אין להם בושה

תושבים רבים עצרו נשמתם ביום שני השבוע. ביקורו של האפיפיור בארץ-ישראל גרם לתזזית והתרגשות בקרב ראשי השלטון. מדינת ישראל, שביקשה עצמאות שלטונית בעקבות שואת אירופה, מדינה שמייסדיה קיבלו את ההשראה להקמת המדינה בצל קברם ועצמותיהם של ששה מיליון יהודים שנשרפו ונהרגו על-ידי הנאצים - לפתע מקבלת, בתרועת חצוצרות ובכבוד מלכים, את האפיפיור.

מי שלא שם לבו ומי שעדיין לא יודע, מדובר באדם שגדל והתחנך כבנו של קצין בצבא הנאצי, היה חבר בתנועת הנוער של היטלר ימ"ש, אדם העומד בראש הכנסייה הקתולית ומעודד את כמריו המטיפים לתופעת "מכחישי השואה" שצוברת תאוצה ברחבי העולם. האיש הנושא בתואר האפיפיור בנדיקטוס ה-16, מורה דרכם של מיליוני נוצרים בעולם, יושב על כיסאם של קודמיו לתפקיד, שבעידודם ובידיעתם המלאה הושמדה אירופה היהודית, עיירות שלמות נמחקו ושישה מליון איש נשרפו ונטבחו.

למרות הכול, בעקבות מעמדו הרם בעולם, אין ספק שאם ברצונו לבקר במדינת ישראל, הרי שצריך להיענות לבקשתו ולו רק מפני דרכי שלום, חובה עלינו לאפשר זאת.

אך עם תחושה של "לא נשכח ולא נסלח".

הנהגת המדינה איננה גאה מספיק ביהדותה ובסמלה, ה"מגן דוד", שלפחות על פי הידוע מזמן בית שני, ובמהלך כל ההיסטוריה, היה סימלם הידוע והמוכר של היהודים בכול התפוצות. ה"מגן דוד" עיטר אלפי פרוכות של ספרי תורה, עשרות אלפי קירות וחלונות של בתי כנסת, ואף לדאבוננו כשחפצו הנאצים לסמן את היהודים באירופה ולבזותם - ציוו עליהם להצמיד את הטלאי הצהוב, כשעליו מתנוסס ה"מגן דוד".

לקראת ביקורו, נשלחה מהוותיקן לישראל "ועדה מכינה", שתפקידה לדאוג לכל סידורי האבטחה, לוח הזמנים, אתרי הביקור, הפגישות וכל צעד וצעד שיעשה האיש בישראל.

אי-אפשר שלא להתקומם מכמה בקשות שהונחו על שולחננו. מבלי להניד עפעף ובראש מורם, בקשו הנוצרים כי סמל ה"מגן דוד" יוסר מהאמבולנס שילווה את שיירת האפיפיור.

היות ולא ניתן לסרב, בקשו גם לאפשר לאותו האיש לטמא ברגליו את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, ולהיכנס לרחבת הכותל המערבי. בראש מורם וגאה, ללא שמץ בושה, ביקשה ה"וועדה המכינה" כי האפיפיור יצעד לתוך הרחבה עם שרביטו, כשעליו מתנוסס סמל ה"סיטרא אחרא".

מדינת ישראל הרכינה ראש, הגישה את שני לחייה, ואפשרה שוב לסטור על פניו של העם היהודי: אמבולנס נטול סמלים כבר היה ערוך ומוכן, ונדמה היה להם כי אותו האיש יוכל לצעוד עם שרביטו לתוך המקום הקדוש.

נברתי בקטעי עיתונות ולא יכולתי שלא לשאול: מדוע בביקוריו של האפיפיור במדינות ערב, אף אחד לא ביקש לכסות את סמלי האסלאם מהרכבים המלווים את השיירה? מדוע אף אחד לא מחה על כבודו של האיש, בשעה שהתבקש הוד מעלתו לחלוץ נעליו בכניסה למסגדים? מדוע אנחנו היהודים ממשיכים לאפשר לכנסיה הקתולית ולראשיה להמשיך להשפיל אותנו גם 64 שנה לאחר שהסתיימה שואת אירופה?

כאן המקום להעלות על נס ולציין לשבח את יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, יהודי שורשי וחם, שלמרות תפקידו הרם בצמרת המדינה, החליט למחות, לשמור לנו על טיפת הכבוד האחרונה, ולהעדר מטקס קבלת הפנים לאותו האיש.

כאן גם המקום להודות מקרב לב לרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל המערבי, שהציל את כבוד העם היהודי ולא נתן לרמיסתו על-ידי ראש הכנסייה הקתולית, הפעיל את כל קשריו וכישוריו, וגרם שהתפילות לא יפסקו ולו לרגע ברחבת הכותל בעת הביקור, למרות בקשת "הוועדה המכינה". כמו כן הצליח להגיע להסדר כי אכן בלית ברירה יכנס האיש לרחבת הכותל, אך ללא השרביט עם הצלב המתנוסס - הסמל שבצילו, בהשראתו ובעידודו הושמדה יהדות אירופה.

הטור יופיע ביום רביעי ברשת 'קו עיתונות דתית'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!