הרצל כורת ברית בשרים עם 'ארטמיט'

חיבתי לבשרים היא מן הידועות. לעולם, אעדיף נתח בשר טוב בדרגת עשייה בינונית מינוס, מאשר קערת עלי לקט ברוטב ויניגרט וקוביות גבינה בולגרית. עניין של טעם. וחוץ מזה, מתוך בחירה, אני מעדיף לאכול את הכבש מאשר להידמות אליו באמצעות ליחוך עלי התופת האלו שמחלצים מחניכיי העגומות קולות של בר מינן.

כיום, בעידן האפליקציות והמסוקים בחניה, אני שמח לגלות שבתחום האוכל, והגסטרונומיה בכלל, לא חלו תמורות שממוטטות כותל אבנים וקוברות קבורת חמור את כל הגישעפט החמוד הזה. לפחות את החוויה הזאת טרם הספיקה הציוויליזציה בידיה המגושמות להרוס. אני מתכוון לכך, שבסופו של דבר כשאתה נתקף רעב, או סתם חשק לאוכל טוב, אתה חייב לסור לאיזו מסעדה לשם כך, לעיין בכובד ראש בתפריט, להזמין מנה ראויה להתכבד וכמובן לנעוץ בה בכבוד הראוי מזלג וסכין, ולא להסתפק ברפרוף בתמונות מבעד למסך האייפון, כחולה פרקינסון שיצא משליטה.

אל 'ארטמיט' הגעתי ממש לא במקרה. עד לפני מספר שנים הייתה שם בכלל מסעדה סינית, 'קורוסין' הידועה. לאוהבי הבשר בכלל והמטבח האסייתי בפרט, לא נותרה ברירה אלא לסעוד במקום, או לחלופין ב'עקיבא פקין' הבני ברקית הוותיקה, שמצליחה איכשהו לשרודגם בעידן התחרותי של ימינו.

לצערי, לפני כשלוש שנים, קורוסין סגרה את שעריה די בהפתעה, אולם על חורבותיה עלתה 'ארטמיט' הנהדרת. בידוע שבשר צריך המון אהבה וטיפול נכון. החל מבחירת חומרי הגלם וכלה בבניית תפריט נכון ומדויק, המלאכה לא קלה. נכון, ממה שאני זוכר, בשנתיים האחרונות, ארטמיט רעננה את התפריט שלה לפחות פעמיים. אבל זה מהלך מתבקש אל מול השיגעון שאחז במסעדות לאחרונה. תפריט לארבע עונות, תפריט לשעת לילה מאוחרת ותפריט לתתרנים.

קשה לי לשים את האצבע במדויק על הסיבה להתאהבותי במסעדה, אבל אני אשתדל. ראשית, העיצוב מוצא חן בעיניי. כלל ברזל, מה שאסתטי לעין, טעים גם לקיבה. שנית, מגוון המנות בתפריט לכל שעה וחשק. גם בורים וסגפנים ימצאו את מבוקשם בארטמיט מבלי ללכת לאיבוד בים של מילים גבוהות שמערפלות את המטרה.

החוויה הקולינרית בעיצומה: בשרים, סלטים ויינות

ביקרתי במקום לפחות חמש פעמים בחודשים האחרונים. בכל פעם הופתעתי מחדש. פעם זה היה בקבוק היין הנהדר שהתלווה לארוחה (נחל הפירים בציר 2005 של יקבי גוש עציון), פעם זו הייתה מנת הסטייק האהובה עליי ופעם זו הייתה החמיצות העוקצנית של הקרפצ'יו בקר. תמיד היה משהו שתפס לי את הלב ואת הלשון.

השירות במקום נהדר, והידע שהמלצרים חולקים איתך ביחס למנות ולמבחר היינות מרשים בהחלט. נראה שהמלצרים מקבלים הדרכה מקיפה בנושא ויודעים את מלאכתם. כמה פעמים יצא לכם לחטוף פזילה ופלבול בלתי רצוני אל מול שורות התפריט שהיו עבורכם חידה? כמה פעמים קיבלתם המלצה עניינית על מרכיבי המנה, אופן עשייתם והתאמת היין הנכון למנה?

אכן, לא נעלמה מעיניי העובדה שבתפריט הערב העסק מתייקר משמעותית ביחס לתפריט העסקיות, אבל ממש לאחרונה השיקו שם 'תפריט עממי' לאלה הסובלים מחיסרון כיס ובולמוס בלתי נשלט במקביל. ארוחה זוגית, כולל סלטים ומנת פתיחה, מנה עיקרית (המבורגר או שיפודים), תוספת (אורז או תפוח אדמה בצ'ילי) ואספרסו לפינאלה, בלא יותר ממאתיים שקלים לזוג. מה תגידו על כך?

הברית שכרתתי עם המסעדה עוד בימיה הראשונים התבררה כצודקת ונכונה. מעבר לתילי המילים, אני באמת מחפש את החוויה הבסיסית והפשוטה ביותר באוכל. שיהיה טעים ובמחיר הוגן. זה שאני מאמין שעבור אוכל טוב וברמה גבוהה בהחלט ניתן לשלם יותר ואפילו ליהנות, זה אתם כבר יודעים. אוכל בינוני ומחיר זול, מעולם לא עשו לי את זה.

בפרט הזה אני אמנם משוחד, אבל השילוב של האווירה במסעדה והיכולת לרדת על 300 גרם סינטה טרי ברמת עשייה בינונית, מעיפים אותי הרחק אל מעבר לים, לעיר ניו יורק. ששם, יש לבטח מסעדות כשרות וראויות יותר מכל מקום אחר בעולם.

גם בגזרת הסלטים ארטמיט לא מחטיאים את המטרה. בכלל, תשכחו מבנליות בכל מה שקשור למנות פתיחה ולסלטים. סלט קישואים קלויים, גזר בתחמיץ לימון, חציל על האש ופלטת קפרצ'יו בקר ששרויים בשמחה גדולה ובחומץ בלסמי, מסדרים לכם את הראש ומכינים אתכם למנה העיקרית. ומבחר המנות העיקריות כאמור לעיל, כמו גם מספר הנתחים בפרה (שממוקמים מול העיניים על הלוח החינני בקיר המערבי של המסעדה), יביאו אתכם לכלל שובע ולחוויה בלתי רגילה במקומותינו.

ובסוף: צמד מושבים ברכבת

בן לוויתי מביט בי בתדהמה ועיניים קרועות כשאני מנסה לאתר תוך כדי לעיסה רעשנית את רכיבי המנה. "זה באמת חשוב לך"? הוא שואל ברצינות. ואני תמיד עונה לו, שאני בסך הכול מנסה לבדוק האם לא פג תוקפו של חוש הטעם שלי. אז מה היה לנו פה? מבחר סלטים ביתיים, קרפצי'ו בקר ברוטב בלסמי, המבורגר 200 גרם בלחמנייה עם ירקות וטבעות בצל, בירה מקומית צוננת וכוסית אספרסו.

החבר הלך על צמד שיפודים - כבד וקבב, פירה, צלחת סלט קטנה ובירה צוננת כמובן (היה יום חם), וקיבלנו ארוחה עסקית שהיינו חותמים עליה לפחות פעמיים בשבוע, מבלי לקחת בחשבון את המונח 'אכזבה'. מאתיים שקלים ללא תשר עבור חוויה איכותית שכזו, זה לא הרבה בכלל. אתם חייבים להודות בכך.

הצרה הגדולה מתחילה כשאני מנסה לנווט את עצמי לאחר ארוחה שכזו אל רציף הרכבת הסמוך. אולי זה רק נדמה לי, אבל הקונדוקטור שמבחין בי שרוע בחיוך רחב וסמיקות ניכרת על צמד המושבים בקרון האחרון (והכי שקט), נראה לי כחוכך בדעתו האם להזמין לי סיוע רפואי בהול, או שאני סתם חומד לצון.

כתובת וכל השאר

ארטמיט - בניין דימול, ז'בוטינסקי 1, רמת גן
גלאט כשר בהשגחת בד"צ יורה דעה הרב מחפוד

טלפון: 7526222–03
פקס: 03-7526223
א'– ה' 12:00 - עד לקוח אחרון
מוצ"ש מצאת השבת - עד לקוח אחרון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!