העלייה בשכר המינימום פיצתה חלקית את החלשים

במחצית הראשונה של 2011 נמשך הגידול בביקוש לעובדים חדשים על ידי המעסיקים, שבא לידי ביטוי בגידול במספרן של משרות השכיר במגזר העסקי, בגידול מתון של שיעור התעסוקה במשק, בעלייה של השכר הנומינלי, שנשחקה חלקית עקב עליית המחירים לצרכן, ובירידה של שיעור האבטלה ל-5.6% ברבע השני של השנה - כך עולה מדו"ח בנק ישראל.

על פי הדו"ח, במחצית השנייה של 2011 התמתן הגידול של הביקוש לעובדים במגזר העסקי. הגידול של מספר משרות השכיר בו נעצר ושיעור האבטלה נע סביב 5.5%. עם זאת, התעסוקה במשק המשיכה להתרחב במתינות והשכר הריאלי עלה, עקב ההתמדה בעלייה של השכר הנומינלי ואינפלציה נמוכה.

סימנים להתייעלות של שוק העבודה בחמש השנים האחרונות, לרבות ירידה של שיעור הפליטה (פיטורים והתפטרויות) מעבודה לחוסר תעסוקה וירידה של האבטלה החיכוכית בשוק העבודה, מרמזים, לדעת בנק ישראל, על ירידה ב"שיעור האבטלה הטבעי" של המשק הישראלי.

שוק העבודה הישראלי גילה גמישות מפתיעה בתגובתו למשבר העולמי, וכך שב שיעור האבטלה וירד עם ההתאוששות של הביקושים במשק וזאת, בניגוד למשקים מפותחים רבים, שבהם ההתאוששות של הפעילות הכלכלית לא לוותה בגידול של התעסוקה. הסבר אפשרי לתגובה זו של שוק העבודה הישראלי הוא, על פי בנק ישראל, ירידה של החיכוך, כלומר ירידה של העלות של חיפש תעסוקה על ידי מובטלים ושיפור באיכות הזיווג בין עובדים למעסיקים. זמן חיפוש העבודה התקצר והשיפור באיכות הזיווג הקטין את שיעור היפרדות של אלה מאלה. ככל שעלות חיפוש העבודה ושיעור ההיפרדות בין מעסיקים לעובדים נמוכים יותר – יורד שיעור האבטלה.

יש סימנים לעלייה מהירה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים, בפרט בענפי המגזר העסקי, שגדלו מ-39% בשנים 2008-2009 ל-46% בשנת 2011. עם זאת, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עדיין נמוך ב-15% מיעדי התעסוקה שקבעה הממשלה לשנת 2020. הגדלת שיעור התעסוקה בקרב החרדים מקבלת, לדעת בנק ישראל, משנה חשיבות, לנוכח חלקם הגדל באוכלוסיית גילאי העבודה בישראל. שיעור המועסקים החרדים במגזר העסקי נמוך במיוחד ביחס ליהודים אחרים. מעל שליש מכלל החרדים המשולבים בשוק העבודה, מועסקים במגזר הציבורי, כגון שירותי דת וחינוך.

לגבי האוכלוסייה הערבית, מגזר זה סובל מאי יציבות תעסוקתית: שיעור הערבים הנפלטים ממקומות עבודה גבוה משיעור הערבים הנקלטים בעבודה. לדוגמא, 27% מהעובדים שנפלטו ממפעלי התעשייה ב-2011 היו ערבים, שיעור הגבוה משיעור הערבים בכלל אוכלוסיית ישראל. באותה עת רק 5% מהעובדים החדשים שנקלטו בתעשיה היו ערבים. כך גם בענף המסחר, שבו הערבים היוו 22% מהעובדים שנפלטו, אך רק 9% מאלה שנקלטו בו. רק בענף הבנייה יש ביקוש ער לעובדים ערבים. כמחצית מהמובטלים שנקלטו בענף זה היו ערבים.

נמשך הגידול של תעסוקת עובדים זרים במשק, בשל הגידול במספר הפלסטינים המועסקים בהיתר בתחומי ישראל וכניסת מסתננים לישראל דרך סיני. זאת, בין היתר, עקב מדיניות לא עקבית של הממשלה בנושא.

מספר המועסקים במגזר הציבורי גדל ב-2011 ב-4%, בדומה לשיעור הגידול בשנים האחרונות, פרט לשנת המשבר הכלכלי 2009. גם השכר הריאלי הממוצע למשרה במגזר זה עלה ב-2011 בשיעור של 0.7%, אולם הוא עדיין לא הגיע לרמתו מלפני פרוץ המשבר.

השכר הריאלי במגזר העסקי לא עלה בשנים האחרונות. הסיבה: גידול בהיקף התעסוקה בענפי משק שאינם עתירי הון אנושי אשר נענה על ידי היצע עבודה גמיש של עובדים ישראלים ולא ישראלים חסרי השכלה גבוהה, ושחיקה השכר על ידי העלייה המהירה של המחירים לצרכן ביחס למחירי התוצר.לעומת זאת נמשכה העלייה של השכר הריאלי במחירי התוצר, עקב המשך הגידול של הביקוש לעובדים.

הממשלה נוקטת צעדים כמו העלאת שכר המינימום במשק, מענק הכנסה (מס הכנסה שלילי) והגברת האכיפה על זכויות העובדים – כדי להרחיב את התעסוקה של עובדים בעלי כושר השתכרות נמוך ולפשר את רווחתם, אך בד בבד היא ממשיכה להעסיק עובדים בדרך של מיקור חוץ. בהיעדר פיקוח הדוק, עלולה שיטת העסקה זו לפגוע ברווחתם של עובדים אלה.

ההוצאות של עובדים ועובדות על מסגרות הטיפול בילדים בגיל הרך, משפיעות לשלילה באופן מובהק על היקף התעסוקה של אמהות. הוצאות אלה גבוהות בישראל משמעותית לעומת מדינות OECD. הדבר האט את הגידול בשיעור התעסוקה של אמהות לילדים בגיל הרך, שאיפיין את כלל הנשים בעשור האחרון. היישום של חוק חינוך חינם לבני 3-4 החל משנת הלימודים 2012/2013, יפחית את נטל ההוצאה. הרחבה נוספת של סבסוד מסגרות הטיפול, תתרום להאצת קצת הגידול של תעסוקת נשים.

בנק ישראל מצביע לחיוב על תיקוני חקיקה שנועדו להגן על העובדים החלשים, כגון עובדי הקבלן ועובדים ששכרם נמוך. אחד מתיקוני החקיקה עוסק באכיפה של חוקי העבודה באמצעות פתיחת הליכים מינהליים, ולא רק משפטיים נגד מעסיקים המפרים את חוקי העבודה. חוק אחר קובע סנקציות על המעסיק בתגובה לאי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו. צעד נוסף שנועד להגן על העובדים החלשים הוא העלאת שכר המינימום הארצי מ-3,850 שקל ל-4,100 שקל כיום, כאשר באוקטובר הקרוב הוא יועלה שוב, ל-4,300 שקל. עם זאת, הדו"ח קובע שעליית שכר המינימום פיצתה רק חלקית על שחיקת ערכו הריאלי לעומת ערכו בראשית 2007.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!