התבקשו הצדדים להגיש סיכומים לבית המשפט, על מנת שזה יכריע בשאלה האם חוב כתובה הוא בר הפטר או לא.

השופט חגי ברנר, שהכריע בסוגיה בשבוע שעבר, פסק לטובת החייב, וקבע כי אין לקשור את חוב הכתובה לחוב המזונות, ועל כן החוב הוא בר הפטר.

"כל כרסום בפועלו של צו ההפטר, באמצעות הרחבת הרשימה הסגורה והמצומצמת של חובות שאינם בני הפטר, פוגעת פגיעה של ממש בתכליתו של הליך פשיטת הרגל, ואין לאפשרה אלא על פי הוראה מפורשת של המחוקק. אשר על כן, אני קובע כי חוב הכתובה הוא חוב בר הפטר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!