תקבלי כוחות מיוחדים • דוצי גוטשטיין, ניצול 'מיניבוס הדמים', כותב לאביבית שאער

אתמול (שני), בשעות הערב המאוחרות, השתתפתי בשמחת אירוסין של חבר קרוב בנס ציונה. בשיאו של האירוע, התחלתי לקבל דיווחים על שריפה בעיר הסמוכה – רחובות.

ככל שהזמן חלף, הדיווחים הפכו לגרועים יותר.

כאשר שמעתי כי אב וחמשת ילדיו נשרפו למוות והותירו את האם-האלמנה השכולה, מיד עלו בראשי הזכרונות על האסון הפרטי שלי.

שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בְּאֵשׁ • 'בחדרי חרדים' בסיקור נרחב:
• המשפחה החרדית נמחקה: אב וחמשת ילדיו נספו
• "אותם הקב"ה לקח, אבל מה איתנו?" • הגר"ש קוק דומע
• רשלנות או קצר חשמלי • החלה חקירת השריפה ברחובות
• דמעות המתנדבים • "חזרתי הביתה ונישקתי הילדים"
• לילה בזירה המדממת • האם זעקה:"כל הילדים שלי בתוך הדירה, הם נשרפים" • צפו
• אלפים בהלווית הנספים • "אביבית, ששת הקנים כבו. נותרת נר יחיד" • סיקור מיוחד

אסון השריפה ברחובות, הוא אסון שלא קורה כל יום. אי אפשר להשוות את אסון השריפה לאסון התאונה בו נהרגה משפחתי.

ובכל זאת, חשבתי לעצמי למן הרגע הראשון: איך האם השכולה והאלמנה, אביבית, תקבל את הבשורה המרה?

כל מילה תחטא לתיאור תחושת האבל הקשה בסיטואציה מעין זו, אולם ברור לי, מניסיון אישי, כי אדם העובר טרגדיה שכזו מקבל כוחות מיוחדים המסייעים לו לשרוד ולהמשיך הלאה.

אביבית, רק התחזקות באמונה תוכל להחזיק אותך. רק כך תצליחי להמשיך הלאה, אחרי הלהבות.

חג הפסח מתקרב. קשה לחגוג בלי משפחה, ובפרט כשפצע האסון עדיין טרי.

רגעי השבר עלולים להגיע, אך זה הזמן להתחזק באמונה.

יהודי מאמין – גם כשקשה - שכל מה שקורה לנו, מגיע מהשמים.

כשתפנימי שאף אדם לא הרביץ לך וכי מקורו של הכאב באבינו שבשמים, ק-ל רחום וחנון – הכאב יפחת.

זה רצונו של אבא, וכשם שמברכים על הטובה, כך מברכים על הרעה.

תהיי חזקה. אנחנו איתך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!