י"ח אלול התשפ"ד
21.09.2024

גם מבקר המדינה קבע: כאן קבורה השחיתות

דו"ח המבקר מאשר את ממצאי תחקיר 'בקהילה' על השחיתויות שנחשפו בפעילות חלק מ'החברה קדישא' • לאחר פירסום התחקיר איימו מספר 'חברות קדישא' בתביעת דיבה נגד 'בקהילה' ו'בחדרי חרדים'

צילום אילוסטרציה: יעקב רוכמן
צילום אילוסטרציה: יעקב רוכמן


דו"ח מבקר המדינה מאשר את ממצאי תחקיר עיתון 'בקהילה' על השחיתויות שנחשפו בקרב חלק מהחברות קדישא הפועלות בישראל.

מהתחקיר, אותו ערכה העיתונאית שרה רוטנברג (גל), ופורסם גם באתר 'בחדרי חרדים', עלו ממצאים קשים וחמורים, לפיהם נדרשים מהציבור מחירים מופקעים, מעטפות נמסרות 'מתחת לשולחן', וטיפים שמנים משולמים שלא כדין.

לקריאת התחקיר המלא:
כאן קבורה השחיתות • תחקיר מיוחד

למרות שהתחקיר התבסס על עדויות מפי מנהלי עמותות, עובדים וקברנים, ניסו מספר חברות קדישא להלך אימים, לאחר פרסום הכתבה, על עיתון 'בקהילה' ואתר 'בחדרי חרדים'. אלה שיגרו מכתב ובו תביעה משפטית כנגד שני גופי התקשורת, תוך דרישת סכום אסטרונומי על "תביעת דיבה", באם לא יפרסמו התנצלות על פירסום הממצאים.

וכך קובע מבקר המדינה, בדו"ח הארוך ביותר בתולדות מדינת ישראל: "לפיקוח על ח"ק יש משנה חשיבות בהתחשב בכך שבעת מצוקתן לא תמיד משפחות הנפטרים מודעות לזכויותיהן או מסוגלות לדאוג לעצמן במידה מספקת".

על רקע זה מצופה כי המשרדים הממונים ינהלו פיקוח מחמיר על פעולותיה של החברה קדישא. ולא כך הוא. "על רקע זה הצליחה הח"ק לפעול, כשהמשרד אינו מבצע פיקוח על פעולותיה. המשרד לא קבע תנאי סף וגבולות לשיקול דעת במסגרת התבחינים שהגדיר לצורך בחינת התנהלותה של ח"ק, בין היתר, בנוגע להתנהלותה הכספית והחשבונאית. דפוסי הפעולה שהונהגו במשרד החל מ-2005 לא הכילו בתוכם מאפיינים של פיקוח ובקרה על התנהלות ח"ק אלא היוו תהליך רישומי בלבד", קובע המבקר.

"באוגוסט 2008 היו למשרד רשימות בנוגע ל-517 ח"ק; ליותר מ-90% מהן לא היו רישיונות קבורה תקפים: ל-41 מ-46 ח"ק שהן עמותות (89%), ל-100 מ-111 ח"ק הפועלות במסגרת מועצות דתיות, אזוריות ורשויות מקומיות (90%); ליותר מ-350 מ-360 ח"ק ביישובים כפריים (קיבוצים ומושבים). על פי תקנות שירותי הדת היהודיים, תוקף רישיון קבורה לח"ק הוא לשנתיים. ואולם הסכם ההתקשרות שבין הביטוח הלאומי וח"ק אינו מוגבל בזמן. כתוצאה מכך הביטוח הלאומי העביר דמי קבורה גם לח"ק שתוקף רישיונותיהן פג".

החברה קדישא, למותר לציין, לא טרחה להשיב את הכסף שאינו מגיע לה, לבעליו, קרי משלם המיסים, אני ואתה.

