אינטל מקימה בישראל מכון מחקר אקדמי בהשקעה של 15 מיליון דולר
החברה הכריזה על הקמתו של מכון מחקר משותף לאינטליגנציה חישובית יחד עם הטכניון והאוניברסיטה העברית. זהו המכון השמיני מסוגו שהחברה מקימה בעולם, והשלישי מחוץ לארה"ב
- ג' סיון התשע"ב
אינטל. צילום: חדשות 24
אינטל מקימה מכון מחקר משותף לאינטליגנציה חישובית יחד עם הטכניון והאוניברסיטה העברית, כך הודיעה החברה ביום שלישי. החברה התחייבה להשקיע בפעילות מכון המחקר 15 מיליון דולר לאורך חמש שנים. במכון המחקר יועסקו כ-40 חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית, כ-40 סטודנטים לתארים גבוהים ומספר עובדי אינטל. למכון יצטרפו חוקרים נוספים מאוניברסיטאות אחרות. זהו מכון המחקר השמיני אותו מקימה אינטל במתכונת זו, והשלישי מחוץ לארה"ב. במכון המשותף יחקרו טכנולוגיות של למידת מכונה (פיתוח אלגוריתמים המיועדים לאפשר למחשב ללמוד מתוך דוגמאות), מחשוב בהשראת המוח האנושי, וארכיטקטורות מחשב מתקדמות. בראש המכון יעמדו פרופסור אורי וויזר מהטכניון, פרופסור נפתלי תשבי מהאוניברסיטה העברית, ורוני רונן, מהנדס ראשי בכיר במעבדות אינטל.
ההחלטה לפתוח את מכון המחקר בישראל התקבלה בעקבות סקר עולמי שערכה אינטל, בו זיהו את התחומים והיכולות הבולטות של המחקר האקדמי בישראל בתחומים המשיקים לפעילות החברה. "יש בישראל מחקר מאוד מבטיח בנושאים שנראים לנו רלבנטיים להצלחה של ההיי-טק באופן כללי, וגם להצלחה של אינטל. לאור זה התקבלה החלטה להשקיע יותר, לעבוד יותר במשותף עם האקדמיה בישראל", הסביר גדי זינגר, מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל. "כשמסתכלים על התחרותיות של ישראל במתן פתרונות לאורך זמן, אנחנו מאמינים ששיתוף פעולה בין האקדמיה לבין תעשיית ההיי-טק מחזק מאוד את שני הצדדים. לאורך זמן. זה דבר שישאיר את הרעיונות והתנופה שמגיעה מכאן ברמה שהם היום גם בשנים הקרובות. אנחנו חייבים לרוץ מהר כדי להישאר בעמדה מובילה בעולם כמעצמה של ידע וחדשנות" הוסיף זינגר.
"מדובר באבן דרך במחקר ופיתוח בישראל", ציין באירוע השקת המכון שר המדע, הרב ד"ר דניאל הרשקוביץ. "הגישור בין המחקר הבסיסי המבוצע באוניברסיטאות והמחקר השימושי שנעשה בעיקר בחברות מסחריות הוא בעיה לא פשוטה. הנושא הזה של העברת טכנולוגיה דורש משאבים. באופן טבעי, לפוליטיקאים, שנדרשים להציג הישגים בטווח קצר, קשה יותר לבנות תוכניות להשקעה במחקר בסיסי חדש. זוהי אחת הסיבות לכך שההשקעה הממשלתית בישראל, למשל כזו המתוקצבת דרך המדען הראשי של משרד התמ"ת, המוקדשת בעיקר למחקר שימושי, גבוהה פי עשרה מהתקציב של משרד המדע והטכנולוגיה", ציין הרשקוביץ.
"המודל של מחקר משותף תעשייה-אוניברסיטה נועד לחזק את שיתוף הפעולה בין אינטל לאקדמיה. היום יש בארה"ב חמישה מרכזים במודל זה ואנו הופכים את המודל לגלובלי, תחילה באוניברסיטה קטנה בגרמניה בתחום מחשוב ויזואלי, בהמשך בטייוואן בתחום מחשוב קונטקסטואלי מקושר ועתה בישראל עם המכון לאינטליגנציה חישובית", אמר ג'סטין רטנר, מנהל המחקר העולמי של אינטל, במעמד השקת המכון לאינטליגנציה חישובית שנערך במוזיאון ת"א. "בשנים האחרונות, אינטל התחילה לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות", הוסיף ראטנר. "אנחנו ממנים מחקר אקדמי לאורך 40 שנים ויותר, אבל לאחרונה נראה שהגישה שלנו לשיתופי פעולה כאלו התיישנה. הגענו למסקנה שחסר לנו מבנה שבאמצעותו נוכל להפוך את שיתופי הפעולה האלו למוצרים שיגיעו לשוק. הפתרון לזה, בין השאר, נעוץ בהגדלת התקציבים. המימון שמוקדש למרכזי המחקר החדשים שהקמנו מצליח למשוך את תשומת הלב של מחלקות שלמות באקדמיה וליצור אג'נדה טכנולוגית אמיתית.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות