דמעות המתנדבים • "חזרתי הביתה ונישקתי הילדים"

לילה קשה עבר על מתנדבי זק"א ברחובות. גם ותיקי המתנדבים, כאלה שכבר ראו בימי חייהם מחזות קשים ביותר, בקושי יכלו לדבר אתמול, אחרי המחזות המזעזעים שנגלו מול עיניהם: משפחה שלמה שנספתה בלהבות האש.

המחזות המזעזעים, כיצד מטה אחד מטה מוצאת מהבית, הצליחו לזעזע גם את אחרון הקשוחים שמבין המתנדבים. מי יכול להישאר אדיש, למול אסונם של ילדים זכים, מגיל שנתיים עד 11, המונחים זה לצד זה, כשרק שעה קודם לכן רקדו, צחקו ושמחו, כמו כל ילד בגילם.

שעות ארוכות עשו המתנדבים את מלאכתם. מלקטים את חלקי הגופות של הילדים הטהורים שלא טעמו טעם חטא. מנסים להתגבר על העשן הנורא, בכדי להביא את הגופות בכבוד המקסימאלי לקבר ישראל סבא.

טרגדיה ברחובות • סיקור נרחב:
• המשפחה החרדית נמחקה: אב וחמשת ילדיו נספו
• "אותם הקב"ה לקח, אבל מה איתנו?" • הגר"ש קוק דומע
• רשלנות או קצר חשמלי • החלה חקירת השריפה ברחובות
• לילה בזירה המדממת • האם זעקה:"כל הילדים שלי בתוך הדירה, הם נשרפים" • צפו

"מדובר באירוע הקשה ביותר מזה עשור, התקופה שאני מתנדב בארגון זק"א", אומר יעקב פיטרמן מתנדב זק"א שפלה. "קיבלנו את הדיווח ממוקד המבצעי של זק"א על שריפה מאחורי בית פרטי ברחוב נגארה ברחובות. צוות זק"א שפלה שהגיע למקום קיבל דיווח ראשוני מצוות הכיבוי שישנם לכודים במצב קשה. המתנדבים של מד"א וזק"א שנכנסו בליווי הכיבוי, נחשפו למחזה הנורא ביותר: ילדים ותינוקות ללא רוח חיים, לאחר שנשרפו ונחנקו באש.

"לאחר שהמקום נבדק על-ידי הכבאים ונמצא שאין עוד לכודים או פצועים, נכנסנו שוב לזירה הקשה וטיפלנו בגופות ההרוגים. אמבולנסים של זק"א ואמבולנס חולון העבירו את הגופות למכון. צוות מתנדבים מזק"א-מרכז פעלו בתוך הדירה לאיסוף הממצאים".

"לא נרדמתי כל הלילה"

משה בן הרוש, מתנדב זק"א שטיפל בששת הגופות שנשרפו, חזר היום שוב אל בית המשפחה ולגופות, על מנת להכין אותם לקראת מסע הלוויה.

בשיחה עם 'בחדרי חרדים' הוא משחזר את הרגעים הקשים: "לא יאומן מה שראינו. כמתנדבי זק"א הגענו לזירת האירוע, טיפלנו בשש גופות - אב וחמישה ילדים - כשריח השריפה לא עוזב אותנו לרגע.

"זה מחזיר אותי אחורה במספר חודשים, לרגע בו נספתה הילדה הילה צאלח בת ה-3, לאחר שנלכדה ברכב בוער ליד ביתה במושב בית עריף שבשפלה", אומר בן הרוש בכאב.

"כשהגעתי למקום ראיתי את הגופות שרועות אחת ליד השניה, ריח השריפה נישא באוויר, ואני ממאן להאמין איך משפחה שלמה נכחדה בשריפה.

"לאחר סיום האירוע ישבתי יחד עם מספר מתנדבים שנכנסו רק לאחרונה להתנדבות בזק"א, שיוציאו את אשר על ליבם. סמוך לשעה שלוש בלילה שבתי הביתה, כאשר המראות הקשים לא עוזבים אותי לרגע.

"הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי הביתה - ניגשתי למיטות של הילדים שלי, עברתי ממיטה למיטה, חיבקתי ונישקתי אותם שוב ושוב, הודתי לה' על 10 ילדים נפלאים שנתן לי, ועל כל רגע ורגע שאני איתם. בלילה לא ישנתי כמו בן אדם, התהפכתי מצד לצד כשהמראות של ילדים השרופים עולים בראשי ולא נותנים לי מנוח.

"הקדוש ברוך הוא בחר בנו להיות בצד המטפל. זה קשה מאוד, כאוב מאוד, ובכלל לא פשוט. אי אפשר להתרגל לשום מקרה של מוות. השם נותן לנו כוחות להמשיך לעזור, לסייע ולדאוג לכבוד המת. מתפללים לקב"ה שיתן לנו כוח, ושלא נצטרך להתקל בזה יותר. אני לא מאמין שיש מי שהצליח לאכול אתמול ארוחת ערב או ארוחת בוקר".

מתנדבי זק"א בזירת האסון • צילום: שמוליק סופר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!