לעבור את גיל המעבר בשלום

מ', בת 48 מבני ברק, חשה כי דבר מה אינו כשורה. זה החל מקשיים בשינה והמשיך בגלי חום ובתחושות של קוצר רוח. היא חשבה כי מדובר בתקופה חולפת בעקבות חתונת בתה הצעירה ועזיבתה את הבית. ככל שהזמן נקף התחושות החמירו ומ' החלה להרגיש כי היא נמצאת במעגל ללא דרך החוצה. היא חשה עצבות רבה ותחושת חוסר ערך כאשר המחשבות, חוסר השינה והעצבנות פוגעים משמעותית בתפקודה. בעצה אחת עם הרבנית פנתה מ' לרופא על מנת לקבל טיפול ובהמשך הופנתה לסדרת מפגשים עם פסיכיאטרית שסייעה לה לעבור את התקופה הקשה תוך שילוב של טיפול בשיחה וטיפול תרופתי.

תקופת גיל המעבר הינה תקופה דינמית בת 4-7 שנים סביב הגילאים 47-52. נהוג לחלק את התקופה לשתי תקופות: התקופה המקדימה את התבגרות גוף האשה שנחשבת לתקופה בה יש סיכון גבוה להחמרה של בעיות ומצוקות נפשיות ופיזיולוגיות ומכונה תקופת הפרימנופאוזה, והתקופה שאחרי ההתבגרות הגופנית (פוסט-מנופאוזה) שנחשבת ליציבה הרבה יותר ובה בדרך כלל נחווית הקלה של תחושות ובעיות שונות שהתעוררו וחזרה למצב הקודם.

סימנים של עצבנות וקוצר רוח

השינויים ההורמונאליים בתקופת גיל המעבר משפיעים על הגוף מבחינה פיזיולוגית. הסימן הבולט ביותר המופיע 75%-85% מן המקרים הוא הופעה של גלי חום ובעקבות זאת הזעות. בין הסימנים הנוספים מתרחשת גם עליה בדופק הלב ובמקרים מסוימים עליה בשכיחות של דלקות בדרכי השתן. הסימפטומים הפיזיולוגיים נחווים בעוצמות המשתנות מאישה לאישה. יש כאלה שתצלחנה את התקופה ללא צורך בטיפול כלשהו בעוד אחרות תרגשנה שהסימפטומים פוגעים בחיי היום יום שלהן ותיגשנה לרופא המשפחה.

השינויים ההורמונאליים משפיעים גם על תחושות נפשיות. בגיל המעבר עלולים להופיע סימנים של עצבנות ושל קוצר רוח. מעבר לכך, הפרעות בזיכרון מאפיינות 40% מהמקרים, מקורן של הפרעות אלה הוא ככל הנראה בירידה בהורמון האסטרוגן. בעיות שינה הינן סימפטום נוסף של גיל המעבר הבא לידי ביטוי ב-40% מהנשים, הפרעות השינה באות לידי ביטוי בירידה בשעות השינה וביקיצה מוקדמת בבוקר.

תופעת "הקן המתרוקן"

לדיכאון באופן כללי שכיחות הגבוהה פי 2 בקרב נשים מאשר בקרב גברים. השוני בשכיחות מוסבר, בין היתר, באמצעות השינויים ההורמונאליים שהאישה חווה במהלך חייה. תקופת גיל המעבר, בעיקר התקופה המוקדמת, עלולה לעורר תחושות דיכאון גם בקרב נשים שאינן חוו דיכאון בעבר. שיעור מקרי הדיכאון בתקופה זו עומד על 25%-35% מהאוכלוסייה.

תופעה נוספת התורמת לעיתים לתחושת הדיכאון, היא תופעת "הקן המתרוקן" – הילדים עוזבים את הבית ומקימים את משפחותיהם בעוד ההורים נותרים לבדם. המסורת המשפחתית שבד"כ מחברת ומלכדת בשבתות ובחגים והסיוע שבמקרים רבים מעניקה הסבתא לילדיה מהווים זריקת עידוד בתקופה זו אך כפי שידוע: ילדים זה שמחה והצורך בהתרגלות לחיי היום-יום בבית ללא ילדים מחריף את תחושות הדיכאון.

קיים קושי מסוים באבחון דיכאון בגיל המעבר בעקבות הדמיון בים הסימפטומים המאפיינים דיכאון לסימפטומים הרגילים לגיל המעבר: רמת אנרגיה נמוכה, בקשיים בריכוז, בקשיי שינה ובשינויים במשקל. יחד עם זאת, במצבי דיכאון מופיעים סימפטומים נוספים דוגמת מחשבות דיכאוניות, רגזנות, תחושת חוסר ערך ואפילו מחשבות אובדניות.

אופן הטיפול

הטיפול בהשפעות השונות של גיל המעבר אפשרי במס' דרכים. אפשרות אחת היא טיפול הורמונאלי אך בעקבות ממצאים בדבר העלייה בשיעורי סרטן השד והתקפי הלב הוא ניתן בעיקר לנשים הסובלות מגלי חום קשים ולפרק זמן מוגבל. אפשרות הטיפול המועדפת כיום היא טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון דוגמת ציפרלקס, פרוזאק ואחרות אשר מעבר לטיפול בסימפטומים של דיכאון אם ישנם, מועילות גם לטיפול בגלי חום ובבעיות שינה. למעשה, במקרים מסוימים משתמשים בתרופות אלה לטיפול בתופעות גלי החום ובעיות השינה גם אם אין הופעה של תסמיני דיכאון. תרופות אלה מאופיינות בפרופיל תופעות לוואי נוח ואינן גורמות להתמכרות. עם זאת, חשוב ליטול את הטיפול תחת השגחת רופא.

לסיכום, גיל המעבר הינו תקופה חולפת המצריכה הסתגלות נפשית ופיזיולוגית. אין סיבה שתקופה זו תהיה קשה ומאמללת, ההיפך הוא הנכון, בתוחלת החיים הנוכחית יותר משליש חיים לפנינו. השנים היפות של הבית המלא וחיי המשפחה הערים מתחלפים בשנים יפות לא פחות של שקט נפשי, עזרה לילדים ולמשפחותיהם ובעיקר הרבה זמן להקדיש לתחביבים, לחברים והכי חשוב - לנכדים.



גם נשים שלא חוו אפיזודות של דיכאון בעברן, עלולות לפתח תסמינים דיכאוניים בתקופת גיל המעבר.
כנסו לפורום המומחים ותוכלו להתייעץ עם רופאים מומחים בנושא זה ובנושאים אחרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!