גם את נושא "מכירת חלקות קבר לאנשים בעודם בחיים" - נושא שעלה בהרחבה בתחקיר של 'בקהילה' - בדק המבקר, כשהוא קובע: "החוק קובע כי תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו ישלם לפי התעריף שבתוספת לחוק. בתנאי רישיון הקבורה נקבע כי תשלומים שיתקבלו ממכירת חלקות קבר ינוהלו בחשבון נפרד ויופנו אך ורק לרכישת הקרקע, לפיתוח בית העלמין או להרחבתו. נמצא שהמשרד לא פיקח על השימוש בכספים ששילמו אנשים בעד רכישת חלקות קבר בחייהם. המשרד גם לא קיים פיקוח ובקרה יזומים על גביית כספים בהתאם לתעריפים שבחוק מאנשים שקנו חלקות בעודם בחיים.

"באתר האינטרנט של המשרד לא נמצא מידע בנושא, והוא גם לא הכין חוברת הסבר עליו. תקנות דמי קבורה קובעות שח"ק רשאית לגבות מן הציבור תשלום אחר נוסף על דמי הקבורה, בתנאי שקרובי הנפטר מבקשים לקברו ב"בית עלמין סגור" או בבית עלמין. "בשטחים מוגדרים על פי חוק שירותי הדת, השר יקבע רשימת בתי עלמין סגורים לעניין רכישת קבר לאדם בעודו בחיים בהתאם להמלצת הביטוח הלאומי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אין במשרד נהלים ודפוסי עבודה המסדירים את פעולות השר והמשרד בנוגע להכרזה על בתי עלמין סגורים ובכל הנוגע להמלצות הביטוח הלאומי בנושא זה. המועד האחרון שבו קבע השר את רשימת בתי העלמין הסגורים היה בנובמבר 2002".

וכאן מגיעה השורה המרשיעה: "למרות הצורך לקיים פיקוח ולשמור על שוויון מהותי ואחיד בכל בית עלמין, נמצא כי המשרד אינו בודק את המחירים שגובים ח"ק עבור חלקות קבר בבתי עלמין סגורים ובשטחים המוגדרים בבתי העלמין".

"הביקורת העלתה כי השאלון לא התייחס לנושאים מרכזיים שבתנאי הרישיון ובפעילות נדרשת של ח"ק כגון נתונים על גביית כספים מהציבור ומכירת קברים לאנשים בעודם בחיים, חשבון ייעודי נפרד לפיתוח בתי עלמין, מספר הנקברים על ידי הח"ק ושכר בכירים. הח"ק אף לא נדרשו להגיש הצהרה על עמידתן בתנאי הרישיון. העברת מסמכים למשרד הייתה התנאי היחיד לחידוש הרישיון.

"לח"ק שהמציאו את המסמכים הוענק רישיון קבורה לתקופה של שישה חודשים ללא בדיקה עניינית וחשבונאית. הרישיון חודש בתום ששה חודשים לתקופה נוספת בהליך זהה. הנפקת הרישיונות נעשתה על ידי המחלקה לקבורה וללא מעורבות של יחידות מקצועיות נוספות במשרד. בהתאם להנחיית מנכ"ל הרשות הארצית לא הונפקו לחברות קבורה ביישובים כפריים (מושבים וקיבוצים) רישיונות ולא חודשו רישיונות שניתנו להן בעבר, בגלל קביעתו ש"יש להנפיק רישיון קבורה אחד עבור כל מתחמי הקבורה" בתחום השיפוט של מועצות דתיות אזוריות ומועצות אזוריות. לא נוהלה באותה עת רשימה מסודרת של חברות לענייני קבורה בעלות רישיון תקף".

"כאמור, הסכומים שמותר לחברות לגבות מהציבור מוגבלים בחוק. בספטמבר 2007 כתב מנכ"ל הרשות הארצית למנהלי ח"ק "כי לאחרונה נתקבלו...פניות ותלונות של אזרחים מרחבי הארץ הקובלים על גביית תשלומים מופרזים עבור חלקות קבורה", ו"לאור הצטברות הפניות בעניין, ולאחר בדיקת הנושא לעומקו אנו סבורים כי יש מקום לשיפור בהתנהלות אל מול משפחות הנפטרים... ולצמצם את מספר התלונות בעניין".

קישורים:
לדו"ח מבקר המדינה - לחץ כאן
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}